הממשלה: הפסקת התקצוב - דיני נפשות לאברכים; השופטת ברק ארז: אלה דיני נפשות של אזרחים שמתגייסים

דיון בבג"ץ חוק הגיוס נערך בשעה זו (ראשון) בבית המשפט העליון בירושלים. מדובר בדיון המשך לזה הראשון שהתקיים בסוף חודש פברואר השנה, לאחריו הורחב הרכב השופטים. הממשלה טוענת כי גיוס חרדים הוא סמכות רשות ולא חובה, כשמנגד טוענת העתירה מנגד לפגיעה בעקרון השיוויון.

הרכב השופטים המורחב כולל בתוכו תשעה שופטים ובראשם מ"מ נשיא העליון, עוזי פוגלמן. השופט יצחק עמית שאמור להיות הנשיא בפועל גם הוא חלק מהרכב, וכן נשיא ביהמ"ש הבא נעם סולברג, השופטת דפנה ברק-ארז, השופטת יעל וילנר, השופט עופר גרוסקופף, השופט אלכס שטיין, והשופטת גילה כנפי-שטייניץ.

הדיון נפתח בדבריי המשיבים, בהם נציג הממשלה, נציג היועמ"שית ונציג איחוד הישיבות באר"י. בהמשך, יטענו העותרים מהתנועה לאיכות השלטון, תנועת אחים לנשק, התנועה הדמוקרטית האזרחית ועוד.

נגמר הדיון בבג"ץ הגיוס.

אדם חרדי תועד צועק בזמן הדיון בבג"ץ: "נמות ולא נתגייס". הוא הוצא מהדיון והמשיך לצעוק בחוץ.

"מאיפה הגיע המספר 3000?" אמר עו"ד אליעד שרגא בשם התנועה לאיכות השלטון. "מאיפה ליועמ"שית יש סמכות להציע הסדר כזה, מאיפה? ברגע שזה שהחוק מחייב לגייס את כולם, כל ה-66 אלף צריכים להתגייס".

השופטת דפנה ברק ארז פנתה אליו. "לו אדוני היה יכול לטפל בנושא בעצמו, מה הוא היה מציע?", ועורך הדין ענה כי "כל עוד אין מקור הסמכה, עם כל הכבוד לרצון להדרגתיות, אין ליועמ"שית לקבל את ההחלטה הזאת".

יושב ראש התנועה למען איכות השלטון בישראל ד"ר אליעד שרגא פתח את דבריו וטען כי מדובר ב"תיק של חיים ומוות. יש לקבל החלטות אמיצות ולא להמשיך עם הדחיינות בנושא, שנמשכת כבר 26 שנים".

"כולם מדברים פה ברמה האישית אז גם אני אדבר", הוסיף. "אשתי ואני שלחנו שישה ילדים למלחמה כולם קצינים ביחידות המובחרות. אתם לא יכולים לתאר מה אנו חווים בלילות. החובה שלכם היא להוריד את רמת הסיכון מהלוחמים שנמצאים בקרב. זו הבקשה שלי אליכם. תקבלו החלטה אמיצה שסוגרת את הנושא אחת ולתמיד".

בגזרת היועמ"שית מרוצים מהדיון עד כה, ומעריכים כי פסק הדין יינתן בתוך כמה שבועות".

ענר הלמן מפרקליטות המדינה טען והסביר בשם היועמ"שית מדוע לדעת היועצת למשרדי הממשלה אסור לקבל עו"ד פרטי בעתירות בבג"ץ. "אנחנו מצהירים אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לא לממשלה", אמר.

עו"ד דוד שוב דיבר בשם איגוד מנהלי הישיבות והמוסדות התורניים. "כבוד השופט סולברג התרעם על המספר 3,000 אבל המציאות היא שהצבא לא יכול לקלוט יותר", אמר. "אם זו נקודת המוצא, איזה סיבה מוסרית יש לי לקחת מאחרים, יש לנו בחורי ישיבות שרוצים דחיית שירות והם אומרים שאם לא יקבלו אז יקיימו את החוק. בהנחה שיהיה חוק ולא יהיה הסדר, רוב האנשים יתגייסו. איזה סיבה מוסרית יש לי לאנוס את לשון החוק כדי לשלול מהם קצבה? אני מבין שברמה התקשורתית נמאס מהחרדים האלה שמשחקים איתנו חתול ועכבר 100 שנה וכל הבג"צים האלה לא עוזרים, אז בואו ניקח מהם את הכסף".

לדבריו השיבה השופטת דפנה ברק-ארז: "אדוני, אף אחד לא בא הנה עם הטענה הפופוליסטית הזאת. יש פה בחינה של עקרונות משפטיים. בהקשר הזה יש משמעות ללשון של מבחני התמיכה ולעקרונות המשפטיים, לא הפוליטיים והציבוריים, למשל האם זה בסדר לתת תמיכה למציאות שבלתי חוקית בעקירה". זה משפטי - לא פופוליסטי".

מ"מ הנשיא פוגלמן השיב לדברי הורביץ, שהזכיר את עתירת אמסלם שנדחתה והוגשה לאחרונה שוב. "הטיעון הזה של גיוס ערבים עלה בעבר לא שיננו הלכה מאז פסק דין רובישנטיין", נטען מנגד, והשופט סולברג הוסיף: "אנחנו לא על מי מנוחות - אנחנו במצב מלחמה, אנחנו מבקשים התייחסות".

עו"ד הורביץ עלה לטעון בשם איחוד הישיבות בארץ ישראל, כשבפתח דבריו טען כי "אם נקבע שבשאלות יסוד שמפגלות את החברה הישראלית הכנסת צריכה להכריע, וסוגיית גיוס חרדים היא אחת מאותן סוגיות, האם זה נכון שגם בחכמה שבדיעבד ההחלטות האלו יעשו במחדל באמצעות החלטה של בית המשפט ולא באמצעות חוק שהכנסת חוקקה?".

מ"מ הנשיא פוגלמן השיב לו: "פסק הדין שאתה מצטט דן בסמכות הפטור, בעוד שהתפיסה ההיסטורית הייתה שאפשר להשתמש בסמכות הפטור של שר הביטחון. פסק הדין אומר שפטור מגיוס צריך לתת בחוק, וכל עוד הכנסת לא חוקקה חוק שפוטר את תלמידי הישיבות מגיוס אי אפשר לתת פטור".

מ"מ הנשיא פוגלמן התייחס לכוונה לגייס תחילה רק 3,000 תלמידי ישיבות. "אמנם זהו מספר התחלתי, אבל רוצים להכריע בשאלות העיקריות. אנחנו לא רוצים להפוך את העתירות האלה לעתירות שיתגלגלו עד סוף הדורות.

השופט נעם סולברג התייחס גם הוא ליעד ה-3,000, וטען: "המדינה מדברת על צורך קיומי כאן ועכשיו".

השופט עמית הוסיף: "אני מזכיר שבדיון קודם הצעתי לצרף את המפלגות החרדיות והם העדיפו לא להתייצב היום. הממשלה מייצגת את עצמה, ואני מניח שזה כולל אותם".