נשיא איראן איברהים ראיסי, שמסוקו התרסק היום (ראשון), הוא איש דת קיצוני שהנהיג בעבר את מערכת המשפט וזכה לכינוי "התליין" על ההוצאות להורג הרבות שגזר. בשל כך, הוטלו על ראיסי, בן 63, סנקציות אמריקניות.
ראיסי נתפס כבן חסותו של המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, והוא הוזכר כיורש אפשרי של המנהיג בן ה-85 ביום שבו ימות או יחליט לפרוש. הוא ניצח בבחירות לנשיאות באיראן ב-2021, שבהן אחוז ההצבעה היה הנמוך ביותר בתולדות הרפובליקה האסלאמית, והחליף בתפקיד את חסן רוחאני, שניסה להתקרב למערב וחתם על הסכם הגרעין עם המעצמות.
בכהונתו, החריפה המתיחות בין טהראן למערב סביב האצת תכנית הגרעין שלה והקיפאון בשיחות על החזרה להסכם הגרעין, כשבמקביל חידשה איראן את יחסיה עם ערב הסעודית והידקה את קשריה עם רוסיה.
הוא נוקט קו נוקשה גם ביחס לישראל, בדומה לקודמיו בתפקיד, ושלוחיה של טהראן במזרח התיכון תוקפים אותה מאז תחילת המלחמה בחמאס ב-7 באוקטובר. בחודש שעבר, איראן אף תקפה ישירות את ישראל לראשונה אי-פעם, במתקפת טילים וכטב"מים מאסיבית שרובה יורטה, בסיוען של ארצות הברית ומדינות אחרות.
תחת הנהגתו, דיכא המשטר ביד רמה את מחאות החיג'אב שפרצו ב-2022 בעקבות מותה של הצעירה מהסא אמיני במעצר משטרת המוסר. אכיפת חוקי הדת הודקה, ונעשה שימוש נרחב בעונש המוות נגד מפגינים, מתנגדי משטר ואסירים אחרים.
אף שתפקידו של נשיא איראן מתמקד בעיקר בענייני פנים, כשההחלטות המכריעות בתחום מדיניות החוץ והגרעין נמצאות בידיו של המנהיג העליון, ראיסי הוא בשר מבשרה של הרפובליקה האסלאמית מראשיתה. לפי ארגוני זכויות אדם, הוא היה חבר בבתי משפט שערכו משפטי שדה לאלפי מתנגדי משטר בשנות ה-80.
בנוסף לראיסי, על המסוק היו גם שר החוץ הדומיננטי חוסיין אמיר עבדאלליהאן, האחראי במידה רבה על הקשר בין טהראן לבין ארגוני הטרור באזור; מושל מחוז מזרח אזרבייג'ן ומנהיג תפילות יום השישי בעיר תבריז.