יותר מ-90 אלף תושבים מאזורי הגבול בדרום לבנון נמלטו מבתיהם מאז תחילת הקרבות בין ישראל לחיזבאללה ב-8 באוקטובר, ואלו שנותרו שם נערכים להסלמה נוספת עד כדי מלחמה כוללת. בדומה למצב הרוח בקרב תושבי הצפון שנותרו בישובים המופגזים, גם מהצד השני של הגבול הייאוש גובר.
"לאן אלך?", שאלה פטימה בלהאס, המתגוררת שבעה קילומטרים מהגבול עם ישראל, ליד העיירה ג'בל אל-בטום. "לאחרים יש קרובי משפחה במקומות אחרים. אבל איך אני יכולה לכפות את עצמי על מישהו ככה? אין לנו כסף", אמרה לרשת BBC.
בימים הראשונים ללחימה, היא הייתה רועדת מפחד כשישראל הפגיזה באזור, אבל מאז היא כבר התרגלה. "אולי עדיף למות בבית בכבוד", הוסיפה. "גדלנו בהתנגדות. לא נסולק מאדמתנו כמו הפלסטינים".
חוסיין אבלאן עזב לאחרונה את כפרו מיס אל־ג'בל, השוכן כעשרה קילומטרים מצפון לקריית שמונה. לדבריו, החיים שם הפכו לבלתי אפשריים: רשתות התקשורת והחשמל לא יציבות, ומעט מאוד חנויות נותרו פתוחות.
לדבריו, עשרות המשפחות שנותרו שם הן בעיקר אנשים מבוגרים, המסרבים לעזוב את בתיהם ומשקיהם. ובכל זאת, הוא גיבה את המתקפה של חיזבאללה על ישראל. "כולם בדרום (לבנון) חיו שנים של תוקפנות, אבל יצאו חזקים יותר", אמר ל-BBC. "רק באמצעות התנגדות אנחנו חזקים".
בביירות, חלק מהתושבים כבר מחזיקים מזוודות ארוזות ודרכונים מוכנים, למקרה של עימות כולל. מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה, אמר בשבוע כי שום מקום בישראל לא יישאר בטוח במקרה של מלחמה, ואיומיו לתקוף אפילו את קפריסין רק הגבירו את החשש מפני ההשלכות של המצב על האזור.
ארצות הברית ומדינות אחרות עוד מנסות לתווך בין הצדדים כדי למנוע מלחמה כוללת בין ישראל לחיזבאללה, בעוד שהחזית ברצועת עזה טרם הסתיימה.
עם זאת, שני הצדדים מסרבים להתפשר: חיזבאללה מתעקש שהוא ינצור את האש כשהמלחמה בעזה תסתיים, בעוד שישראל דורשת להרחיק את הארגון צפונה כדי לאפשר את חזרתם של תושבי הצפון.