מנהיגי העולם הביעו אמש (ראשון) תמיכה בעצמאותה ושלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה, ובצורך בקיום שיחות בסופו של דבר עם רוסיה על סיום המלחמה - אך השאירו את שאלות המפתח פתוחות.
יותר משנתיים לאחר פלישת רוסיה, מנהיגים ונציגים בכירים מיותר מ-90 מדינות בילו את סוף השבוע באתר נופש על צלע הר בשוויץ לפסגה בת יומיים, שהוקדשה לפתרון הסכסוך האירופי הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.
נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בירך על "הצלחתו" הדיפלומטית של האירוע, שאליו לא הוזמנה רוסיה. הוא הוסיף כי הדרך פתוחה לפסגת שלום שנייה, במטרה לסיים את המלחמה בהסדר צודק ובר קיימא.
"רוסיה וההנהגה שלה לא מוכנות לשלום צודק", אמר זלנסקי במסיבת העיתונאים בסיום הפסגה. "רוסיה יכולה להתחיל איתנו משא ומתן גם מחר בלי לחכות לשום דבר - אם היא תעזוב את השטחים החוקיים שלנו".
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הקשיח מצדו את התנאים לסיום המלחמה ערב פתיחת הפסגה, הכוללים את הסכמתה של קייב לוויתור על ארבעה ממחוזותיה. קייב ומדינות המערב דחו את התנאים הללו על הסף.
בהודעת הסיכום של הפסגה, שבה תמכו הרוב המכריע של המדינות שהשתתפו בפסגה במתחם בורגנשטוק המשקיף על אגם לוצרן, נכתב כי "השגת שלום דורשת מעורבות ודיאלוג בין כל הצדדים".
המסמך גם אישר מחדש את המחויבות שלהן ל"ריבונות, עצמאות ושלמותן טריטוריאלית של כל המדינות, כולל אוקראינה, בגבולותיהן המוכרים הבינלאומית". בנוסף לכך, הוא הדגיש כי כל איום או שימוש בנשק גרעיני במלחמה הם "בלתי קבילים", ושאסור להפוך את הביטחון התזונתי לנשק.
ההכרזה גם דחקה בחילופי שבויי מלחמה מלאים ובהחזרתם לאוקראינה של "כל הילדים המגורשים והעקורים שלא כדין", ואזרחים אוקראינים אחרים שנעצרו בניגוד לחוק.
לא כל המדינות הנוכחות תמכו בהודעה המשותפת, בהן הודו, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות, שעדיין שומרות על קשרים טובים עם מוסקבה.
כמו כן, ההצהרה אמנם כללה התחייבות של מדינות לנקוט "צעדים קונקרטיים להמשך מעורבותם של נציגי כל הצדדים", אך עדיין לא ברור כיצד רוסיה תשתלב בתהליך.
"הדרך קדימה היא ארוכה ומאתגרת", הודתה נשיאת שוויץ ויולה אמהרד.
זלנסקי הביע את שביעות רצונו מהפסגה. "חשוב שכל משתתפי הפסגה תמכו בשלמותה הטריטוריאלית של אוקראינה כי לא יהיה שלום בר קיימא בלעדיה", כתב ב-X.
ואולם, השיחות התקיימו בעת שאוקראינה, הסובלת ממחסור בכוח אדם ונשק, מתקשה לעצור את הכוחות הרוסיים. זלנסקי אמר שההיקף הנוכחי של הסיוע הצבאי המערבי הנשלח לארצו אינו מספיק כדי להבטיח ניצחון במלחמה.
"יש סיוע. יש חבילות רציניות. האם זה מספיק כדי לנצח? לא. האם זה מאוחר? כן", אמר לכתבים.
על אף דחיית תנאיו של פוטין, שאותם השווה זלנסקי לאוטימטומים שהציב אדולף היטלר ערב מלחמת העולם השנייה, הקרמלין התעקש אתמול שאוקראינה צריכה "להרהר" בהן לאור המצב הצבאי בשטח.
"הדינמיקה הנוכחית של המצב בחזית מראה לנו בבירור שהוא ממשיך להחמיר עבור האוקראינים", אמר דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב. "סביר להניח שפוליטיקאי ששם את האינטרסים של ארצו מעל האינטרסים שלו ושל אדוניו ישקול הצעה כזו".
רוסיה טענה אתמול שכוחותיה כבשו את הכפר זגרין בדרום אוקראינה, והמשיכו בהתקדמותה בקו החזית.
חשש גרעיני
השיחות בשוויץ התקיימו על בסיס אזורים משותפים בין תוכנית השלום בת עשר הנקודות של זלנסקי שהוצגה בסוף 2022, לבין החלטת האו"ם ב-2023 על המלחמה שעברה בתמיכת 141 מדינות.
שווייץ ניסתה לזכות בתמיכה הרחבה ביותר על ידי היצמדות נחרצת לנושאים המכוסים בחוק הבינלאומי ובאמנת האו"ם, ומשם לשרטט מסגרת לקראת שלום קבע.
הפסגה התמקדה בביטחון תזונתי ובחופש הניווט בים השחור; בבטיחות וביטחון גרעיניים כדי לצמצם את הסיכון לאסון; ובנושאים הומניטריים, לרבות החזרת ילדים מגורשים או רווחתם של שבויי מלחמה.
נשיא צ'ילה, גבריאל בוריץ', עמד לצד זלנסקי במסיבת העיתונאים בסיום הפסגה, אמרה שהיא לא עסקה בנאט"ו, בוויכוחים בין שמאל לימין או בדיונים של צפון מול דרום.
"מדובר בכיבוד המשפט הבינלאומי וזכויות האדם כעקרונות היסוד של החיים המשותפים שלנו. וזה ישים באוקראינה, בעזה ובכל סכסוך אחר בעולם", אמר.
נשיא גאנה, ננה אקופו-אדו, הדגיש את השפעת המלחמה על יצוא המזון מאוקראינה וכיצד הסכסוך העלה את האינפלציה, ופגע ברמת החיים בכמה מהמדינות העניות בעולם.
"ההשלכות של הפלישה חורגות הרבה מעבר לגבולות אירופה", אמר. "אכן, במובנים רבים, אפריקה היא הקורבן הגדול ביותר".
הוא הוסיף שיש למצוא דרך לצירוף רוסיה וסין לשיחות השלום "אם אנחנו אי-פעם רוצים להגיע להסדר סופי".
זלנסקי קרא לבייג'ינג, שסירבה לשלוח משלחת לפסגה בשל היעדרותה של רוסיה, לעסוק ברצינות בהצעות השלום המתגבשות. המערב מאשים את סין באספקת חומרים הקריטיים למכונת המלחמה של רוסיה, אולם בייג'ינג מכחישה זאת.