מנהיג חמאס ברצועת עזה, יחיא סינוואר, פיקח באופן אישי על כוח משטרה חשאי שניהל מעקב אחרי תושבים ואסף מידע על צעירים, עיתונאים ועל מבקרים של המשטר שלו - כך דווח בניו יורק טיימס מפי גורמי מודיעין ומסמכים פנימיים שהגיעו לידיו.
היחידה נקראה שירות הביטחון הכללי - בדומה לראשי התיבות של שב"כ - והיא הסתמכה על רשת של מודיעים, שחלקם נהגו לדווח על שכניהם למשטרה. מי שהשתתף בהפגנות או ביקר בפומבי את חמאס סומן, ובחלק מהמקרים התנהלו מעקבים אחר פלסטינים שניהלו יחסים מחוץ לנישואים.
דיכוי תושבי עזה בידי חמאס היה ידוע היטב, אך פעילות היחידה החשאית, שסוכמה במצגת בת 62 שקפים ימים לפני מתקפת 7 באוקטובר, חושפת את עומק החדירה שלו לאוכלוסייה האזרחית.
לפי המסמכים, סוכני היחידה עקבו אחרי עיתונאים ואחרי תושבים שנחשדו בהתנהגות "לא מוסרית" בעיני האסלאם. ביקורות הוסרו מהרשתות החברתיות על ידי הכוח, שדן בדרכים להכפיש יריבים פוליטיים של חמאס. הפגנות נגד שלטון הארגון נתפסו כאיום שיש להסיר.
"אנחנו מתמודדים עם הפצצות של הכיבוש ובריונות מצד הרשויות המקומיות", אמר לניו יורק טיימס איהאב פספוס, עיתונאי מרצועת עזה שהופיע בתיקי היחידה החשאית של חמאס. פספוס, בן 51, תואר באחד הדיווחים כ"אחד השונאים הגדולים של תנועת חמאס".
המסמכים הועברו לניו יורק טיימס על ידי גורמי מודיעין ישראליים, שאמרו כי הם נתפסו בפשיטות בעזה, והעיתון ריאיין אנשים שהוזכרו בתיקים האלו. הם נזכרו באירועים מרכזיים, אישרו פרטי מידע ביוגרפי ובמקרה של פספוס, תיארו את האינטראקציה עם הרשויות הקשורות לאותם מסמכים סודיים.
המסמכים שנבדקו על ידי ניו יורק טיימס כוללים שבעה תיקי מודיעין מאוקטובר 2016 עד אוגוסט 2023. באמ"ן אמרו כי ידוע להם על תיקים המכילים מידע על לפחות עשרת אלפים פלסטינים בעזה.
מנגנון הביטחון הכללי הוא באופן רשמי חלק מהזרוע הפוליטית של חמאס, אך מתפקד כחלק מהממשלה. פלסטיני המכיר את התנהלותו הפנימית של חמאס, שדיבר בעילום שם בשל רגישות הנושא, אישר כי השירות הוא אחד משלושת גופי ביטחון הפנים החזקים בעזה. האחרים היו המודיעין הצבאי, המתמקד בדרך כלל בישראל, ושירות ביטחון הפנים, זרוע של משרד הפנים.
באסם נעים, דובר חמאס, אמר כי לא ניתן היה להגיע לאחראים על שירות הביטחון הכללי במהלך המלחמה.
המסמכים העלו כי היחידה מנתה 856 אנשים, עם הוצאות חודשיות של 120 אלף דולר לפני פרוץ המלחמה. מתוכם, יותר מ-160 קיבלו תשלום עבור הפצת תעמולת חמאס וביצוע התקפות ברשת נגד מתנגדי הארגון מבית ומחוץ. מעמדה של היחידה כיום אינו ידוע לאור הפגיעה הקשה ביכולותיו הצבאיות והשלטוניות של חמאס.
לדברי שלושה גורמי מודיעין ישראליים, שדיברו בעילום שם משום שלא היו מוסמכים לדון בנושא בפומבי, גופי המודיעין בישראל מעריכים שסינוואר פיקח ישירות על שירות הביטחון הכללי. הם אמרו כי הצגת השקפים הוכנה עבור סינוואר באופן אישי, אם כי הם לא אמרו כיצד הם יודעים זאת.
במצגת נאמר ששירות הביטחון הכללי פועל להגן על אנשיו, רכושו והמידע של חמאס ולתמוך בקבלת ההחלטות של הנהגתו.
חלק מהשקפים התמקדו בביטחון האישי של מנהיגי חמאס. אחרים דנו בדרכים לדכא מחאות, כולל את הפגנות "אנחנו רוצים לחיות" שהתקיימו בשנה שעברה במחאה על המחסור בחשמל ויוקר המחיה. גורמי ביטחון עקבו גם אחר אנשי הג'יהאד האסלאמי, המשתף פעולה עם חמאס במלחמה נגד ישראל.
טקטיקות מסוימות, כמו העצמת המסר של חמאס, נראו כפוליטיקה שגרתית. במקרים אחרים, גורמים רשמיים הציעו להשתמש במודיעין כדי לפגוע ביריביהם ולהכפיש את שמם הטוב, אם כי התיקים היו מעורפלים לגבי האופן שבו יש לעשות זאת.
"ביצוע כמה קמפיינים תקשורתיים התקפיים והגנתיים כדי לבלבל ולהשפיע על יריבים באמצעות שימוש במידע פרטי ובלעדי", נכתב במסמך.
לפי הדוח, אנשי כוחות הביטחון עצרו את פאספוס בדרכו להפגנה באוגוסט האחרון, החרימו את הטלפון שלו והורו לו לעזוב את המקום. מר פספוס אישר כי שני שוטרים בלבוש אזרחי ניגשו אליו. הרשויות ערכו חיפוש בשיחותיו האחרונות וכתבו כי הוא מתקשר עם "אנשים חשודים" בישראל.
"אנו מייעצים כי הסגירה עליו הכרחית משום שהוא אדם שלילי ומלא שנאה, שרק מבליט את חסרונותיה של הרצועה", נכתב בדוח.
הדבר המתסכל ביותר, לדברי פאספוס, היה שהשוטרים השתמשו בטלפון שלו כדי לשלוח הודעות פלרטטניות לקולגה שלו. "הם רצו לקשור אליי עבירה מוסרית", אמר. הדוח אינו כולל פרט זה, אך מתאר דרכים "להתמודד" עם פאספוס. "השמיצו אותו", נכתב בדוח.
"אם אתה לא איתם, אתה הופך לאתאיסט, כופר וחוטא", אמר פאספוס. הוא הודה כי תמך בהפגנות ומתח ביקורת על חמאס באינטרנט, אך אמר כי האנשים שעמם עמד בקשר בישראל הם פלסטינים בעלי חברות מזון וביגוד. לדבריו, הוא סייע בניהול חשבונות המדיה החברתית שלהם.
מטרותיו של שירות הביטחון הכללי דומות לאלה של שירותי הביטחון במדינות כמו סוריה, שהשתמשו ביחידות חשאיות לדיכוי התנגדות. עם זאת, בתיקי שירות הביטחון הכללי מוזכרות טקטיקות כמו צנזורה, הפחדה ומעקב ולא אלימות פיזית.
"שירות הביטחון הכללי הזה הוא בדיוק כמו השטאזי של מזרח גרמניה", אמר לניו יורק טיימס החוקר מיכאל מילשטיין. "תמיד יש לך עין ברחוב".
מחיימר אבו-סעדה, פרופסור למדע המדינה מהעיר עזה, אמר כי "יש הרבה אנשים שמפעילים צנזורה עצמית" בעזה. "הם פשוט לא רוצים בעיות עם ממשלת חמאס".
"לא יהיו לנו חיים כאן כל עוד פושעי חמאס בשלטון"
שירות הביטחון הכללי של חמאס, כך עולה מהמסמכים, ניסה גם לאכוף סדר חברתי שמרני.
בדצמבר 2017, למשל, חקרו הרשויות מידע שלפיו אישה מתנהגת באופן "לא מוסרי" עם גבר בעל חנות בגדים. בדוח צוין כי היא ביקרה בחנות במשך שעה ביום אחד, ולאחר מכן יותר משעתיים למחרת. הדוח לא הציג ראיות למעשים פסולים, אך הציע כי "גורמים רלוונטיים" יטפלו בנושא.
דוח מאוקטובר 2016 תיאר צעירים וצעירות שביצעו "מעשים לא מוסריים" שלא פורטו במשרדי אש"ף בחאן יונס בשעות לילה. חמאס רואה באש"ף, שבראשו עומד יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, ארגון יריב. הדוח לא הציג ראיות למעשים פסולים, אך המליץ לזמן אדם שטען כי ברשותו סרטונים ותמונות.
עוד עולה מהתיקים כי חמאס חשד בארגונים זרים ובעיתונאים.
כשמוניק ואן הוגסטראטן, כתבת הולנדית, ביקרה במאהל מחאה לאורך הגבול עם ישראל באפריל 2018, הרשויות ציינו את הפרטים היבשים ביותר לגביה. הם ציינו את היצרן והדגם של מכוניתה ואת מספר לוחית הרישוי שלה. לדבריהם, היא צילמה ילדים וניסתה לראיין אישה מבוגרת. ואן הוגסטראטן אישרה את דבר הדיווח בריאיון ל"טיימס".
הקובץ המליץ על "מעקב" נוסף אחר עיתונאים.
אף אחד מהתיקים שנבדקו על ידי ניו יורק טיימס לא תוארך לאחר תחילת המלחמה. עם זאת, פאספוס אמר כי הממשלה עדיין מעוניינת בו.
לדבריו, בתחילת המלחמה הוא צילם תמונות של אנשי כוחות הביטחון מכים אנשים שנלחמו על מקום בתור מחוץ למאפייה. הרשויות החרימו את מצלמתו. פאספוס התלונן בפני פקיד ממשלתי בחאן יונס, שאמר לו להפסיק לדווח ו"לערער את החזית הפנימית".
"אמרתי לו שאני מדווח על האמת ושהאמת לא תפגע בו, אבל זה נפל על אוזניים ערלות", אמר. "לא יכולים להיות לנו חיים כאן כל עוד הפושעים האלה נשארים בשליטה".