"האינטרס של איראן וחיזבאללה זה למשוך אותנו למלחמת ההתשה. בעת הזו הם גם מצליחים לעשות זאת" - כך לפי תת אלוף במיל' יובל בזק, לשעבר מפקד חטיבת החרמון. "זה שיש לנו תוכניות זה ברור, זה תפקיד הצבא, השאלה איך התוכניות הללו מתכנסות בתוך המציאות האסטרטגית. במלחמה יש גורמים שתמיד היו נקודות התורפה של ישראל", אמר בריאיון ל-103FM. "כדי להוציא כוח צבאי גדול אתה צריך בהכרח להשבית משק למשק זמן או להוריד את הפעילות שלו. הסוגיה של העוצמה הפנימית עומדת למבחן. הסוגיה השנייה היא העניין החיצוני. ככל שהמלחמות מתארכות, החולשה שלנו בהקשר של הלגיטימציה הופכת להיות מאירוע מטריד לאירוע משמעותי. אלה שתי סוגיות שלא נותנות לנו להתנהג כאילו כל הזמן בידינו".
"אלה שאלות אסטרטגיות כבדות. אנחנו במקביל לניהול במערכה הנוכחית, צריכים לחשוב היטב איך אנו בונים את הכוח ואת הסד"כ. חלקו זמין יותר כי אלה יחידות מילואים או אנשים שפטרנו שאפשר לגייס, אבל חלקו דורש שנים. לסגור אוגדה זה עניין של חצי שנה, לבנות אותה - עניין של 10 שנים. הסוגיות הללו קשורות בעיקר לשאלות שנשאל את עצמנו על איך הגענו לכאן", הוסיף.
"אך כשאנו בעומדים בצומת, זה דורש איזון בין היכולת לבנות את הכוח הנדראש לבין הכוח להילחם ולהשיג את היעדים הביטחוניים עכשיו. הייתי אומר שנכנסנו לסיטואציה מאוד נמורכבת שדורשת מנהיגות, דיוני עומק, החלטות אמיצות, ובעיקר דורשת לתת אופק לעם. העם יגייס את העוצמות שלו כשהוא יבין לאן הוא הולך, גם כשהדרך קשה. היעדר האסטרטגי וחוסר הרצון שלנו לגבש אותה ולגבש את העם סביבה היא גורם שמחליש אותנו. זו סוגיה שמעולם לא עמדנו בפניה".
הוא סיכם: "בלי שאתה מתווה כיוון ויוצר תוכנית, הסיכוי שלך במציאות הזו להגיע ליעד היאר קטנה. קודם כל נדרש, ודאי מקבינט המלחמה, אם הגורף הזה לא יודע לשבת, לקבוע והחליט על סדרי עדיפויות ולדאוג פעם אחת לשדר לעם שיש כאן מישהו על ההגה וכלפי פנים לתת את התשובות לשאלות, העם רואה שהקבינט לא יודע מה הוא רוצה. זה הסיפור המרכזי. ההתנהלות הזו ודאי לא תורמת, לא לביטחון, לא האמון, זה הדבר הבסיסי שאנו צריכים כעם. שמי שנמצא למעלה יודע ומוביל אותנו למקום הנכון, כל עוד זה לא קיים יהיה לנו קשה לנצח את המלחמה הזאת".