יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה: מתי הצפירה ואירועי היום

יום הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה יצויין, כבכל שנה, בין ד'- ל-ה' באייר והוא יוקדש להתייחדות עם זכרם של חללי מערכות ישראל אשר נפלו למען תקומתה והבטחת קיומה של מדינת ישראל. יום הזיכרון חל יום לפני יום העצמאות, משקיעת החמה ועד לצאת הכוכבים למחרת.

"ביום הזיכרון נחשפת בעוצמה מחודשת הזיקה הכואבת שבין עצמאות לשכול", נכתב באתר יזכור שמנציח את החללים לאורך כל השנה. השנה, יום הזיכרון יקבל משמעות מיוחדת - זאת בצל המלחמה המתמשכת ברצועת עזה והחטופים שעוד מוחזקים בה.

• יום הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ייפתח השנה בערב יום ראשון, 12 במאי 2024, ד' באייר תשפ"ד - בעצרת המרכזית בכותל המערבי בירושלים שתחל בשעה 20:00 עם צפירת ההתייחדות שתישמע לאורך של דקה.
• יום הזיכרון יימשך לכל אורך יום שני, 13 במאי 2024, ה' באייר תשפ"ד ויסתיים עם רדת החשיכה.

• ביום ראשון, 12 במאי 2024, ד' באייר תשפ"ד, בשעה 20:00 תישמע צפירת התייחדות עם הנופלים באורך של דקה אחת - זו תפתח את יום הזיכרון.
• ביום שני, 13 במאי 2024, ה' באייר תשפ"ד, בשעה 11:00 בבוקר תישמע צפירת התייחדות עם הנופלים באורך של שתי דקות.
• במהלך יום הזיכרון יופעלו שתי צפירות - אחת בערב שתסמל את כניסת יום הזיכרון ואחת בבוקר שמטרתה לסמל את פתיחת הטקסים הרשמיים בהר הרצל ובבתי העלמין ברחבי הארץ.
• הצפירה תופעל בצופרי פיקוד העורף הפרוסים ברחבי המדינה.
• כמו כן, נדגיש כי במקרה של אזעקת אמת ישמעו צפירות עולות ויורדות.

יום ראשון, 12 במאי 2024, ד' באייר תשפ"ד

16:30 | טקס הזיכרון לחללי מערכות ישראל: הטקס יתקיים בבית "יד לבנים" שבירושלים במעמד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה וראש עיריית ירושלים משה ליאון.

20:00 | צפירת התייחדות עם הנופלים

20:01 | הטקס הממלכתי: הטקס יתקיים ברחבת הכותל המערבי שבירושלים ובו יודלק נר הזיכרון במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי

21:15 | "שירים לזכרם": האירוע "שירים לזכרם" של חללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה בשיתוף כנסת ישראל, משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי - יתקיים במשכן הכנסת. האירוע יהיה במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, מ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן ויו"ר הכנסת אמיר אוחנה - ובהשתתפות שר הביטחון, שר העבודה וראשי מערכת הביטחון.

יום שני, 13 במאי 2024, ה' באייר תשפ"ד

08:30 | מעמד הקראת שמות: מעמד הקראת שמות חללי מערכות ישראל יתקיים בהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל שבירושלים במעמד שר הביטחון יואב גלנט ומנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר.

11:00 | צפירת התייחדות עם הנופלים

11:02 | מטס חיל האוויר: המטס יחלוף בשעה זו מעל בית העלמין הצבאי הר הרצל ומעל היכל הזיכרון.

11:02 | הטקס הממלכתי: הטקס הממלכתי לחללי מערכות ישראל יתקיים בהיכל הזיכרון הממלכתי בהר הרצל שבירושלים במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ומ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן וכן בהשתתפות ראשי מערכת הביטחון. כמו כן, טקסי אזכרה צבאיים יתקיימו בבתי העלמין הצבאיים ברחבי הארץ.

16:30 | עצרת זיכרון בסימן מלחמת "חרבות ברזל": העצרת לחללים בסימן מלחמת חרבות ברזל ואירועי 7 באוקטובר תתקיים בבית "יד לבנים" שבירושלים במעמד יו"ר הכנסת אמיר אוחנה, מ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, שרים, סגני שרים וחברי כנסת, ראש העיר ירושלים משה ליאון, הרבנים הראשיים לישראל ומשפחות הנופלים.

19:45 סיום אירועי יום הזיכרון: סיום אירועי יום הזיכרון ופתיחתו של טקס הדלקת המשואות בהר הרצל שבירושלים.

כמו כן, ב-54 בתי העלמין הצבאיים ברחבי הארץ ובאתר ההנצחה לזכר החללים הבדואים ייערכו טקסי זיכרון ממלכתיים - גם באתרי ההנצחה ברחבי הארץ ייערכו טקסי זיכרון.

• בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, יום ראשון, 12 במאי 2024, ד' באייר תשפ"ד, ייסגרו כל העסקים מהשעה 19:00 בערב - ועד השעה 06:00 בבוקר למחרת.
• אירועי זיכרון נוספים יתקיימו בכל רחבי הארץ בבתי העלמין הצבאיים, במוסדות החינוך, בסמוך לאנדרטאות, בבסיסי צה"ל ברשויות המקומיות ובמוסדות ציבור רבים.
• בכל מוסדות החינוך, בתי העלמין, מוסדות הציבור הרשמיים ובסיסי צה"ל יורדו דגלי ישראל לחצי התורן כאות אבל.
• ערוצי הטלוויזיה והרדיו מייחדים שידוריהם ליום זה, וערוצים אשר יעודם לא מאפשר זאת, כמו ערוצי ספורט ובידור משהים את שידורם לאורך כל היום.
• בסמוך ליום הזיכרון מפרסם דובר משרד הביטחון את המספר הכללי של הנופלים במערכות ישראל.

• בשנת 1963 חוקקה הכנסת את "חוק יום הזיכרון לחללי מלחמת הקוממיות וצבא-הגנה לישראל", והוסדרו בו מנהגיו ומועדו.
• הסיבה הנפוצה שנחקקה בתודעה הלאומית בקביעת תאריך יום הזיכרון לפני יום העצמאות היא לתזכורת גבורת הנופלים שנתנו את נפשם למען הארץ.
• עקב סיבה זו שחלחלה עמוק לתוך התודעה הישראלית, נקבע הדבר על ידי הכנסת בחוק, שבתחילתו נאמר: "ד' באייר הוא יום זיכרון גבורה ללוחמי צבא-הגנה לישראל שנתנו נפשם על הבטחת קיומה של מדינת ישראל וללוחמי מערכות ישראל שנפלו למען תקומת ישראל, להתייחדות עם זכרם ולהעלאת מעשי גבורתם".
• סעיף 3 לחוק קובע את אופיו של יום הזיכרון: "ביום הזיכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים. הדגלים על הבניינים הציבוריים יורדו לחצי התורן. יקוימו אזכרות ועצרות-עם. ייערכו טקסי התייחדות במחנות צבא-הגנה לישראל ובמוסדות חינוך. תכניות השידורים יביעו את ייחודו של היום".

• יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולחללי פעולות איבה וטרור הינו יום עבודה ואינו נחשב ליום מנוחה.
• יום הזיכרון נחשב לערב חג (ערב יום העצמאות), ועל כן זהו יום עבודה מקוצר. במקום עבודה שבו עובדים 6 ימים בשבוע (8 שעות ביום) יום העבודה יעמוד על 7 שעות, ובמקומות עבודה שבהם 5 ימים בשבוע (9 שעות ביום) יום העבודה בערב החג יעמוד על 8 שעות.
• יום הזיכרון נחשב ליום בחירה, שבו לעובד זכות לצאת לחופש על חשבון ימי החופשה השנתית.
• מעביד רשאי לקבוע כי במהלך יום הזיכרון ייסגר מקום העבודה והעובדים יהיו בחופשה על חשבון החופשה השנתית.
• עובד אשר יש לו קרוב משפחה שמוגדר כחלל מערכות ישראל או נפגע פעולות איבה רשאי להיעדר ממקום העבודה ביום זה בשכר על חשבון המעסיק.
• זכות זו חלה רק על קרובי משפחה בדרגות קרבה אלה: הורים, הורי הורים, בן/בת זוג, ילדים, אחים ואחיות.

תפילת יִזְכֹּר

יִזְכֹּר עַם יִשְׂרָאֵל אֶת בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, הַנֶּאֱמָנִים וְהָאַמִּיצִים,
חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל,
וְכָל לוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת וַחֲטִיבוֹת הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכוֹת הָעָם,
וְאַנְשֵׁי קְהִלּוֹת הַמּוֹדִיעִין, הַבִּטָּחוֹן, הַמִּשְׁטָרָה וְשֵׁרוּת בָּתֵּי הַסֹּהַר,
אֲשֶׁר חֵרְפוּ נַפְשָׁם בַּמִּלְחָמָה עַל תְּקוּמַת יִשְׂרָאֵל,
וְכָל מִי שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי מְרַצְּחִים מֵאִרְגּוּנֵי הַטֵּרוֹר.

יִזְכֹּר יִשְׂרָאֵל וְיִתְבָּרַךְ בְּזַרְעוֹ וְיֶאֱבַל עַל זִיו הָעֲלוּמִים
וְחֶמְדַּת הַגְּבוּרָה וּקְדֻשַּׁת הָרָצוֹן וּמְסִירוּת הַנֶּפֶשׁ
שֶׁל הַנִּסְפִּים בַּמַּעֲרָכָה הַכְּבֵדָה.

יִהְיוּ חַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְֹרָאֵל עֲטוּרֵי הַנִּצָּחוֹן
חֲתוּמִים בְּלֵב יִשְֹרָאֵל לְדוֹר דּוֹר.

תפילת אל מלא רחמים

אֵל מָלֵא רַחֲמִים, שׁוכֵן בַּמְּרומִים,
הַמְצֵא מְנוּחָה נְכונָה, עַל כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה,
בְּמַעֲלות קְדושִׁים, טְהורִים וְגִבּורִים, כְּזֹהַר הָרָקִיעַ מַזְהִירִים,
לְנִשְׁמות חַיָּלֵי צְבָא הֲגָנָה לְיִשְׂרָאֵל וְלוֹחֲמֵי הַמַּחְתָּרוֹת שֶׁנָּפְלוּ בְּמִלְחֲמות יִשְׂרָאֵל,
וְכָל הַלּוֹחֲמִים בְּמַעַרְכות הָעָם שֶׁחֵרְפוּ נַפְשָׁם לָמוּת עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם,
וּבְעֶזְרַת אֱלֹהֵי מַעַרְכות יִשְׂרָאֵל הֵבִיאוּ לִתְקוּמַת הָאֻמָּה וְהַמְּדִינָה וְלִגְאֻלַּת הָאָרֶץ וְעִיר הָאֱלהִים,
וְכָל אֵלֶּה שֶׁנִּרְצְחוּ בָּאָרֶץ וּמִחוּצָה לָהּ בִּידֵי הַמְּרַצְּחִים מֵאִרְגּוּנֵי הַטֵּרוֹר.
לָכֵן בַּעַל הָרַחֲמִים יַסְתִּירֵם בְּסֵתֶר כְּנָפָיו לְעוֹלָמִים,
וְיִצְרוֹר בִּצְרוֹר הַחַיִּים אֶת נִשְׁמָתָם.
יְיָ הוּא נַחֲלָתָם,
בְּגַן עֵדֶן (תְּהֵא) מְנוּחָתָם, וְיָנוּחוּ בְּשָׁלום עַל מִשְׁכָּבָם,
וְיַעַמְדוּ לְגוֹרָלָם לְקֵץ הָיָּמִין, וְנֹאמַר אָמֵן.

הרעות | מילים: חיים גורי; לחן: סשה ארגוב

על הנגב יורד ליל הסתיו
ומצית כוכבים חרש חרש
עת הרוח עובר על הסף
עננים מהלכים על הדרך.

כבר שנה לא הרגשנו כמעט
איך עברו הזמנים בשדותינו
כבר שנה ונותרנו מעט
מה רבים שאינם כבר בינינו.

אך נזכור את כולם
את יפי הבלורית והתואר
כי רעות שכזאת לעולם
לא תיתן את ליבנו לשכוח
אהבה מקודשת בדם
את תשובי בינינו לפרוח.

הרעות נשאנוך בלי מילים
אפורה עקשנית ושותקת
מלילות האימה הגדולים
את נותרת בהירה ודולקת.

הרעות כנערייך כולם
שוב בשמך נחייך ונלכה
כי רעים שנפלו על חרבם
את חייך הותירו לזכר.

"שום דבר לא יפגע בי" | מילים: קצין הקשר ארז שטרק שנהרג באסון המסוקים; לחן: יום חזן

שום דבר לא יפגע בי, שום דבר
לא אישה לא כדור מחבלים, שום דבר
כי ככה נשבעתי לאחי, אחותי, להורים
ובכיתי בלילות ודאגתי בימים
כי פחדתי שמשהו יפגע בהורים
וקולו של אבי מהדהד לי בראש כבר שנים

אם יקרה לך משהו
אין לי טעם לחיים
אין לי טעם למחר
אין לי טעם לחיים
אין לי טעם למחר

אם אתם עומדים כאן מעלי
כנראה שלא עמדתי בהבטחתי
מצטער, בחיי
מצטער, בחיי
מצטער, בחיי