בנאומם בעצרת הפתיחה ליום השואה והגבורה אמש (ראשון), ראש הממשלה נתניהו וגם נשיא המדינה הרצוג התעקשו כי אין מקום להשוות בין השואה לבין טבח 7 באוקטובר. אמנם מרבית הציבור הישראלי חושב אחרת. בסקר שנערך על ידי המכון הישראלי לדמוקרטיה עלה כי 54% מהנשאלים מרגישים כי יש בסיס להשוואה בין השואה לאירועי 7 באוקטובר, לעומת 39% שמרגישים שההשוואה לא מתאימה ו-8% שטוענים כי הם לא יודעים.
בעניין הזה, הפערים במחנות הפוליטיים אינם גדולים. 56% ממצביעי הימין מאמינים שההשוואה צודקת, וכך גם 52% ממצביעי השמאל. בקרב מי שהגדירו את עצמם כמצביעי מרכז, 46% חושבים שיש בסיס להשוואה ו45% מאמינים כי אסור להשוות.
"לקראת יום השואה השנה התעצם הוויכוח שהחל כבר לפני יותר מחצי שנה", אמרה פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. "ויכוח בדבר הרלוונטיות של ההשוואות בין אירועי 7 באוקטובר לאירועי שואה. העובדה שבקרב המרואיינים היהודים רוב, גם אם רוב קטן מרגישים שיש בסיס להשוואה כזו, מציעה שלמרות השוני הברור מאליו בין הנסיבות בשתי התקופות, ולמרות היותה של ישראל מדינה ריבונית וחזקה צבאית, תחושת האיום הקיומי היא חוליה מקשרת חזקה מאוד בין אז להיום, במיוחד על רקע גילויי השנאה האנטישמים והאנטי ישראליים ברחבי העולם כיום".
אמש, ראש הממשלה וגם הנשיא בחרו להתייחס לכך בנאומם. נתניהו אמר: "מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר לא הייתה שואה, לא בגלל היעדר הכוונה להשמידנו, אלא בגלל היעדר יכולת". הנשיא הרצוג מחזיק בעמדה דומה לזו של נתניהו אמר בנאומו: "זה לא היה שואה מפני שיש לנו היום את מדינת ישראל, ואת צבא ההגנה לישראל. צבא שגם כעת נלחם במערכה שעוד לא תמה - על ביתנו הלאומי. בית של עצמאות ממלכתית".
הסקר נערך על-ידי מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה, בין התאריכים הראשון עד ה-5 במאי שנת 2024. הסקר התבסס על מדגם מייצג של כלל האוכלוסייה בישראל בגילים 18 ומעלה, וכלל 600 מרואיינים יהודים ו-150 מרואיינים ערבים.