יוסי קרן, ממלא מקום ראש המועצה האזורית שער הנגב, התראיין הבוקר (שישי) אצל אודי סגל ואלי כהן ב-103fm ושיתף את התחושות הקשות של התושבים ובהתמודדויות של הנוער, כשהמלחמה מנוהלת כבר שבעה חודשים, האזעקות באזור העוטף עדיין נמשכות ואין אופק לסיום המלחמה שיביא שקט באזור.
"כרגע אני אחרי צבע אדום בשדרות באזור קריית החינוך שלנו, יושב ומסתכל על הילדים המדהימים שלנו שרצים פה בחצר ופשוט נפעם מהגבורה שלהם, אבל לא אני צריך להבטיח ביטחון", הבהיר קרן והוסיף, "אני לא בממשלה, אני לא שר הביטחון, אני לא ראש הממשלה. הם אלה שצריכים להבטיח ביטחון לתושבים שלי וזה לא קורה. בשבוע או יותר האחרונים חזרנו לפיצוצים של תחילת המלחמה".
לדבריו, "לממשלת ישראל יש סכין על הצוואר שלנו כשהיא מדברת על זה ש'ב־7 ביולי אנחנו סוגרים את המלונות ותתמודדו'. אני לא מבין איך אפשר להגיד את המשפט הזה. יש אנשים בשער הנגב שלא מסוגלים לחזור הביתה, אנשים שמבינים שהחיים שלהם ניצלו בנס, פשוט במזל, והם לא הלכו כצאן לטבח כמו אחרים. אני לא מצליח להבין את הדבר הזה, יש לנו תחושה נוראית שזה עוד סבב. פשוט עוד סבב".
בהמשך הדגיש קרן כי "יש יישובים הנמצאים בטווח של 4-0 ק"מ מגבול עזה, שאמורים לחזור לאי ודאות נוראית. אנחנו מסתכלים על הפערים בין ההבטחות לבין המימוש, וזה בלתי ניתן לעיכול. אי אפשר לחיות פה ככה. תבואו ותגידו לנו איך העתיד שלנו הולך להיראות. אחד הדברים הכי קשים מאז אירועי 7 באוקטובר שלכל האנשים שהם פליטים בארצם, זה חוסר הוודאות. תייצרו לנו ודאות".
לדבריו, "הלכידות הקיבוצית היישובית שלנו הולכת ומתפוררת. אנחנו בהרגשה נוראית שכל אחד מנסה למשוך את השמיכה לכיוונו, מנסה לחשוב רק מה טוב לו, וזו תופעה שמעולם לא הייתה בשער הנגב. העוצמה של הפגיעה, גם נפשית, היא מאוד קשה, מאוד מורכבת", שיתף.
במהלך השיחה סיפר גם על המצב המורכב של הנוער באזור: "אתה מבין שיש שם קושי, אנחנו מחזקים את זה בפעילויות של חוסן וחינוך. תחשוב איך אתה ישן בבית כשאתה יודע שב־7 באוקטובר נכנסו מחבלים לבית של השכן ורצחו שם משפחה שלמה. איך אתה ישן בבית? איפה הביטחון שלך? איפה היכולת שלך רגע להרגיש בבית שלך כבית".
קרן המשיך ושיתף, "מה שכן אני מזהה בנוער שלנו את הרצון להמשיך לחיות כאן ולהיות דור העתיד שלנו. לכן אנחנו חייבים להשקיע בהם את כל המאמץ. כל מה שרק אפשר להם כדי להשתחרר מהטראומה. בבית החינוך שלנו נהרגו לא מעט מורים ותלמידים. קשה, אבל אנחנו נתגבר", הוסיף.
"מבחינתי הנתון שהכי חסר פה הוא ודאות. יש אנשים שלא מסוגלים לחזור עדיין, אבל יש להם תאריך יעד - 7 ביולי. מה קורה אחרי 7 ביולי? הם יוציאו כרטיס אשראי וישלמו על המחדלים של המדינה? על החוב המוסרי שהמדינה פתחה כלפינו? לאנשים האלה אני מצפה שיהיה פתרון", טען.
"אם אני ישן בבית וחדרו מחבלים כי צה"ל כשל, ובגלל זה חטפו אנשים מהבית ורצחו אנשים בבית - כן, המדינה כשלה, ואם בן אדם לא יכול לחזור, צריך לאפשר לו את התנאים שלא לחזור. זה חלק מהחובה של המדינה", הבהיר.