זר שהיה נקלע לישיבת "דרך חיים" בגן יבנה היה יכול לחשוב שמדובר בעוד ישיבה חרדית בישראל. אחת מתוך מאות ישיבות, שבהן לומדים תלמידים חרדים מכל רחבי הארץ גמרא, הלכה והשקפה מבוקר ועד לילה. גם הלבוש לא היה מלמד אחרת. עשרות נערים בני 21-18, לבושים שחור ולבן, יושבים ולומדים תורה. אבל המסגרת הזאת היא שונה לחלוטין ממה שהיה אפשר לחשוב.
זוהי ישיבת ההסדר החרדית הראשונה שמשלבת צבא, תורה ואקדמיה במקום אחד. מסלול הלימודים בישיבה מתפרס על פני חמש שנים. בשלוש השנים הראשונות, סדר-יומם של התלמידים מתחלק לשניים: לומדים תורה עד אחר הצהריים ואז מתחילים בלימודי תואר ראשון במדעי המחשב עם התמחות בסייבר. לאחר שלוש שנים מתחילים בשירות צבאי ביחידות טכנולוגיות כמו מודיעין ותקשוב למשך שנתיים או יותר.
השבוע נערך דיון בבג"ץ סביב מעמדם החוקי של תלמידי הישיבות והמשך העברת תקציבים למוסדות חינוך אלה בהיעדר חקיקה שמאפשרת זאת. "לחשוב שאפשר לפתור את הוויכוח על גיוס חרדים לצה"ל בכפייה, זו טיפשות מאין כמוה, ממש חלום באספמיה", אומר הרב כרמי גרוס, ראש הישיבה שמוביל את מודל הגיוס המדובר. "זה לא יעבוד בשום דרך של הכרח, צריך לאפשר לתהליך לקרות מעצמו".
יגידו לך ש-250 בוגרים ב-11 שנים, זה טיפה בים
"זה הולך וגדל, אבל זה מה יש. אנחנו לא באנו לעשות מהפכה בחברה החרדית. אנחנו חלק מתהליך ולא ממהפכה. לאט לאט, כך אני מאמין, הרעיון הזה יצבור תאוצה יותר. אני לא כאן כדי לפתור את הבעיה של הצבא אלא לפתור בעיה חברתית. האם יום אחד זה יהיה פתרון לכל החרדים? אף אחד לא מדבר או רוצה את זה".
הרב גרוס טוען כי "הוויכוח הוא כלל לא הלכתי או תורני. מדובר בוויכוח תרבותי. התרבות החרדית היא כזאת שאינה רואה את עצמה כחלק ממדינת ישראל, הם לא שם בכלל. להכניס אותם לצה"ל? זה לא בא בחשבון בכלל, זה לא מדבר אליהם. לא חלק מהתרבות שלהם".
"איך נסתדר בחיים בלי מקצוע?"
דרך חיים הוקמה לפני 11 שנים, המחזור הראשון כלל 8 תלמידים, והיום לומדים בה 150 תלמידים, 60 מתוכם בשירות צבאי בצה"ל. מאז 7 באוקטובר, אומרים בישיבה, חלה עלייה במספר הנרשמים. "בשנה רגילה היו כאן 30-20 נרשמים, היום אנחנו כבר עומדים על כפול ועדיין לא התחלנו את ההרשמה האינטנסיבית". הרב גרוס אופטימי וסבור כי "בעוד עשור מהיום המספרים יהיו פי 10. לבנות היום חומה זאת בעיה כי הלבנים עשויים מזכוכית, גם נשברים בקלות וגם רואים דרכה. יותר ויותר חרדים רוצים להיות חלק מהמדינה, בחורים יודעים מי זה מתתיהו ולא רק את הדמות מימי חנוכה, וזה ייתן את אותותיו".
ב"דרך חיים" אנחנו פוגשים שני צעירים: יקיר גובי, בן 21 מבני ברק ואפרים שטולמן בן 22 מבית שמש. שניהם הגיעו לכאן לפני שלוש שנים ובקרוב יתחילו בשירות הצבאי בצה"ל. "איך נסתדר בחיים ללא מקצוע?", הם אומרים לוואלה ומסבירים שלא היה ספק בכלל שגיוס יהיה חלק מהתהליך. "ידעתי שאתגייס לצבא", מסביר שטולמן. "למדתי בישיבה תיכונית חרדית עם מסלול בגרות, אחר כך שנה בישיבה גבוהה עם לימודי גמרא מבוקר ועד לילה ואז הגעתי לכאן כי פה אפשר להישאר בישיבה, ללמוד מקצוע וגם למלא את החובה שיש לנו".
אצל גובי הסדר היה קצת אחר: "אני הגעתי לכאן בגיל 18 מישיבה גדולה, לא רציתי ללמוד מבוקר ועד לילה אחרי שאתחתן וחיפשתי עתיד כלכלי. בפירוש השיקול שלי היה כלכלי. מאוחר יותר הבנתי שיש גם חובה שאני נדרש אליה כחלק מכך שאני חרדי".
אמירות כאלה מצד בחורי ישיבה חרדים אינם חלק מהנוף של החברה החרדית. לשמוע ולחשוב שמכאן אולי יכולה לצמוח הבשורה הגדולה. "אני לא רוצה להיכנס לפוליטיקה", מבהיר שטולמן ומוסיף: "אני מבין את שני הצדדים, אבל החלטתי בסוף בשביל עצמי ולא בשביל אחרים. ההחלטה שלי היא כן להיות חלק מהחברה הישראלית". גובי הוסיף: "אני חושב שזה צעד נכון אבל אני גם מבין חברים שלי בצד השני, אני מבין את הפחד והחשש שלהם ואין איך לשכנע אותם".
שטולמן הסביר כי הניסיון למתג אותם בשוליים הוא שגוי מעיקרו. "אנחנו לא סוג ב', זה לא שאנחנו כאן כי לא רצינו ללמוד כל היום". לדבריו, "אני מאמין בדרך הזאת מלכתחילה. חושב שצריך להתגייס לצה"ל, חושב שגם חרדי צריך ללמוד מקצוע ולפרנס את המשפחה שלו ולא להיות תלוי באף אחד ומכיוון שזאת ההשקפה שלי אני לא צריך להיות שבבניק כדי לעשות את זה".
"את אלה שצפו בליגת האלופות היה צריך לגייס שלשום כבר"
הרב דוד בלוך הוא אחד ממייסדי הישיבה והיה אחד האנשים שהקימו את הנח"ל החרדי שמכונה היום "נצח יהודה". "עדיין אין לנו כאן מסות של נערים צעירים שאומרים 'אין לי תכנון להיות אברך, זה מסלול טוב ואגיע לכאן'. בתקופה האחרונה, מאז 7 באוקטובר והשיח סביב חוק הגיוס, יש היענות גבוהה יותר והחובה היא גם עלינו. יותר פרסום, יותר הסברה. שתלמיד שתורתו לא אומנותו לא יחשוב שאם הוא מגיע לכאן הוא יהיה סוג ב' וזה יפגע לו בשידוכים - כי זה לא".
בלוך מסביר כי הישיבה שאפתנית מאוד. "אנחנו לא מקבלים לשורותינו בחורים נושרים. אם יש דבר אחד שלמדתי מהנח"ל החרדי הוא שברגע שקיימת סטיגמה של נושרים - החרדים בורחים. השינויים באים מלמטה, מהשטח ושום דבר אחר לא יעזור".
במשך שנים עוסק הרב בלוך בסוגיית גיוס החרדים לצה"ל. דווקא עכשיו הוא סבור כי התוכנית שהציע אלוף במיל' אליעזר שקדי היא הנכונה, אבל באותה נשימה הוא גם אינו חוסך בביקורת כלפי הממסד החרדי: "כשמסתכלים היום על החרדים כמגזר לא מוסרי - זה חילול השם נוראי. אחד אמר לי 'אני אומר תהילים'. עניתי לו: "אתה אומר תהילים כדי שאתה לא תפגע". איפה הכרת הטוב?".
אבל גם בתרחיש הכי אופטימי לא כל החרדים יתגייסו.
"נתחיל מאלה שהם לא תורתו אומנותו. מי שלא לומד או אוכל במסעדות, מבלה במלונות, חי את החיים ורק יושב על הטיקט של "בחור ישיבה" כדי להשתמט משירות צבאי - צריך לגייס אותו. השבוע פורסמה תמונה של בחורים שיושבים וצופים בליגת האלופות, אותם היה צריך לגייס שלשום כבר".
ישיבות ההסדר החרדיות הן תופעה חדשה שהולכת וצוברת תאוצה בעולם החרדי. עד כה קיימות היום 5-4 ישיבות דומות ובכל אחת מהן עשרות תלמידים. צה"ל רואה בהן חשיבות גדולה, עושה מאמצים כדי לאפשר להם תנאים שבהם יוכלו להקפיד על אורח חיים חרדי.
בגן יבנה פועלת ישיבה אחת נוספת במסלול דומה - "חדוותא". בשונה מקודמתה, מדובר בישיבה שנחשבת יותר פתוחה ומקבלת לשורותיה גם בחורים שנפלטו מעולם הישיבות, סימן לכך הוא בקוד הלבוש שמאפשר גם חולצות צבעוניות או מכנסי ג'ינס. הישיבה הוקמה על ידי הרב יונתן רייס לפני 7 שנים. רייס הוא חסיד בעלזא שחזר לישראל אחרי שמונה שנים בגולה, נעצר כעריק וגויס לצה"ל. אז הוא גילה כי אין מענה לחרדים שירצו להתגייס לצה"ל, ומשם הכול היסטוריה.
היום לומדים ב"חדוותא" 120 תלמידים, נוסף אליהם עוד 70 משולבים בשירות צבאי בצה"ל, מרביתם ביחידות טכנולוגיות ואחרים למסלולים קרביים. כשביקרנו בישיבה נערך אירוע אזכרה מיוחד לזכרו של סמ"ר בצלאל צבי קובץ, לוחם בגדוד נצח יהודה בחטיבת כפיר. חבריו הדליקו נרות לזכרו והחלו בקמפיין התרמה לטובת כתיבת ספר תורה לזכרו.
בישיבה פגשנו את ראש הישיבה הרב שמעון הרטמן. בשיחה עם וואלה הוא מודה שהמיינסטרים החרדי אינו נוהר למוסד שלו. "אני מראש מחפש את אלה שעזבו את עולם הישיבות. מי שאומר לי שהוא רוצה ללמוד, אני מפציר בו לחזור לישיבה ולהתגייס אחרי החתונה. אנחנו לא נמצאים במקום שאנחנו מכוונים בחורים להתגייס אלא מציעים פתרון, יודעים לתת לכך מענה", הוא מסביר.
הרב הרטמן (41), תושב העיר החרדית אלעד, נשוי ואב לחמישה, נולד וגדל בנתניה בבית חרדי. אביו היה סגן אלוף בפיקוד הצפון. הוא למד בישיבה התיכונית "היישוב" ובישיבת "אור אלחנן" בירושלים. לאחר נישואיו למד בכולל, ובמסגרתו למד תורה עם סטודנטים מאוניברסיטת תל־אביב. בגיל 23 התגייס לצה"ל ושירת ביחידה 8200. משם המשיך לקורס קצינים ועבר קורס רבנים צבאיים. היום הוא רב-סרן במילואים.
במהלך המלחמה האחרונה הוא נפגש עם אנשי "אחים לנשק". "הם הגיעו לישיבה ושאלתי אותם 'האם הייתם שולחים את הבן שלכם לישיבה חרדית?' התשובה שלהם הייתה 'חלילה'. אמרתי להם בדיוק אותו פחד שיש לכם, יש לכל אב חרדי מה יקרה עם הבן שלו בצבא. תהיתי בשיחה איתם מה הם יעדיפו? גיוס חרדים או הדחת נתניהו? הם לא ענו ולא הייתי צריך תשובה - זה היה ברור. אחר כך הם הגיעו למאה שערים לקיצונים אנטי ציוניים, אז מעניין אותם באמת גיוס חרדים? לא", הוא הדגיש.
לדבריו, השיח הפוליטי על גיוס חרדים "רק מזיק". הוא טוען כי "גיוס בכלל וגיוס חרדים בפרט הוא תהליך חברתי. אף אחד לא מתגייס כי מכריחים אותו. התפיסה בציבור הכללי היא שמתגייסים לצה"ל ומול הבעייתים יש משטרה צבאית. תחייב עכשיו 100 אלף חבר'ה להתגייס, זה לא יעבוד. נניח והחרדים יחליטו שהם לא רוצים חוק גיוס, כולם יהיו עריקים, מה צה"ל יעשה במצב כזה? שום דבר. אין מקום בבתי הכלא הצבאיים לכולם. אז, כל חילוני יעתור לבג"ץ על אפליה: מדוע חרדים שלא מתגייסים לא כופים אותם עם משטרה צבאית ואותנו כן? באותו רגע צה"ל יקרוס. לכן, האינטרס הראשון לחוק כזה שמאפשר ללומדי תורה להמשיך ללמוד הוא קודם כל הצורך של צה"ל".
הרטמן אומר כי "כל מי שלא לומד תורה צריך להתגייס לצה"ל" ולדבריו, "זאת התפיסה של כל הרבנים במגזר החרדי. אז למה הרבנים לא אומרים זאת בפומבי? כי השיטה שלהם שאם תיתן את גיוס הבנים החרדים שלא לומדים - מחר יבואו ויבקשו לגייס את אלה שלומדים. לכן הם מעדיפים לאפשר זאת בשתיקה אבל להורות כך ציבורית".
אז מה הפתרון?
"שצה"ל יפתח יותר מקומות שמתאימים עבור חרדים. אתה יודע כמה אנחנו נלחמנו כדי לפתוח את המקום פה? עכשיו אתה רואה כאן בית מדרש, כיתות לימוד, משרד. אין לנו תקציבים לזה. הרב רייס מכר את הבית שלו כדי להקים את הישיבה הזאת ב-10 אצבעותיו. יש ראשי ישיבות שמוכרים את הבתים שלהם כדי להקים ישיבות של לימוד תורה, אבל כזאת ישיבה? כמה אנשים מיוחדים אתה מכיר שיסכימו להקריב כל כך הרבה? יש יחידי סגולה ולכן המדינה צריכה למצוא את הפתרון ולהקים מסגרות מתאימות כמו גם להקים פלוגה שתהיה עם אורח חיים חרדי קפדני".
אבל הצורך של צה"ל גדול, מאוד גדול והציפייה הציבורית גבוהה
"אנשים מנסים לזרז את הקץ. אי אפשר. יש תהליך חברתי. אנשים אומרים 'מלחמה. יש אמהות שכולות בוכות'. זה עצוב ואנחנו יחד בסיפור הזה אבל זה לא יגייס חרדים. זה לא יעבוד בלחיצת כפתור, נדרשת סבלנות".