עצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, התקיימה אמש (ראשון), ב"רחבת גטו ורשה" שב"יד ושם" בירושלים. העצרת, נערכה במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, ניצולי שואה ובני משפחותיהם. במהלכה, הודלקו 6 משואות בידי ניצולי שואה - לזכר ששת מיליוני הנספים. בין הכיסאות שהונחו עבור המכובדים, בלט כיסא אחד צהוב - עבור החטופים שעדיין מוחזקים בשבי חמאס.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נאם בעצרת הממלכתית לפתיחת אירועי יום השואה, כשבעה חודשים לאחר הטבח שביצע ארגון הטרור חמאס ביישובי העוטף. "שום לחץ של גורמים בינלאומיים לא ימנע מאיתנו להגן על עצמנו", אמר נתניהו והוסיף: "קו שחור משחור מחבר בין הצוררים של היום לצוררים של אז". לדבריו, "מחבלי החמאס טבחו, התעללו, אנסו וחטפו, אך אני מבקש לחדד - מתקפת הטרור המחרידה ב-7 באוקטובר לא היתה שואה. לא בגלל היעדר הכוונה להשמיד אותנו, אלא בגלל היעדר היכולת לעשות זאת. כי הכוונה היא אותה כוונה. הנאצים חתרו לחסל את היהודים עד האחרון שבהם. מרצחי החמאס מונחים על ידי אותה מטרה בדיוק. בחדר ילדים בעזה ששימש כמאחז טרור חיילינו מצאו עותק של ספר השטנה של היטלר, מיין קאמפף". עוד חזר נתניהו בנאומו על מחויבותה של ישראל להחזיר את החטופים המוחזקים בידי חמאס ברצועה.
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, פתח את הטקס ואמר בנאומו: "בשעה זו, שעת הזיכרון, בפתחם של 'הימים הנוראים' של הישראליות - אשר מתחילים הערב ויסתיימו ביום העצמאות ה-76 למדינת ישראל - הילה של קדושה יורדת על הארץ ודממה עוטפת את כל בית ישראל. אבל זוהי איננה שנה רגילה. וזה איננו יום זיכרון רגיל. השנה, מדינת ישראל נמצאת במלחמה. אנחנו נמצאים במלחמה", אמר הנשיא.
כבר בפתח דבריו, התייחס הרצוג לטבח 7 באוקטובר: "212 ימים חלפו מאז הטבח הנורא שביצע ארגון הטרור חמאס בתינוקות, ילדים וקשישים, נשים וגברים. מאז יצאנו למערכה 'כבדת ימים וכבדת דמים' - כפי שראינו גם היום בכרם שלום, לפני שעות אחדות. מאז נחטפו אחינו ואחיותינו בידי האויב האכזר, והלב שלנו, איתם. אני מאמץ אל ליבנו את משפחות החטופים וזועק, ומתפלל, ומייחל, ומתחייב בשם העם כולו: לא ננוח ולא נשקוט עד שישובו בנות ובנים לגבולם".
"אני מחבק מכאן את המשפחות השכולות, אני מחזק את חיילי צה"ל וכוחות הביטחון ומייחל להצלחתם ולשובם בשלום של לוחמינו בחזיתות השונות, ולחזרתם המהירה לביתם של התושבים המפונים. ומתפלל להחלמתם השלמה של הפצועים בגוף ובנפש".
בהמשך, סיפר הנשיא על סרטון שנצרב בזיכרונו בעיצומה של המלחמה: "עולה וצף בי סרטון שריגש אותי עמוקות. בסרטון מגולמת תמצית המקום הקדוש הזה: שואה ותקומה אחוזות זו בזו, בדמותם של סבא ונכד. הסב - אליקים הולנדר, שורד שואה בן 96 וסגן אלוף במילואים בצה"ל. הנכד, אורי הולנדר, חייל מילואים שיצא להפוגה ראשונה מהקרבות, ובא לבקר את סבו, עם המדים ועם הנשק. והסבא - שורד השואה - לוחש לנכדו, כשדמעות זולגות על לחייו: 'ברוך השם שזיכני לראות אותך, עם נשק, מגן'. ומוסיף: 'אתה הניצחון שלי'".
הנשיא הרצוג סיפר בהמשך דבריו גם על אסיר מספר 14026 B - שורד השואה נפתלי פירסט, ששהה במחנה הריכוז בוכנוולד והיה אז רק בן 12. והציג תמונה שצולמה לאחר שחרור המחנה: "בתמונה הזו - האייקונית - שצולמה בבוכנוולד מיד אחרי השחרור נפתלי שוכב על הדרגש העליון, מביט קדימה. מתחתיו שוכב אלי ויזל זכרו לברכה, מענקי הרוח של עמנו ולימים חתן פרס נובל. נפתלי נולד בסלובקיה. שלוש שנים, מגיל תשע עד שתים עשרה - הוא היה בארבעה מחנות שונים בהם אושוויץ בירקנאו, שם הופרד מהוריו. 'אנחנו הגחלים שלא כלו בשריפה הגדולה. אין עוד רבים כמוני שעוד זוכרים ומסוגלים לדבר על מה שהיה שם', אמר נפתלי פעם, והוסיף: 'אני מרגיש כאחרון השורדים. כמו העד האחרון'".
לאחר מכן, עבר הנשיא לספר על מיקה, נכדתו של נפתלי: "ב-7 באוקטובר, במתקפה הרצחנית של חמאס, הייתה נכדתו של נפתלי, מיקה, עם בן זוגה אסיף ובנם בן השנתיים וחצי - נטע, בביתם בכפר עזה. הם היו סגורים בממ"ד קרוב ליממה, בלב המאפליה, בלי מים, בלי אוכל ובלי חשמל. קרוביהם וחבריהם, בהם אימו של אסיף, תמי, ובן זוגה, איתן, נטבחו".
הנשיא המשיך: "בתי השכנים שלהם הועלו באש, הם לא הפסיקו לשמוע צעקות אימה וירי. עשרה אחוזים, עשירית מהקהילה הקטנה של קיבוץ כפר עזה נספו בשבת הארורה ההיא, וקרוב לעשרים נפשות אהובות נחטפו למנהרות הטרור בעזה. ביום בו נרצחו ונטבחו הכי הרבה יהודים מאז השואה. עם ישראל, אחיותיי ואחיי. לאורך עשרות השנים שחלפו מאז השואה, הבטחנו פעם אחרי פעם: 'לעולם לא עוד', ונשבענו שהעם היהודי לא יעמוד עוד חסר אונים וחסר הגנה. ועל אף כל זאת, ובשל כל זאת, מחזות השבעה באוקטובר טלטלו את כולנו, והדהדו בלב כולנו את זוועות השואה".
"גם לי, גם אצלי - התיאורים של אימהות שהשתיקו תינוקות לבל יבכו ויסגירו את מקום מחבואם, של ילדים שנקרעו מהוריהם, ושל רוצחים נתעבים - שראו בנאצים מודל לחיקוי, ועינו, שרפו וטבחו משפחות שלמות - הדהדו את הנוראים שבקורות עמנו. אבל במיוחד ביום הזה, אני מבקש שנקשיב קשב רב לדבריו של נפתלי פירסט, שלאחר הטבח אמר לנכדתו מיקה כך, ואני מצטט: 'זה דומה, זה מפחיד, אין מילים לתאר את האכזריות הזאת, אבל זה לא אותו דבר. זה לא שואה'. 'שואה שנייה לא תהיה"'.
הנשיא הבהיר: "ואכן - זה לא שואה. זה לא היה שואה - מפני שהשואה הייתה התהום האפילה ביותר בהיסטוריה האנושית, בכל קנה מידה. לא היה בכל תולדות משפחת בני האדם, עוד רצח עם טוטאלי ושיטתי כל כך. בהיקף גדול כל כך - חוצה מדינות ויבשות! שנמשך זמן רב כל כך, כמו שואת היהודים".
"זה לא היה שואה מפני שיש לנו היום את מדינת ישראל, ואת צבא ההגנה לישראל. על אף שתוצאות האסון והתדהמה עדיין הולמות בנו; אנחנו לא שוכחים, שיש לנו את מה שאחינו הנספים בשואה יכלו רק לחלום עליו, רק לדמיין: מדינה וצבא משלנו. צבא שגם כעת נלחם במערכה שעוד לא תמה - על ביתנו הלאומי. בית של עצמאות ממלכתית", אמר הנשיא.
"אני אומר זאת באמונה שלמה וזכה - למרות האסון והאבל שעדיין מכים בנו: את הבית הזה שום-דבר לא יוכל להחריב. את העם הזה, העם שלנו, שעבר את השואה הנוראה מכל, ובנה לעצמו קוממיות במולדתו אלפיים שנה אחרי שהוגלה ממנה בכוח הזרוע - שום-דבר לא יוכל להכחיד".
"לשם כך, ביום הקדוש הזה, עלינו להתחייב יחד לשוב ולבנות את עצמנו, תוך הישענות על שלושה יסודות, שנחלשו לפני ה-7 באוקטובר. ואלו הם: יסוד ההגנה העצמית, יסוד השותפות והאחדות, ויסוד האמונה והתקווה".
הנשיא הסביר: "היסוד הראשון: לעולם לדעת להגן על עצמנו בעצמנו. לעולם. שעה שאיראן ושלוחות הטרור שלה תוקפות אותנו - מדינת ישראל חייבת להמשיך ולפתח את היכולות להגן על עצמה בעצמה מפני כל סוג של איום ומתקפה; עם כוח מגן איתן ומתקדם, ובריתות מדיניות - עולמיות ואיזוריות. שילוב שיבטיח לנו יתרון איכותי מוכח, ויבצר לעד את חוסננו כמדינה יהודית ודמוקרטית".
הנשיא פנה ליהודי התפוצות: "יסוד ההגנה נוגע כמובן גם לאחיותינו ואחינו בתפוצות ישראל ברחבי תבל, הנמצאים כיום תחת איום ומתקפה - בקהילות ובקמפוסים. אני פונה אליהם מכאן - מבירת הנצח של עמנו, ואומר: אנחנו עומדים אתכם כתף אל כתף כנגד מתקפת האנטישמיות, הטרור והשנאה שמופנית אליכם בימים אלה".
הרצוג המשיך להסביר: "היסוד השני, הוא יסוד השותפות והאחדות. כשאני אומר אחדות - כוונתי להיותנו עם אחד. כשאני אומר אחדות - אני מתכוון הן לאחדות גורל והן לאחדות יעוד. כשאני אומר אחדות - אני מתכוון להיותנו עם אחד, שיש בו מגוון של עמדות, אמונות, אורחות חיים ותפיסות עולם. אחדות היא לא אחידות. ואינני מתכוון חלילה לפגיעה בתרבות הוויכוח, המחאה והמחלוקת הישראלית".
"אבל אסור לנו להתבלבל לרגע ולתת לפלגנות ולקיטוב לשלוט בנו. כי אויבינו לא מתבלבלים לרגע. אם לא נקשיב אחד לשני, אם לא נכאב אחד עם השני, אם לא נבין אחד את השני - למרות המחלוקות. אם נהפוך לקהילות, ומחנות, שכבר לא זוכרים מה מחבר ביניהם - אנחנו עלולים לאבד לא רק את עמנו האחד, אלא גם את מדינתנו האחת".
"והיסוד השלישי הוא יסוד האמונה, הרוח והתקווה", המשיך הנשיא, "האמונה העמוקה בצדקת הדרך, רוח הלחימה על עתיד טוב יותר, והידיעה הברורה שהתקווה תנצח".
"אהובינו שורדי השואה - אתם גיבורי הַנֶּצַח שלנו. המורשת שלכם היא מורשת של תקומה, של גאווה, של תקווה. אתם מקור אמונתי היוקדת שהעם שלנו יכול לנצח הכל. אנחנו עוד ניטע, נִבְנֶה ונִבָּנֶה, אנחנו נשמור על האש הבוערת, ובעזרת השם אנחנו נמשיך ונוציא נצרים חדשים, כפי שאתם עשיתם - בשם העבר ולמען העתיד, ונוכיח לעולם כולו שעם הנצח כאן - מאז ולתמיד. עם ישראל חי".