בית הדין הבין לאומי בהאג דן היום (חמישי) בבקשתה של דרום אפריקה להרחיב את הצווים שניתנו נגד ישראל ולהורות לנסיגה של כוחותיה מאזור העיר רפיח, כשעוד בפתח הדיון טען התובע מטעם דרום אפריקה כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה, והוסיף: "אנו כאן כי בית הדין לא הצליח במשימתו להגן על זכויות האדם של הפלסטינים".
עוד טען התובע הדרום אפריקני לתיעוד של חברי כנסת ומנהיגים ישראליים שקוראים לעקירת תושבי עזהף כשבהמשך צוטט נתניהו מתאר את מטרות המלחמה, בהן בין היתר שרצועת עזה לא תהווה שוב לעולם איום לישראל. עוד תואר כמי שהבהיר כי ישראל מחפשת ניצחון מוחלט, ואמר כי שום כוח בעולם לא יעצור את ישראל מלהילחם.
בהמשך, צוטטו גם דברי שר הביטחון יואב גלנט, בהם הבהיר שישראל תרדוף "שכונה אחרי שכונה" ותשיג כל מיקום בעזה. שר האוצר סמוטריץ' צוטט באמרתו לפיה יש "ללכת על" מחנות הפליטים רפיח נוסרת.
בהמשך, הוקרן סרטון שבו רב צבאי תוקע בשופר והחיילים צועקים "לפרק את רפיח".
בית הדין הבין לאומי בהאג דן בצווים ובתביעות שמדינות מגישות נגד מדינות וישראל מכירה בסמכותו. זאת בניגוד לבין הדין הפלילי בהאג שדן בעתירות נגד יחידים וישראל אינה מכירה בסמכותו. הדיון החל בשעה 16:00 ויסתיים בשעה 18:00. הוא יחודש מחר בשעה 11:00 ויסתיים ב-13:00.
לאחר שדרום אפריקה תבעה בחודש דצמבר את ישראל בטענה כי היא מבצעת רצח עם בתושבי עזה, הפעם הגישה המדינה העוינת בקשה להרחיב את הצווים שניתנו אז נגד ישראל - כיוון שמבחינתה חל שינוי נסיבות משמעותי עקב כניסת כוחות צה"ל לעיר רפיח ולסביבתה.
מדוע ניתנו לישראל רק יומיים להתכונן לדיון?
ההחלטה האם להורות ליועמ"שית להתייצב לדיון בהאג נתונה בבחירתו של ראש הממשלה. חשוב לציין שממועד פרסום ההודעה על הדיון ועד לקיומו בפועל עברו רק יומיים, כך שמדובר בזמן חריג מאוד על מנת להתכונן בהתאם. למרות ההתראה הקצרה, משלחת משפטית בין משרדית צפויה להגיע להאג, על מנת לייצג את ישראל בדיונים הצפויים.
ישראל יכלה גם שלא להתייצב לדיון, אך הייתה מסתכנת בכך שעמדתה לא תישמע בזמן מאוד קריטי ללחימה בצל המאמצים לקידום עסקת חטופים. יומיים הם זמן לא מספיק על מנת להתכונן לדיון בסדר גודל כזה ולכן ההחלטה האמיצה מפתיעה, אך עשויה לחזק את הצד הישראלי בדיון. בהקשר הזה יש לציין כי ישראל הכירה בסמכותו של בית הדין והיא חתומה על האמנה למניעת רצח עם (genocide) ולכן צעד שבו היא מחרימה את בית הדין יכול להיתפס כצעד קיצוני.
מה ההשלכות שיכולות להיות?
במידה ויתקבל צו להפסיק את הלחימה ברפיח ישראל תצטרך לקבל החלטה האם לציית לצו או להסתכן באי ציות אליו. החשש באי ציות הוא מפני סנקציה במועצת הביטחון באו"ם, והתדרדרות התפיסה של מעמד המדינה בעולם המערבי.
הצו שיכול להינתן יהיה מוגבל לסיום הלחימה ברפיח וסביבתה אך הוא אינו יכול להוביל לסיום המלחמה בעזה בכלל.
מה לגבי צווי מעצר נגד בכירים ישראלים, ביניהם רה"מ נתניהו?
הדיונים היום ומחר אינם נוגעים לסוגיה זו. הם מתקיימים בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (ICJ), הנוגע לאחריותן הפלילית של מדינות. זאת, בשעה שסוגיית צווי המעצר נגד בכירים ישראלים נדונה בבית הדין הפלילי בהאג (ICC), העוסק באחריותם הפלילים של יחידים.
אם זאת, החשש שיוצאו צווי נגד בכירים ישראלים, ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, עדיין קיים. חלק מהצווים חסויים וניתנים במעמד צד אחד, כך שגם אם יוצאו, ייתכן שהציבור בישראל לא יידע על כך. מכל מקום הוצאה של צו מטעם בית הדין בהאג חושפת את הגורמים שנגדם מופעל הצו למעצר במדינות אחרות - צעד שיגביל משמעותית את יכולתם לטוס, אפילו לפגישות עבודה חשובות מעבר לים. כמובן, עצם הוצאתם של הצווים עלולה לפגוע במעמדה של ישראל בזירה הבינלאומית, ותלבה את אש הדה-לגטימציה כלפיה ברחבי העולם.
בתחילת השבוע הודיעה מצרים כי היא תומכת בתביעה של דרום אפריקה נגד ישראל בהאג. ההחלטה לתמוך בדרום אפריקה, המאשימה את ישראל ברצח עם, הגיעה בעקבות הפעולה ברפיח שאליה מתנגדים בקהיר. במשרד המשפטים מתייחסים ברצינות להצטרפות מצרים לתביעה בהאג, וצפוי דיון בנושא אצל היועמ"שית.
בחודש פברואר האחרון בית המשפט העליון של האו"ם דחה את בקשת דרום אפריקה להטיל אמצעים דחופים לשמירה על רפיח ברצועת עזה. בית המשפט מסר כי לטענתו, הצווים הקיימים החלים על כלל הרצועה, ורפיח בתוכה, מספקים ואין צורך בהטלת צווים חדשים, אך הורה על ישראל ליישם את החלטות השימוע בהאג באופן "מיידי ואפקטיבי".