לא רק אנשים שמנסים לשבור שיאי עולם זוכים לתהילת עולם ונכנסים לספר השיאים של גינס ורוב מחזיקי השיאים מבלים שנים בהכנות כדי להשיג מקום בספרי ההיסטוריה. זה לא היה המקרה של שיאן העולם אנדרס מיחאבץ', שממש לא הייתם רוצים לשבור את השיא שקבע - זאת מכיוון שהחוויה שעבר זיכתה אותו בתואר "המקרה המתועד הארוך ביותר של אדם ששרד ללא מזון ומים".
מיחאבץ' האוסטרי היה בן בן 18 שעבד כעוזר של מניח לבנים ב-1979. הוא הוכנס לתא מעצר בבניין ממשלתי מקומי לאחר שנעצר בטעות מכיוון שהיה נוסע ברכב שהתרסק בתאונת דרכים. מרגע זה הוא שרד בדרך נס 18 ימים של גיהנום ללא כל אוכל או שתייה - לאחר טעות משטרתית שערורייתית שזעזעה את העולם.
שלושת השוטרים שהיו אחראים עליו שכחו שהוא נמצא שם וכל אחד מהם טען לאחר מכן שחשב שהשוטרים האחרים כבר שחררו את העצור. לא רק זה, הם גם התעלמו מאמא שלו כשהיא התחילה לחקור מה עלה בגורל הבן שלה.
למה הוא לא צעק לעזרה? ובכן, הוא צעק, אבל התא בו הוחזק היה ממוקם במרתף - כך שלא משנה כמה חזק הוא צעק לעזרה, אף אחד לא היה יכול לשמוע אותו. הוא התגלה רק אחרי שקצין אחר שם לב שריח רע נודף מהתא שבו הוחזק.
רוב המדענים מסכימים שבני אדם יכולים להחזיק מעמד רק ימים ספורים ללא מזון או מים. אדם בריא יכול לשרוד 21 ימים בלי אוכל ורק שלושה ימים בלי מים - אבל הנער האוסטרי איכשהו שבר את הגבולות האלה.
אנדראס, שהעובדה ששרד נחשבת עד היום לפלא רפואי חסר הסבר, נצמד לחיים בצורה יוצאת דופן למרות החוויה האיומה של להיות נטוש בתא כלא.
עוד בנושא
האישה שלא אכלה ולא שתתה כבר 16 שנים מדהימה את הרופאים
בחקירה שנערכה לאחר מכן התברר שהנער בן ה-18 נעצר ב-1 באפריל ונמצא בתא המעצר רק ב-19 באפריל, כלומר שהוא היה כלוא שם במשך 19 ימים. שלושת השוטרים האחראים על כליאתו הואשמו במשפט פלילי ב"רשלנות חמורה בתפקיד", אבל כל אחד מהם האשים את האחרים בתאונה, ובסופו של דבר הם קיבלו קנס של כ-2,000 אירו מכיוון שלא ניתן היה לקבוע מי מהם אשם יותר. בית המשפט העליון בווינה פסק לו מאוחר יותר סכום של 250,000 שילינג אוסטרי כפיצוי.
נותרה שאלה אחת - איך הוא הצליח לשרוד כל כך הרבה זמן כנראה ללא נוזלים וללא מזון?
לפי הדיווחים בתקשורת המקומית באותה תקופה הוא איבד 24 ק"ג ממשקלו והובהל מיד לבית החולים לאחר שהמשטרה הבינה את הטעות שעשו. לפי ספר השיאים של גינס, הוא היה במצב "קרוב למוות", על סף התייבשות קשה, שאיימה להרוס את איבריו הפנימיים.
פרופסור דיליפ לובו, שחוקר איזון נוזלים ואלקטרוליטים, הסביר ל-BBC: "כשהצמא מתחיל להשפיע, הגוף שלך נצמד לכל הלחות שנותרה בו. הכליות שולחות פחות מים לשלפוחית השתן, ומכהות את השתן שלך. כיוון שאתה מזיע פחות, טמפרטורת הגוף שלך עולה, הדם שלך הופך סמיך והזרימה שלו איטית יותר. במקביל, כדי לשמור על רמות החמצן, קצב הלב שלך עולה".
ההערכות הן שמה שעזר לו לשרוד היה שהצליח לבלוע מעט מהמים שהתעבו על קירות התא, כשההערכות הן שהנער חווה בימים שהוחזק במעצר מצב של תשישות קיצונית, עייפות פיזית ואפילו הזיות כאשר הכליות שלו נאבקו להתמודד עם התנאים הבלתי אפשריים.
לאחר ששוחרר הוא נדרש למספר חודשים כדי להתאושש לחלוטין.