חשיפה: היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה סבורה שיש להקים בהקדם ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת אירועי מלחמת חרבות ברזל, בין השאר כדי להיאבק בהליכים נגד ישראל בבתי הדין הבינלאומיים בהאג ובאיום צווי המעצר על ראש הממשלה ושר הביטחון. לידי וואלה הגיעה חוות דעת כתובה שהעבירה היום (חמישי) היועצת לראש הממשלה בנימין נתניהו, בה נכתב כי "נוכח הדחיפות שבהתמודדות עם הסיכונים במישור הבינלאומי. עמדתנו המקצועית היא שאין לעכב את ההחלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירועי המלחמה ויש להקימה בהקדם".
חוות הדעת של היועמ"שית הגיעה בהמשך לישיבה שהתקיימה בתחילת השבוע אצל נתניהו לקראת הוצאת צוי המעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון גלנט בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. בישיבה השתתפו גלנט, שר המשפטים יריב לוין, השר רון דרמר, ראש המלל צחי הנגבי והיועמ"שית. לפי מקורות שעודכנו בפרטי הדיון, נתניהו ביקש במהלכו מהיועמ"שית למצוא מנגנון חקירה אחר - שאינו ועדת חקירה ממלכתית - כדי להשיב לטענות בהאג ולהציג חקירה ישראלית עצמאית. לפי המקורות, היועמ"שית השיבה לנתניהו בדיון שרק ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה בראשות שופט עליון תתן מענה מספק להוצאת הצווים, כפי שעולה גם בחוות הדעת הכתובה שהועברה אליו הערב.
כפי שפורסם לראשונה בוואלה, נתניהו מתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית שלפי החוק ממונה על ידי נשיא בית המשפט העליון, ובכל מקרה מתנגד להקמת ועדת החקירה תוך כדי המלחמה. ב"הארץ" פורסם השבוע שנתניהו שוקל לגבש הצעת חוק מיוחדת שתפקיע את סמכות המינוי של הוועדה מנשיא ביהמ"ש העליון ותאפשר למנות בראשה דמות ציבורית שאינה שופט עליון או מחוזי לשעבר.
מעמדת היועצת המשפטית לממשלה שנחשפת כאן עולה כי במשרד המשפטים סבורים שרק ועדת חקירה ממלכתית היא "המנגנון החוקי המתאים לבחינת סוגית בהיקף ובמידת החשיבות הלאומית של אירועי מלחמת חרבות ברזל" - וכי כל מנגנון אחר לא יסייע לישראל במאבקה המשפטי הבינלאומי, והקמת ועדת חקירה אד הוק, כפי שנתניהו שוקל, מחטיא את המטרה.
"ועדת חקירה ממלכתית היא האמצעי המיטבי להתמודדות עם הסיכונים הנוכחיים במישור המשפטי הבינלאומי, אשר אם יתגשמו עלולים להוביל לפגיעה משמעותית באינטרסים של המדינה וכמובן בראש הממשלה ושר הביטחון באופן אישי, יתכן שאף בגורמים נוספים", נכתב במכתב. "זאת נוכח מאפייניו הייחודיים של מנגנון ועדת החקירה הממלכתית, ובהם בראש ובראשונה - הניתוק המלא מהרשות המבצעת".
לפי היועצת, "כל מנגנון קיים אחר אינו הולם את הצרכים את הסיכונים הייחודיים שעמם המדינה מתמודדת כעת. בכלל זאת מצב שבו הרשות המבצעת היא שממנה את המנגנון שאמור לבדוק את פעולתה והתנהלות ראשי יחטיא את המטרה. כמו כן ישנה חשיבות בהפעלה של מנגנון הקיים בדין, להבדיל מיצירת מנגנון ייחודי חדש שעלולה להיתפס ככזו שנועדה להבטיח תנאים אופטימליים לגורמים הנבדקים".