דובר צה"ל התיר הבוקר (שני) לפרסום שגופתו של דולב יהוד, שהוגדר עד כה כחטוף, אותרה בשטח קיבוץ ניר עוז. דולב התנדב במד"א ובאיחוד והצלה ויצא מביתו ב-7 באוקטובר כדי לסייע בטיפול בפצועים. סיגי דולב, שחיכתה לו במשך שמונה חודשים יכולה רק עכשיו להתחיל להתאבל על רצח בעלה.
תשעה ימים אחרי הטבח, נולדה דרור יהוד, בתם הרביעית של סיגי ודולב, ואחותם הקטנה של רז, יותם ורון. סיגי, שלא דמיינה מעולם שתלד את בתם לבד, מצאה עצמה בלי דולב בבית החולים, "בכל שלוש הלידות הקודמות דולב היה איתי, החזיק לי את היד והיה נוכח", סיפרה סיגי בראיון שהעניקה לטל שלו בוואלה לפני כחודשיים. "עכשיו מצאתי את עצמי לבד בתוך כל הדבר הזה. יש ניתוק מאוד גדול. הגוף צריך לתפקד, אבל הנפש לא מתפקדת, ואת צריכה למצוא את האיזון בין השניים".
לאחר שנולדה, סיגי חיכתה עם בחירת השם לבתה במשך חודש, מתוך תקווה וציפייה שאבא שלה יחזור בקרוב. "שם זה משהו שבוחרים ביחד, והיה לי מאוד קשה לקבל את ההחלטה בלי דולב. בסוף בחרתי בשם דור, שקיבל משמעות קצת אחרת מלבד המשמעות הרגילה של דור המשך. הד' והו' של אותיות של דולב, ור' שתסמל המשכיות, רצון להמשיך את המשפחה שלנו כשהוא נוכח בה ושיש לו קשר אליה, גם אם זה קשר רוחני כי הוא לא פה פיזית, אבל יש משהו בשם שלה שהוא שלו".
בבוקר השבת השחורה, דולב עזב את הבית בניסיון להציל חיים. סיגי, שהייתה אז בחודש התשיעי להריונה ושלושת ילדיהם הסתתרו בבית. בשעות המתוחות בקיבוץ שהפך לזירת טבח, סיגי, מורה במקצועה, סיפרה שיכלה לחשוב רק על שיעורים שהיא מעבירה לתלמידיה על השואה. "אמרתי לעצמי, מה - אני בשואה? זה באמת קורה עכשיו עוד פעם? אני יושבת בממ"ד ובחוץ יש אנשים שרוצים להרוג אותי על היותי אני, בלי לדעת מי אני או שלא עשיתי דבר רע לאף אחד. חייתי חיים רגילים, במקום שאני מגדירה כגן עדן, אבל בחוץ יש אנשים שרוצים להרוג אותי בצורה הכי אכזרית שיש".
לאחר הטבח, סיגי נותרה לבד עם ארבעת ילדיהם. למענם, היא מספרת, היא עשתה הסכם עם עצמה ב-8 באוקטובר. "אני לא נשברת. היו לי שלושה ילדים ועכשיו ארבעה - ואני לא יכולה להרשות לעצמי להישבר, אבל את לא עומדת בזה. אז אני משתדלת לא להישבר מול הילדים, שגם ככה הכול נשבר להם. לפעמים אני לובשת מסכה כדי שדור תראה אותי מחייכת, שתהיה אנרגיה חיובית מסביבה. היא בתחילת דרכה, רק רוכשת את הסביבה, היא לא צריכה לגדול בצל של כאב ושל חושך".
החודשים הארוכים בהם דולב הוגדר כחטוף היו מלאים בכאב, כעס וחוסר וודאות. סיגי זעמה על הצבא שלא הצליח להביא מידע מהימן על מצבו של בעלה. "איך לא יודעים כלום? איך המודיעין הטוב בעולם לא אומר לי שום דבר? אדם נעלם ביום אחד, ואף אחד לא ראה אותו לא שמע אותו ולא יודע מה איתו", אמרה אז.
כשנשאלה על הציפייה לאיחוד עם דולב לפני כחודשיים, סיגי אמרה שהיא רוצה רק דבר אחד. "שואלים אותי מה אני אגיד לדולב כשהוא יחזור. אז אני לא אגיד לו כלום", סיפרה. "אני פשוט רוצה חיבוק. יש משהו במגע שאי אפשר לפצות עליו".