בהר הרצל בירושלים צולם השבוע טקס המשואות שישודר בערב יום העצמאות ה-76 של מדינת ישראל. כמידי יום במהלך השבוע החולף, גם אתמול (חמישי) הסתובבו 44 משיאי 12 המשואות על ההר יחד עם קרוביהם ונערכו לקראת הצילומים האחרונים של הטקס. יוסי ערבליך, אחד ממשיאי המשואות, נרגש מאוד: "זה רגע מאוד מאוד מרגש עבורי", הוא אומר בין חזרה לחזרה. "אנחנו נדרשים לעשות הכל כדי להרים את הראש בתקופה קשה ומאתגרת זאת ולכן אני חלק מזה".
ערבליך, חרדי מבני ברק, ישיא את משואת "הרפואה והשיקום", ועבור אדם כמוהו המעמד הזה לא טבעי כלל: "לא חלמתי שאי פעם אגיע למעמד הזה. אנחנו בסך הכל ממלאים שליחות של נתינה וחסד ועושים את זה באהבה. אסור לנו לשכוח שאנחנו עם אחד, כאיש אחד ובלב אחד. כולנו, גם חרדים, שותפים למדינה הזאת, וצריך לעשות כל שנדרש כדי שנוכל לחיות בבטחה ואין דבר כזה 'חלקי העם' וזאת כבוד וזכות לי להיות כאן. כולנו צריכים להתאחד ביחד כדי לנצח את האויבים שלנו".
ארגון "למענכם" שהקים ערבליך מלווה ביום יום חולים ופצועים ויחד עם 160 מומחים בכל תחום רפואי, לרבות מנהלי בתי חולים, מנהלי מחלקות ופרופסורים בעלי שם, אשר מתנדבים על בסיס זמן פנוי. הם מעניקים טיפול בתיקים רפואיים מורכבים ובהם פצועי צה"ל ואנשי השירות הביטחון הכללי.
"הסתובבנו בבתי החולים וסייענו להם ולצוותים הרפואיים", העיד אתמול ערבליך. "המשואה הזו היא שלהם. אני אסיר תודה לכל הרופאים שאני נעזר בהם לאורך השנה כולה - לטובת המטופלים. יש לנו מערכת בריאות מצויינת ורופאים שהם מלאכים בלבן. החשיבות במשואה עבורי היא בעיקר בהפצת הבשורה לכל אדם באשר הוא, ללא הבדל דת וגזע, שהוא יכול לפנות ולהסתייע בנו ואנחנו שם בשביל כולם".
הטקס השנה, שייערך ללא קהל, יהיה מותאם לכך שמדינת ישראל נמצאת בשיאה של מלחמה, וכן לעובדה שיש עוד עשרות חטופים בעזה ולאווירה הציבורית הכוללת של כאב גדול. בניגוד לכל שנה, לא יהיו זיקוקים, הקטע האומנתי הותאם לרוח התקופה, הקטע הטקסי צומצם משמעותית ובמהלך הטקס ישולבו התייחסויות ללחימה בצפון ובדרום, לחטופים, למפונים מהצפון ומהדרום, לפצועים, לנכים, לאנשי המילואים, ולכוחות הביטחון וההצלה.
משיא משואה נוספת שאנחנו פוגשים בהר הרצל הוא הרב מאיר בראל, שמאחוריו סיפור מרתק של גבורה ישראלית, ציונות, רוח התנדבות ומסירות. לצד עבודתו כרב המושב ביצרון, תפקיד אותו הוא ממלא בהתנדבות מלאה, הוא בעלים של מסעדת שף ירושלמית ומשמש כשף פרטי, המתמחה במטבחי פיוז'ן ובבישול מולקולרי, שמארגן אירועי יוקרה קולינריים כמעט מדי ערב.
ב-7 באוקטובר, כשהחלו לזרום הידיעות על מתקפת חמאס בדרום ולאחר שאחת הרקטות הראשונות נפלה ליד ביתו, עזב מאיר את בית הכנסת, וזינק למושב בני עייש, שם סייע במשך שעות ארוכות לפצועים שפונו למקום, במסגרת תפקידו כחובש. משם המשיך לחמ"ל הנעדרים, שם שהה לאורך כל הלילה כשהוא מלווה את משפחות הנעדרים ומסייע להם בנסיונות לאתר קצה חוט.
למשך חודשים, מאיר נטש את המסעדה היוקרתית, ובמסגרת התנדבותו כמפקד ב"יחידה 360", עסק במלאכה המחרידה של קבלת גופות, מאמצי הזיהוי בתנאים הנוראיים, והכנה לקבורה. מאיר היה מי שאיתר ממצא פורנזי של שני לוק שנרצחה וגופתה מוחזקת בשבי חמאס.
גם הוא מתקשה להסתיר את ההתרגשות מעצם המעמד. "מדינת ישראל הוקירה את יחידה 360 - מי שהיו אמונים על המלאכה הקשה ביותר", הוא אומר. "זיהוי של גופות וממצאים בסיטואציה מחרידה שאיש מאיתנו לא חווה קודם. המראות לא נוטשים אותנו, ואינני בטוח שינטשו אי פעם. המשואה היא הבעת הערכה ואני וחבריי ליחידה מודים על הזכות הזו".