מסע ההלוויה של החטוף חנן יבלונקה, שגופתו חולצה מרצועת עזה בשבוע שעבר התקיים היום (ראשון). אלפים נענו לקריאת משפחתו ללוות אותם בדרך מביתם לבית העלמין קרית שאול. יואב קיש, בועז ביסמוט, מרב מיכאלי וגלעד קריב נוכחו גם הם. בפתח ההלוויה ליאור נרקיס שר את "מכל האהבות".
"כשאתם הולכים תתפללו בשביל החטופים שיחזרו הביתה כבר", אמרה אחותו אורית לצועדים. קרובי חטופים רבים הגיעו גם הם ללוותו בדרכו האחרונה. "עד בית הקברות נריע ונמחא לו כפיים", אמר ראובן, אביו של חנן, והמלווים הרבים מחאו כפיים בתגובה.
אמור, אחיינו של חנן ספד לו ואמר כי הוא הדוד הכי טוב שיכל לבקש. "תודה שתמיד הצחקת אותי ועזרת לי בכל דבר שהייתי צריך", אמר. "אני ממש מצטער שלא הספקתי להגיד לך ביי. סליחה שלא תוכל לבוא לבר מצווה שלי. אני מקווה שגם ברגעים האחרונים שלך לא סבלת וחייכת. אל תדאג אני תמיד אזכור ואזכיר את השם שלך ותמיד יהיה לך מקום אצלי בלב. אני מקווה שיום אחד נתראה שם למעלה".
הוריו של חנן, ורד וראובן, ספדו לו. "למראה הקהל הזה, חנן ידע שכולם באמת אהבו אותו. חנן אהב כל כך הרבה אנשים ואי-אפשר היה שלא לאהוב אותו. הבן האהוב שלנו, אנחנו עומדים להיפרד ממך ואני שואלת איך הגענו למעמד הזה? איך ניפרד ממך? בחלומות הכי גרועים לא יכולנו לדמיין דבר נורא כזה", אמרה ורד. "מה הייתי נותנת כדי לחבק ולנשום אותך. תמיד ידעת שנעמוד לצדך בימים טובים, וקשים יותר. נולדו לך שני ילדים מדהימים. אני מבטיחה לך שהם יגדלו ויהיו מאושרים ושמחים למרות הפרידה הקשה ממך".
"חגגנו איתך את ארוחת החג השני של סוכות. את היום הזה נזכור לעד. חנן, מהרגע שנעדרת כל כך קיוויתי שתחזור אלינו, חי, ושנוכל לספר לך מה היה פה שמונה חודשים. המשפחה שלנו התאחדה במסע הזה. אין יום שלא התפללתי שתחזור בחיים, לא הצלחתי. סליחה שלא החזרתי אותך אליי. שבת אליי בארון. זה לא הסוף שרציתי. אבל לפחות אני יודעת שחזרת אלינו הביתה, למדינה שלנו. הפכת להיות הבן של כל המדינה. הצעדה שהייתה היום במסע ההלוויה היא לכבוד כל החטופים שיחזרו אלינו במהרה וכמה שיותר חיים".
"אני רוצה להגיד לחמאס - אתם לא תנצחו אותנו אף פעם. היהודים נרצחו תמיד בגלל שהם יהודים. לא הצליח לאף אחד, וגם לא יצליח. אני רוצה לחזק את כל העם. העם צריך להיות מאוחד, לעמוד ביחד", הוסיפה האם.
אורית, אחותו ספדה לו אף היא ואמרה כי לא כך רצתה שהכול יגמר. "לפחות עכשיו תהיה קרוב אליי", אמרה. "כולם אומרים שאנחנו כל כך דומים, ממש כמו אחים תאומים. מי יבין אותי כמוך. לו רק היית יודע כמה אני זקוקה לך עכשיו, לחיבוק החם ולמילים שניערו אותי והחזירו אותי לקרקע. בתוכי אני יודעת שתמשיך להיות שם בשבילי גם למעלה. אני מבטיחה לך שאלווה את ילדיך כל החיים כאילו היו ילדיי".
עמנואל, אחייניתו, אמרה כי אי אפשר לסכם חיים שלמים של בן אדם בכמה דקות. "כל החודשים האלה התפללתי שהדפיקה בדלת לא תגיע אלינו", אמרה. "מתחילת המלחמה לא הבנתי איך המשפחה שלי חלק מהדבר הנורא הזה, חשבתי שאני בתוך סיוט. עכשיו אני מבינה את המציאות האיומה. חנני, הם לקחו לי אותך, רצחו אותך בדם קר לפני שמונה חודשים. זה לא פייר שלקחו אותך. לא הגיע לך, לא הגיע לנו, המשפחה. לא עמדת בהבטחה שנתת לי. כמה ימים לפני הלכנו להזיז את הרכב, צחקת עליי שאני לא יודעת לחנות, הבטחת שתלמד אותי איך עושים ביום שישי הבא, אבל הוא לא הגיע".