פרשת אורנשטיין-נוה: סימני השאלה והחיבוק שניתן ממערכת המשפט

בשלהי שנת 2020 הודיע נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב דאז איתן אורנשטיין על פרישה. אורנשטיין, שופט מוערך לכל הדעות, הודיע על פרישה בגיל 64 על אף שגיל הפרישה הוא 70 ועל אף שנשיאי בתי משפט בדרך כלל מכהנים עד לסיום כהונתם. אורנשטיין פרש בשל שחיקה שחש בתפקיד, אך עלתה השערה אחרת לפרישה והיא שהוא הבין שלא יקודם לבית המשפט העליון, בעקבות פרסום תמליל שיחה בינו לבין ראש לשכת עורכי הדין דאז, אפי נוה, שפורסם בתחילת אותה השנה. מתמליל השיחה עולה שהשניים דנו בעסקה, שלפיה נוה יפעל למען קידומו של אורנשטיין לתפקיד - ואילו אורנשטיין יקדם הכשרות מקצועיות של שופטים בתחום הנזיקין.

התמליל שפורסם לציבור היה בידי המשטרה ובידי הפרקליטות. יתרה מכך, בידי המשטרה והפרקליטות היו עוד חומרים כדי לפתוח כבר אז בחקירה נגד אורנשטיין ונוה. כך גם עולה מדברים שאמרה זיוה אגמי כהן, לשעבר ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרה (יאח"ה) לעופר חדד בחדשות 12: "הפרקליטות החזיקה את ההקלטות נגד אורנשטיין ולא עשתה כלום עד שהן פורסמו".

ההקלטות שהיו בידי המשטרה והפרקליטות פורסמו לפני כחודש על ידי חיים לוינסון בעיתון הארץ, ומהן עולה החשד שבין השניים נרקמה לכאורה עסקה שלפיה נוה יתמוך במינויו של האחרון לתפקיד נשיא בית המשפט המחוזי בת"א ויעדיף אותו על פני המתמודדת דליה גנות, ואילו אורנשטיין ימנה שופטים שיהיו נוחים למשרד עורכי הדין של נוה. פנינו למשטרה לקבלת תגובה בנושא אך שם הפנו אותנו לפרקליטות, שם אמרו שהתוודעו לשיחות נוה-אורנשטיין רק עם פרסומן בתקשורת. לדבריהם, אין כל שחר לטענה, ותמוה שהיא נשמעת מפי מי שאינה מכירה את התיק ופרשה מהמשטרה שנים לפני כן.

ועדיין התהייה שעולה מהדברים היא אילו עוד חומרים יש בידי המשטרה והפרקליטות על שיחות שנערכו בין נוה לבין שופטים וגורמים אחרים במערכת אכיפת החוק שלא נבדקו? קשה להשתחרר מהרושם שמערכת אכיפת החוק נרדמה בשמירה ונזקקה לעזרת העיתונות וגם מהעבודה כי לא שמענו עדיין מילה בנושא מממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן. ייתכן שהחשדות נגד אורנשטיין ונוה ייגמרו ללא כלום וחזקת החפות עומדת לזכותם, אך קשה להבין מדוע בזמן אמת אף אחד בפרקליטות ובמשטרה לא חשב לכל הפחות לבדוק את הנושא.

חזרה לאורשנטיין, החומרים כאמור היו בידיה של המשטרה והפרקליטות אך דבר לא נעשה. מי שכן נדרש לסוגיה הוא נציב תלונות הציבור על השופטים בדימוס, אורי שהם, שקבע כי בהתכתבות בין השניים אין היבטים פליליים: "לא הייתי רואה בהתכתבות זו כל פגם אלמלא העובדה שמשרדו של נוה מתמחה בעיקר בתחום דיני הנזיקין, כך שיש לנוה עניין רב בקידומו של תחום זה על חשבון תחומי משפט אחרים". הנציב אף התייחס להתכתבות של השניים בנושא ועדת האיתור למינוי נשיא בית המשפט המחוזי, עוד הוכחה לכך שהחומרים היו חשופים לרשויות החוק. בהקשר זה שהם קבע כי התכתבות בין השניים על ועדת האיתור יש טעם לפגם: "שיח כזה, בין אם הוא מתנהל בעל פה או בתוכנת מסרים, חייב להיות מקצועי וענייני".

ולא רק שהחשדות בנושא אורנשטיין לא נבדקו, מערכת המשפט המשיכה לחבק אותו. לפי בדיקת וואלה, בשנת 2023 בתי המשפט מינו אותו לתפקיד בורר. פעם אחת על ידי שלושת שופטי העליון נעם סולברג, עופר גרוסקופף וחאלד כבוב ופעמיים נוספות על ידי מי שהייתה סגניתו של אורשנטיין בבית המשפט המחוזי בתל אביב, וכיום שופטת עמיתה בבית המשפט המחוזי בת"א, יהודית שבח.

פנינו לקבלת תגובה מאת השופטת יהודית שבח וזאת ניתנה באמצעות דוברת הרשות השופטת: "אין ולא הייתה כל מניעות למינוי השופט בדימוס אורנשטיין בתיקי בוררות, על ידי השופטת שבח. אין בתפקיד מקצועי/מנהלי גרידא כדי להקים עילה למניעות, בוודאי לא בשנים שלאחר פרישת השופט בדימוס אורנשטיין מבית המשפט. השופט בדימוס מונה כבורר ע"י השופטת שבח, זאת בדומה לשופטים בדימוס רבים אחרים שמונו על ידה כבוררים. השופט בדימוס מונה כבורר בתיקים שהתאימו לניסיונו רב-השנים כגון תיקים מסחריים, זאת לעיתים במקרים שבהם בוררים אחרים סירבו לקבל על עצמם את התיק, או עת נוצר הצורך בבורר מחליף על מנת לסיים בוררות. כל ניסיון לכרוך את שמה של השופטת שבח לפרשה המוזכרת בשאילתה, ולו על דרך רמיזה כזו או אחרת, אינו ראוי, אין לו כל אחיזה במציאות, ויהווה פגיעה בשמה הטוב של השופטת".

אורנשטיין כאמור פרש מתפקידו. למרבה האירוניה, מסיבת הפרישה של אורנשטיין התקיימה במחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין שם אמר: "הרשות השופטת היא רשות נקייה, זהירה וראויה. אני ער למתקפות שיש, אני לא מנותק. הציבור חייב לשמור על מערכת המשפט שתהיה עצמאית וראויה". עוד הוסיף דברים שהיום היו מקבלים כותרת ראשית בכל כלי תקשורת: "שופטים לא צריכים לצאת לרחובות ולהפגנות. שופטים צריכים לשפוט ואל להם להיגרר לפרובוקציות. לשופטים אין נשק. יש לנו רק את העט שלנו. אם לא יכבדו את פסקי הדין שלנו זה יביא לאנרכיה. אני חושב שזה טעות ששופט ייצא לרחובות עם דגלים".

מי שלא זכתה לחיבוק מהמערכת היא "גיבורת" הפרשה המקורית, השופטת בדימוס אתי כרייף שהייתה חשודה במתן שוחד מיני לנוה ובהשמדת ראיה. כרייף לא ראויה לקבלת מדליה מוסרית וחלק מההתנהגות שבה היא נקטה לא הולמת ורצויה מצד שופט, אך התיק הפלילי המרכזי נגדה נסגר, ואילו הוא לא בא לעולם גם האישום השני שבגינו היא נאלצה לפרוש מכס השיפוט - מחיקת מסרונים שבסוף שוחזרו במלואם על ידי המשטרה, לא היה הופך להיות חלק מהסיפור. יתרה מכך, מי שנחשף לחומרים בפרשה הזאת יודע היטב ששופטים בכירים מכרייף גם לא בדיוק הצטיינו בהתנהגות למופת בפרשה או בעניינים אישיים אחרים בחייהם הפרטיים.

התיק המרכזי שבו כרייף ונוה נחשדו בגין עבירת השוחד נסגר. המשנה לפרקליט המדינה, מומי למברגר, קבע כי יהיה קשה להוכיח שהשניים ביצעו עבירת שוחד, מאחר שהקשר ביניהם החל שנים עוד לפני שכרייף נזקקה לסיוע מצד נוה ושנים לפני שנוה מונה לראש הלשכה: "קיים ספק סביר באשר לשאלת המניע לקשר האינטימי, ומשכך, המסקנה היא כי אין די ראיות להוכיח את היסוד הנפשי הנדרש לעבירת השוחד ברמה הנדרשת במשפט פלילי", קבע למברגר בהחלטתו בנושא.

אולם, למברגר התנה את סגירת התיק נגד כרייף בכפוף לכך שהיא תפורש מכס השיפוט, אחרת הוא יגיש נגדה כתב אישום בגין השמדת ראיה. הטענה של המשטרה והפרקליטות הייתה שכרייף מחקה אחרי חקירתה במשטרה כמה התכתבויות שהיו בינה לבין מספר גורמים אחרים, אחד מהם הוא שר האוצר לשעבר, משה כחלון. כרייף הסבירה שהיא מחקה את ההתכתבויות בשל הטראומה שהייתה לה מהחקירה שאותה היא חוותה כדורסנית ורצונה היה לשמור על פרטיותם של אחרים, אנשי ציבור בכירים. עוד הבהירה כי לא היה למשטרה צו חדירה וחיפוש בטלפון הנייד לגורמים הללו שאינם קשורים לחשד, ולכן הנימוק המשפטי שהיא נתנה לצעד הזה היה כי מחיקת ההתכתבויות היו בין אנשים שלא היו קשורים לפרשה ולכן היא לא השמידה ראיה. לבסוף, שחזור המסרונים שנעשה על ידי המשטרה הוכיח כי לא הייתה כל התכתבות שנמחקה בנושא המינוי בינה ובין השר לשעבר.

בכל זאת, כרייף מצידה כתבה כי היא מסכימה לתנאי סגירת התיק נגדה: "בהיעדר כוחות נפש להתמודדות ובקושי שלא ניתן להבין, אני מסכימה לנאמר בהודעה. ברי כי הפרישה הינה בכפוף לסגירה. עם יתר התנאים נתמודד בהמשך".

בהקשר הזה בפרקליטות אומרים כי ההצעה לסגור את התיק נגד כרייף בעניין השמדת הראיה בכפוף לפרישתה מכס השיפוט, הועלתה על ידי עורך דינה של כרייף. הפרקליטות סברה כי בנסיבות העניין הצעה זו הולמת את מכלול השיקולים, באשר היא מקטינה את האינטרס הציבורי שבהעמדתה לדין, ועל כן יש מקום לקבלה. בפני כרייף עמדה האפשרות שלא לפרוש ולנסות להוכיח את חפותה בביהמ"ש. כרייף כבר שטחה את טענותיה אלה בתלונה שנדחתה ע"י נציב תלונות הציבור על הפרקליטות.

ואכן כרייף ניסתה להתמודד, אך הנהלת בתי המשפט הזמינה אותה לחתום על מכתב התפטרות, ובעצם כך, לוותר על כל תנאי הפנסיה התקציבית שאותה צברה בעת שהתמנתה לקצינת משטרה. בהמשך ולאחר מאבק נוסף שניהלה שלא זכה לפרסום הושגה פשרה שלפיה תגמולי הפנסיה שלה היא זכאית יקוזזו ב-20 אחוזים.

ומה עם נציב תלונות הציבור על הפרקליטות דאז דוד רוזן? האחרון קבע במענה לתלונתה של כרייף על התנהלות הפרקליטות והמשטרה כי עצם העובדה שהמשטרה לא הזכירה בדיון כיצד נתפסו הפלאפונים של נוה וכי הם הושגו בעבירה לכאורה נעשה שלא כשורה. גם השופט אביחי דורון שחתם על הצו לא טרח לשאול כיצד הושגו החומרים ובניגוד למסמך בחומרי החקירה לא הייתה התייעצות עם נציב שירות המדינה. בנוסף, הנציב גם קבע כי אישורו של פרקליט המדינה שי ניצן ניתן בדיעבד ובוצעו פעולות חקירה נגד שופט מכהן עובר למתן אישור וראוי היה לנהוג אחרת, בכך הוא דחה את עמדתו התמוהה של שי ניצן כי לא היה מודע לזהותה של כרייף.

כשעוברים על כלל הדברים עולה השאלה המטרידה, איזה עוד חומרים מסתירים מאיתנו ומדוע לא לבדוק את כולם עכשיו. והאם למערכת המשפט, המשטרה והפרקליטות היה קל 'לטפל' באתי כרייף שופטת צעירה, שמכל השיחות שאני עשיתי עם סנגורים שהופיעו מולה זכתה לשבחים רבים, אך קשה להתמודד עם שופטים בכירים ומקורבים לצלחת.

תגובת דוברות הרשות השופטת: ההסדר הנוגע לשופטת לשעבר כרייף הושג בין באי כוחה ובין הפרקליטות. בהמשך לכך עניין זכויותיה הובא בפני הוועדה לבחירת שופטים - כגורם המוסמך לפי חוק".

מהשופטת בדימוס אתי כרייף נמסר: "חומרי החקירה שלי חוסים תחת צו איסור פרסום, חרך כף אמסור את התגובה הבאה: צריך להיות אויל או עיוור או אחד שממהר לפסול במומו, כדי לטעות ולהסיק שלא היה כאן מעשה נבלה אסור ופסול נגדי. אישית כבר הפסדתי, אבל הבעיה היותר מדאיגה היא מערכתית .דיני נפשות זה לא רק 'תיקים', זה גם אנשים עם משפחות, עם קריירה, עם חיים שלמים. אולי בשלה העת לאזור אומץ ולחקור תחת אזהרה גם את מי שהתרשל בתפקידו, את מי שנהג כמריונטה ולא כאיש מקצוע, מי הפר אמונים או עשה שימוש לרעה בכוח המשרה אחרת יומו של הבא בתור שיצטרף למועדון הזה שיכול להרוס חיי אדם בנקל רק כי הוא יכול. החוקרים והפרקליטים? הם עוד יקבלו קידום על השתתפותם בתיק מתוקשר ורגיש. לא אני אמרתי שבפרקליטות יש משהו חולה ושי ניצן לא ראוי לתפקיד פרקליט המדינה. ולגביי? היה נוח לזרוק לציבור עצם בדמותי, ילדת החוץ של המערכת, כדי להגן על מערכת שאינה טהורה. זה קל לקושש ראיות מלאכותיות מהיקב ומהגורן כדי להוכיח תזה הזויה ומחפיצה ואז פשוט לסגור את התיק כאילו דבר לא קרה. למה להפריע להם עם העובדות? הקשר החל שנים לפני המינוי, אני לא דבורה הנביאה, אפי לא היה ראש הלשכה בזמנו ולא ישב בוועדה בזמן המינוי שלי, המלצה מעולם לא ניתנה לי וכל חברי הוועדה העידו שהוא לא פנה אליהם בענייני. המסרונים שוחזרו במלואם ולא נמצא שם קוצו של קשר למינוי או לציר הזמן של המינוי. אז כמו שניתן לקבוע בוודאות התיק לא נסגר בגלל הנחת סלב. בעצם, את מי זה מעניין בכלל? השיירה עוברת".