התחזקותן של מפלגות הימין הקיצוני בבחירות לפרלמנט האירופי צפויה להגביר את אי-הוודאות לגבי עתידה הפוליטי של היבשת, במיוחד בצרפת ובגרמניה שמנהיגיהן נחלו מכה כואבת שמעלה ספקות לגבי יכולתם להוביל את הגוש בעת הקריטית הזו.
מהתוצאות עולה שהבוחרים מודאגים מיוקר המחיה, ההגירה והמלחמה באוקראינה, הנמצאת בעיצומה של שנתה השלישית ללא סיום באופק. חלק מאותן מפלגות ימין קיצוני הן פרו-רוסיות ומתנגדות להמשך הסיוע הצבאי של הגוש לקייב ותומכות בשיחות שלום בין הצדדים.
לפי התוצאות החלקיות, גוש מפלגות המרכז-ימין - מפלגת העם האירופית (EPP) - יהיה הגדול ביותר בפרלמנט החדש, עם התחזקותו בחמישה מושבים ל-189 בסך הכול. היחלשות משמעותיות במיוחד נרשמה בקרב המפלגות הירוקות, לאור התנגדות למדיניות הסביבתית היקרה שלהן, ומספר מושביהן צנח מ-71 ל-53.
אך יחד עם שאר מפלגות המיינסטרים מהמרכז והשמאל, יהיה להם רוב של 460 מחוקקים בפרלמנט בן 705 החברים, אך קטן יותר מ-488 המושבים שבהם החזיקו עד אתמול.
המשמעות היא שנציבת האיחוד, אורסולה פון דר ליין, המשתייכת לגוש המרכז-ימין, צפויה אמנם לזכות בכהונה שנייה, אולם היא ככל הנראה תידרש להיתמך בידי חלק מהמפלגות הלאומניות שבעצמן מפולגות.
פון דר ליין מיהרה להציג זאת כניצחון של המתונים. "לא ניתן ליצור רוב ללא ה-EPP וביחד נבנה מעוז נגד הקיצונים משמאל ומימין", אמרה לתומכיה באירוע ליל הבחירות של המפלגה בבריסל. אך בהמשך הערב היא הודתה: "זה נכון גם שהקיצונים מהשמאל והימין זכו לתמיכה ולכן התוצאה מגיעה עם אחריות גדולה למפלגות במרכז".
אחת המרוויחות הגדולות ביותר אתמול הייתה ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'ה מלוני, שחיזקה את מעמדה מבית בעקבות ניצחון מפלגת הימין הקיצוני שבהנהגתה, "האחים של איטליה".
בזכות ההישג שלה, מלוני וסיעתה בפרלמנט- השמרנים והרפורמיסטים האירופים (ECR) - יוכלו לשחק תפקיד משמעותי בעיצוב המדיניות של הנציבות, הזרוע הביצועית של האיחוד האירופי, למורת רוחם של שותפים פוטנציאליים אחרים של פון דר ליין.
גוש המפלגות השני בגודלו יהיה המרכז שמאל של הסוציאליסטים והדמוקרטים, עם 135 מושבים, ארבעה פחות בהשוואה לבחירות הקודמות. הם ניצחו בבחירות בפורטוגל ובמדינות הסקנדינביות, ואפילו בהולנד, שם מפלגת החירות של איש הימין הקיצוני חירט וילדרס הגיעה למקום השני אך הגדילה את כוחה.
התוצאה הדרמטית ביותר הגיעה מצרפת, שבה מפלגת "האיחוד הלאומי" הימנית קיצונית של מרין לה פן הביסה את מפלגת המרכז של הנשיא עמנואל מקרון. בתגובה, לקח מקרון הימור גדול כשפיזר את הפרלמנט והכריז על בחירות מוקדמות, שיתקיימו ב-30 ביוני.
ובגרמניה, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של הקנצלר אולף שולץ רשמה את התוצאה הגרועה ביותר בהיסטוריה שלה, אל מול ניצחונם של השמרנים ושל "אלטרנטיבה לגרמניה" הימנית קיצונית.
תזוזה ימינה בתוך הפרלמנט האירופי עשויה להקשות על העברת חקיקה חדשה אל מול האתגרים הביטחוניים שעמה מתמודדת אירופה החוששת מזליגת המלחמה באוקראינה, השפעת שינויי האקלים, שכבר מורגשים היטב ביבשת, והתחרות הכלכלית מול סין וארצות הברית.
הפרלמנט האירופי מחליט יחד עם המועצה האירופית, שחבריה אינם נבחרים בבחירות ישירות, על החקיקה בגוש בן 27 המדינות שבו חיים כ-450 מיליון בני אדם.
"אני חושב שהרבה אנשים הרגישו שאירופה לא מתעסקת עם האנשים, אלא פשוט עושה את זה על גבם", אמר המועמד המוביל של הירוקים, באס איקהוט, כשנשאל מדוע הימין הקיצוני מצליח כל כך."אני חושב שאנחנו צריכים למצוא כאן תשובה אמינה, אחרת אנחנו רק נלך ונתרחק לימין הקיצוני", אמר לאור התבוסה שנחלו הירוקים והליברלים בבחירות.
עם זאת, כוחן הממשי של המפלגות הלאומניות והאירו-סקפטיות תלויה ביכולת שלהן לשתף פעולה. בנוסף לשתי הסיעות הנפרדות שלהן, יש עוד כמה מפלגות ומחוקקים עצמאיים שאינם משתייכים לשום גוש. וחרף התוצאות המרשימות שלהן במדינות הגדולות ביבשת, באחרות - כמו למשל בהונגריה, שם נחלשה מפלגת השלטון הלאומנית של ויקטור אורבן - מפלגות המרכז-שמאל דווקא התחזקו.
המבחן הגדול שלהן נותר ברמה הלאומית, בין היתר משום שאירופים רבים אינם מייחסים חשיבות רבה לבחירות לפרלמנט האירופי, ועל כן שיעור ההצבעה הנמוך (כ-50%) המשחק בעיקר לטובת מפלגות שוליים. הבחירות לפרלמנט בצרפת בסוף החודש יהיו האתגר הגדול הראשון של הימין הקיצוני, וניצחון של מפלגתה של לה פן ברמה הארצית כבר יהיה בבחינת רעידת אדמה של ממש.