חמשת הלוחמים שנפלו בקרב בצפון הרצועה, מובאים היום (ראשון) למנוחות ברחבי הארץ. בבית העלמין בקריית אתא ליוו מאות את סמל יוסף דסה. לצידו ייקבר מאוחר יותר חברו סמל דניאל לוי. השניים, בני 19 במותם, גדלו יחד בקריית מוצקין, שירתו ונפלו יחד בקרב. בבאר שבע ליוו את סמל ארמיאס מקוריאו, גם הוא בן 19, בדרכו האחרונה.
רבים מבני הקהילה האתיופית הגיעו מרחבי הארץ כדי לשתתף בהלוויה של דסה. דודתו, שגידלה אותו לאחר מות אמו, ספדה לו: "אהוב שלי, אתה הגיבור לא רק שלי אלא של כל המדינה". היא סיפרה, "תמיד הקפדת לומר שאתה מעריך ואוהב אותי בדיוק כאילו שהייתי אמא שלך. היית קורא לי אמא. חיכיתי כל כך לחתן אותך. היית אומר לי, אני אעשה אותך סבתא בפעם הראשונה".
"לצערי ברגעים קשים אלה נבצר מהמפקדים להשתתף, להעניק כבוד אחרון יחד עם משפחתך ואוהביך ולהפרד כפי שהיו רוצים", אמר נציג הנח"ל, "צה"ל ובתוכו החטיבה כולה, נלחמים בשעות אלה בתוך רצועת עזה וימשיכו להילחם ככל שידרש על מנת לפרק את ארגוני הטרור מיסודם, ולהגן בכל מחיר על אזרחי המדינה, ריבונותה וכבודה. הוא הבטיח כי הנופלים יהיו מגדלור מצפון בדרכם וכי משפחותיהם לעד תהיינה חלק מגדוד 931".
הוא תיאר את יוסף, קשר המ"מ, "לוחם מקצועי מצויין. בעל מוטיבציה, חייל חכם וחדור מטרה שאין משימה שלא הצליח לסיים ברמה הכי גבוהה שיש, דניאל וכניש, המפקד הישיר של יוסף שנפצע בעצמו, ומבית החולים שלח את הספדו, מסר כי את הכומתה שהלכה איתו כל הדרך עד לסוף קורס קצינים הוא העניק ליוסף. "יוסף נלחם בגבורה וכמפקד שלו היה לי חשוב להיות קדימה בשביל לשמור על חיילי שהיו כמו ילדיי", תיאר, "לצערי הפעם זה לא הספיק". הוא הוסיף: "אני מבטיח לחזור חזק יותר ולהחריב את ארגון הטרור עד הסוף".
המספידים כולם סיפרו על הילד השמח החייכן וטוב המזג שהשתלב על אף אי ידיעת השפה כשעלה ארצה ועל ואהבתו העיקשת למולדת שהנחתה אותו כשהתגייס לצה"ל.
אלי דוקורסקי ראש עיריית קריית ביאליק, אמר "מבחינתך זה היה מובן מאליו שתשרתו יחד, וכך היה". הוא סיפר, "ברביעי אחר חצות התקשרת להודיע שאתם נכנסים לעזה ושהכל יהיה בסדר. למרבה הצער יומיים אחר כך התקבלה הבשורה הקשה". יוסף דסה הוא החלל ה-149 של קריית ביאליק. דוקורסקי אמר כי, "הערב, ערב יום הזכרון נתייצב כולנו ברחבת הזכרון, ונזכור את כולם".
לוי הותיר אח, אוראל, ואת האם, סיגל, שעובדת במערכת החינוך בקריית מוצקין. בשישי סיפרה אמו של דניאל כי השניים לא ויתרו על שירות משותף. "ליוסף הציעו גולני או גבעתי. אז בבקו"ם הוא התעקש וסירב עד שהסכימו שגם הוא ישובץ לנח"ל. הוא התקבל ושוב חזרו להיות יחד ועשו טירונות כשהם באותו חדר, כשהם יוצאים לאותם מבצעים". היא הוסיפה בכאב, "עכשיו הם הלכו יחד".
"הם רק סיימו את בית הספר בקיץ שעבר", סיפרו המחנכת יפעת והרכזת אינה מבית הספר אורט מוצקין שיצאו מיד לבתי המשפחות השכולות עם קבלת ההודעה הקשה. "הם התגייסו באוגוסט. סיימו טירונות מקוצרת ולקחו אותם למלחמה. דניאל ויוסף שניהם מילאו אותנו גאווה כשבאו לבית הספר על מדים, עם הנשק. דניאל היה בבית הספר ממש בשבוע שעבר, למוחרת החג השני של פסח, אמר שבא לתת חיבוק לפני שהוא נכנס".
בכי רב גם בהלווייתו של סמל דניאל לוי שנטמן בקבר שכרו לו צמוד לחברו יוסף. מאות חלקו לו כבוד אחרון. כמה מקרובי המשפחה התעלפו. האבא דוד והאח אוראל אמרו עליו קדיש. עשרות זרים הונחו על שני הקברים ואת תמונות שני החברים. על קברו של דניאל הניחו גם חולצת הפועל תל אביב וצעיפים רבים.
אלוף משנה שלמה בוזי נציג הנח"ל אמר שהמדינה איבדה את אחד מטובי בניה "עברת הכשרה אינטנסיבית ומאתגרת והצטרפת לפלוגת החוד איתה לחמת. היית לוחם טוב, הבאת את עצמך להישגים משמעותיים מבלי לוותר גם כשהיה קשה והפכת מנער ללוחם מקצועי שרוצה לתרום. היית חיובי ואופטימי וחבריך תמיד שאבו ממך". מפי מפקדו הפצוע דניאל מסר "היית לוחם מצוין. היית מהחיילים שהיוו אתגר פיקודי מצד אחד אבל מאלה שריגשו אותי. גאה בך".
יפעת, אמו של דניאל ספדה לו, "בשיחה האחרונה ביקשתי ממך לסרב אבל אתה לא היית מוכן, אמרת אני עם החברים שלי ועם החבר הטוב שלי יוסף. אמרת אני אוהב אותך אמא והכל יהיה טוב. אומרים שאתה גיבור אבל אני לא רוצה לקרוא לך גיבור כי גיבור זה עבור המדינה. מה עוזר שאתה גיבור, הייתי רוצה אותך ילד שלי". דוד, אביו של דניאל אמר עליו, "אלוהים שלי שלחתי לך מלאך, תשמור לי עליו. פחדנו, אמרנו לך תסרב, שלא תלך, אבל אתה היית חדור ניצחון והגנה על המדינה. מי יבוא איתי למשחקים. תכננת גם אתמול להיות במשחק אבל לא הגעת. אבל בבלומפילד 27 אלף איש קמו לך והריעו לך דקה שלמה. מחזה שלא אשכח לעולם. לא נשכח לעולם את חברך יוסף. בשבילי הוא אחיך. יוסף תמיד תהיה בלבנו".
מאות חברים ובני משפחה הגיעו להלוויתו של ארמיאס מקוריאו בבאר שבע. אחיו איינאו ספד לו: "אח שלי, נשמה שלי, דם שלי, החבר הכי טוב שלי. כל כך הרבה אנשים באו בשבילך, תמיד היית חבר אמת ותמכת בכולם. עם החיוך המשגע שלך. אח שלי, אני אוהב אותך. אתה בנאדם חייכן, נפלת למען הגנת המולדת. לא משנה מה אגיד, לא אוכל לתאר מה שאני מרגיש. תבוא לבקר אותי בחלום, אתה הגיבור שלי, אל תשאיר אותי לבד".