מנהיגים יהודים מ-16 מדינות השתתפו בכנס חירום שעסק באנטישמיות הגוברת באירופה, בצל מלחמת חרבות ברזל. באירוע השנתי של איגוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA) שנערך באמסטרדם, שיתפו יותר ממאה ראשי קהילות, רבנים, גורמי ממשל, ושחקן עבר ב-NBA, בקשיים שחוו בחודשים האחרונים, וקיבלו החלטות על צעדים להעלאת ביטחונם של היהודים ביבשת.
בסופו של הכנס, שנערך תחת הכותרת "נלחמים חזרה למען עתידנו", קראו ראשי הקהילות היהודיות לממשלות ולאיחוד האירופי להקים באופן מידי מנגנוני דיווח מקוונים על התנכלות ליהודים, להכשיר שוטרים בזיהוי אנטישמיות ובהתמודדות עמה, להקנות מעמד חוקי להגדרת האנטישמיות של הארגון הבינלאומי לזיכרון השואה, ולמסד מנגנונים משפטיים להעמדה לדין של המפרים, להחיל את החוקים נגד אנטישמיות על אוניברסיטאות ולהעמיד לדין מחוללי אנטישמיות במוסדות להשכלה גבוהה.
בהחלטה שהתקבלה, הסכימו המשתתפים בכנס כי ממשלות אירופה לא נקטו צעדים משמעותיים בהתמודדות עם הזינוק באנטישמיות, וגינו את "הנטיה האנטי-ישראלית הברורה והחוזרת של שר החוץ האירופי ג'וזפ בורל, שהייתה גורם משמעותי לגל האנטישמיות הנוכחי". בהמשך, דוברו של בורל נשאל במסיבת עיתונאים על ההחלטה. בתשובתו, הכחיש כי בורל מוטה נגד ישראל או כי הוא פועל נגדה מעבר למה שהתפקיד שלו מאפשר.
בנאום הפתיחה של הכנס, הבהיר יו"ר EJA, הרב מנחם מרגולין כי, "אנחנו במלחמה על המשך החיים היהודיים באירופה. יהודים בלבוש מסורתי או כאלה שמזוזות על דלתותיהם - חווים התנכלויות בלי פוסקות. סטודנטים יהודים סופגים איומים על חייהם ומודרים מקורסים באוניברסיטאות וכתובות שטנה נמרחות באין מפריע על בתי יהודים, בתי כנסת ובתי עלמין".
במהלך הכנס, ניסו חברי הפאנלים לתקוף את סוגיית האנטישמיות באירופה מכל הזוויות. ממאבק פוליטי, משפטי ותקשורתי - ועד בחשיבות של אימונים בהגנה עצמית. אולם, הרב מנגולין התריע, "כל זה עלול לא להספיק. על מדינת ישראל לגבש בדחיפות תוכנית מגירה מעשית לקליטת יהדות אירופה בישראל. לצערי זה כבר ממש לא תרחיש היפותטי, אלא סכנה קיומית ממשית שממשלות אירופה לא מצליחות או לא רוצות לטפל בה". לדבריו, רוב היהודים המתגוררים ביבשת שקלו לעזוב לישראל בעקבות שינוי לרעה במצבם בתקופה האחרונה.
מאז פרצו המחאות חסרות התקדים נגד ישראל באירופה, הן עוררו דיון בקשר לטיבן, האם מדובר בביקורת לגיטימית על ישראל, או אנטישמיות "ישנה וטובה". עמדתו של מרגולין ברורה. "אנחנו לא מפחדים מביקורת. היהודים הם העם הכי ביקורתי כלפי עצמו", הוא טוען. למרות המחאות שפרצו לפני שנתיים נגד המתקפה הרוסית על אוקראינה והעיצומים שהוטלו על המדינה, מרגולין מתעקש כי, "באירופה יש גל שנאה. אני לא רואה הפגנות כאלה על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, או שדורשות להעביר יותר סיוע לסודאן. לא מדובר בביקורת על מדינת ישראל, מדובר באנטישמיות נטו. שנאת יהודים. הם צבועים. גם במקרה שיש תמימות דעים מי פתח במלחמה, כמו במלחמת רוסיה-אוקראינה, לא קוראים להפסקת אש או לתקוף כל דובר רוסית".
"פוליטיקאים מוכרים מהולנד חששו להגיע לכנס מחשש להיות מזוהים עם יהודים", הוא מגלה. "במקום שירסנו ויבהירו שאין מקום לאנטישמיות, הם מפחדים מדעת הקהל. בעבר היו קווים אדומים ביחס ליהודים ובחודשים האחרונים הם נחצו. ראינו בהתחלה סולידריות, ומאוד מהר היא נעלמה". האלימות האנטישמית לא פסחה על מרגולין והגיעה ממש עד פתח ביתו בבריסל. "הבן שלי הלך הביתה ואישה החלה לצעוק עליו 'אתם רוצחים, יש לי את הכתובת שלכם'. התקשרתי למשטרה, ועד שזו הסכימה לשלוח ניידת, השוטרים אמרו שאין להם רשות להיכנס לבניין הסמוך אליו נכנסה האישה. נציגת ממשלת בלגיה אומרת בשולחן עגול בנציבות האירופית שבבלגיה אין אנטישמיות. ממשלות אירופה טומנות ראשן בחול כמו בת יענה".
הוא לא היחיד שחושב כך, ומזהה תהליך מסוכן ביחס ליהודים. האמפתיה שגילו שכניהם של יהודי התפוצות בשבת השחורה נראית להם כעת כזיכרון רחוק. "מאז 7 באוקטובר השד האנטישמי יצא מהבקבוק. חייבים לצאת ולחגוג את היהדות", דרש אחד המשתתפים בכנס.
אדו ורדונר, מתאם המאבק באנטישמיות של ממשלת הולנד, הצטרף לדבריהם. "7 באוקטובר היה הטבח הגדול ביותר של יהודים מאז השואה. המטרה העיקרית שלנו ברורה: אנחנו צריכים למצוא את הפתרון הנכון למאבק באנטישמיות", הבהיר. "עלינו להבטיח שהדורות הצעירים ילמדו לא רק את הלקחים מהשואה, אלא גם מהאנטישמיות הנוכחית. האנטישמיות מתפשטת מהר יותר מאי פעם באמצעות הרשתות החברתיות שבטלפונים של ילדינו. מה שמתחיל באינטרנט כבר לא נשאר באינטרנט. אסור לנו להרשות למאות שנים של חיים יהודים להיעלם, אנחנו חייבים לעשות כל שביכולתנו כדי להגן על אחינו היהודים".
"בהקשר של עלייה באנטישמיות, הפיל שבחדר הוא ישראל. עלינו להעניק לממונים על ביטחון כלים מעשיים להתמודדות עם אנטישמיות. לדוגמה, איש אחזקה צריך להבין מתי יש להסיר גרפיטי מיד, ומתי פחות דחוף", אמר סטפן הנזל, הנציב למלחמה באנטישמיות של העיר המבורג בגרמניה. "אנחנו צריכים ללמד את הציבור מה המשמעות של 'מהנהר עד הים'. כשמתרחשת תקיפה פיזית, זה מאוד ברור לכולם, אך אף אחד לא מבחין בהסתה שלפני כן".
בפאנל שהוקדש למאבק באנטישמיות בספורט שיתף שחקן הכדורסל לשעבר מייקל סוויטני בחוויותיו בהתמודדות עם אנטישמיות. "כשראיתי מה קורה לאחר 7 באוקטובר, זה פגע בי, כי היה לי קשר מיוחד עם רבים מהאנשים שנפגעו, איתם נפגשתי בעבר במחנות ספורט", הודה. בעקבות זאת, סוויטני ביקר לאחרונה בישראל. "למרות הדאגה של אשתי ושל אחרים, הופתעתי עד כמה הכל היה שקט. בכותל המערבי הופתעתי לראות יהודים וערבים מנהלים שיחות נורמליות".
שר החוץ ישראל כץ שיגר מסר משלו בסרטון שהוקרן בפני הנוכחים. "מדינת ישראל תומכת בכם ועומדת מאחוריכם", אמר. "בכל השיחות עם מקבלי ההחלטות במדינותיכם אני מקפיד להעלות את החשיבות בשמירה על הקהילות. מאז 7 באוקטובר האנטישמיות הרימה את ראשה בכל העולם. ב-2024 יהודים נאלצים להסתיר את זהותם מחשש שיפגעו. יש קשר ישיר בין מצבה של ישראל לבין היחס כלפי הקהילות היהודיות בעולם".