מניו יורק ועד קליפורניה וטקסס: הפגנות הסטודנטים נגד ישראל מתפשטות בארה"ב

ההפגנות נגד ישראל והמלחמה בעזה התפשטו לאוניברסיטאות נוספות בארצות הברית ביממה החולפת, ויו"ר בית הנבחרים, מייק ג'ונסון הרפובליקני, ספג קריאות בוז במהלך ביקורו באוניברסיטת קולומביה.

המחאות, שהתפשטו מהאוניברסיטה שבניו יורק לקמפוסים נוספים, מסעירות את הרוחות בארצות הברית. תומכיהן טוענים שהן חלק מחופש הביטוי וההפגנה, בעוד שמתנגדיהן רואים בהן מפגנים אנטישמיים ואלימים היוצרים אווירת פחד כלפי סטודנטים יהודים.

ג'ונסון, שהגיע לביקור באוניברסיטת קולומביה אחרי שהקונגרס אישר חבילת סיוע גדולה לישראל שנחתמה על ידי הנשיא ג'ו ביידן, אמר כי ההנהלה איבדה את השליטה על המצב. הוא קרא לנשיאת האוניברסיטה, נמאט שאפיק, להתפטר אחרי פגישה קצרה עמה.

במסיבת עיתונאים שכינס בקמפוס לצד כמה מחברי קונגרס רפובליקנים אחרים, הוא דחה את הטענות שלפיהן ההפגנות מוגנות על ידי חופש הביטוי. הוא אמר כי האוניברסיטה לא פעלה כדי להשיב את הסדר בקמפוס ונכשלה בהגנה על הסטודנטים היהודים שלה.

"זה מסוכן", אמר הפוליטיקאי הרפובליקני הבכיר ביורת בוושינגטון. "אנחנו מכבדים את חופש הביטוי, אנחנו מכבדים את מגוון הדעות, אבל יש דרך לעשות זאת באופן חוקי וזה לא המקרה כאן". ג'ונסון הוסיף: "המסר שלי לסטודנטים במתחם הוא לשוב לכיתות ולהפסיק את הטירוף הזה".

ביקורו לווה במחאה של מפגינים פרו-פלסטינים, שבעצמם דורשים את התפטרות נשיאת אוניברסיטת קולומביה בשל פיזור ההפגנות על ידי המשטרה. הם הפריעו לנאומו של ג'ונסון וצעקו במהלכו, בין היתר: "אנחנו לא יכולים לשמוע אותך".

ג'ונסון אף העלה את האפשרות לפריסת המשמר הלאומי, אך מושלת ניו יורק הדמוקרטית אמרה כי אין בכוונתה לעשות זאת.

מאז תחילת המלחמה בעזה, שפרצה בעקבות מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, הפכו הקמפוסים בארצות הברית למוקד של מחאות סוערות מצד מפגינים פרו-פלסטינים מצד אחד ומפגינים פרו-ישראלים מהצד השני.

אלו החריפו בימים האחרונים מאז שאוניברסיטת קולומביה ביקשה ממשטרת ניו יורק לפנות מתחם אוהלי מחאה שהוקם בשטחה ויותר ממאה איש נעצרו בשבוע שעבר. מאז, המפגינים שבו במספרים גדולים יותר ומחאות הזדהות נרשמו בקמפוסים ברחבי החוף המזרחי והמערבי, כולל בהארוורד, ב-MIT ובברקלי.

במהלך היממה האחרונה, כוחות אכיפת החוק התעמתו עם מפגינים באוניברסיטאות בטקסס ובקליפורניה. באוניברסיטת NYU בניו יורק, מפגינים תועדו מוקדם יותר השבוע רודפים אחרי בכיר במשטרה ושוטרים נוספים אחרי מעצר של אחת מהם.

בהתייחסו להפגנות, אמר הנשיא ביידן כי הוא מגנה את התקריות האנטישמיות שנלוו להן בעודו תוקף גם את אלו "שאינם מבינים את מצבם של הפלסטינים". יריבו בבחירות, הנשיא לשעבר והמועמד הרפובליקני דולנד טראמפ, האשים אותו במצב וטען כי הוא "אינו חבר של ישראל".

בניסיון להרגיע את הרוחות, הנהלת אוניברסיטת קולומביה מנהלת משא ומתן עם ראשי המחאה על גודל מחנה האוהלים. בינתיים, סטודנטים הורשו לבחור אם להשתתף בשיעורים פרונטליים או ללמוד מרחוק מחשש לביטחונם.

גיא סלע, סטודנט ישראלי באוניברסיטת קולומביה, סיפר לרשת BBC כי הוא מאמין "שכל סטודנט ישראלי יהודי" חווה "לפחות מעשה אנטישמי אחד", בין אם מילולי או פיזי, מאז תחילת המחאות.

"ספגתי כאן איומים, קראו לי רוצח, שוחט ואנס, רק משום שנולדתי בישראל", אמר.

ג'ונתן סוויל, סטודנט לתואר שני בן 27 מניו ג'רזי, אמר שהוא יעלה לישראל לאחר סיום הלימודים, לאחר שדחה מקום בתוכנית לדוקטורט בקולומביה.

"אני פשוט לא יכול להישאר כאן יותר," אמר. "המקום הזה לא נוח לי. בכל פעם שאני מתעורר, אני חושש שאצטרך להגיע לקמפוס. אני לא יודע מתי יזרקו עליי דברים".

פייג' פורטנה, פרופסור למדעי המדינה בקולומביה, אמרה ל-BBC כי היא ראתה כמה תקריות "מעוררות התנגדות" במהלך ההפגנות, כולל תלישת דגל ישראל מידו של סטודנט והערות "בעייתיות ביותר".

עם זאת, היא טענה שהיא לא ראתה אלימות פיזית נגד סטודנטים יהודים בקמפוס. לדבריה, ההאשמות בדבר אנטישמיות נרחבת של ג'ונסון ומחוקקים רפובליקנים אחרים הן "מוגזמות".

"יש הבדל אמיתי בנימת השיחה מחוץ לשערים, ומה שקורה בפועל בקמפוס", אמרה.

חלק מהמפגינים טענו כי מקרי הטרדות של סטודנטים יהודים הם נדירים והוצאו מפרופורציות על ידי מתנגדיהם. גם השוטרים והאוניברסיטאות בניו יורק אמרו כי "מתסיסים מבחוץ" ליבו את ההפגנות.

מחוץ לקמפוס ביום רביעי, מפגין רעול פנים עמד בפינת רחוב וצעק קללות אנטישמיות נגד סטודנטים. כמה מתומכי המחאה התעמתו איתו במהירות ואמרו לו כי דבריו "מוזילים" את המאבק שלהם

זה ממש מזיק לתנועה", אמרה קרוליין דייזי, תושבת בולטימור שהגיעה לניו יורק כדי לתמוך במפגינים."זו לא תנועה אנטישמית אבל מפגינים מבחוץ זה סיפור אחר לפעמים".

המפגינים האנטי-ישראליים דורשים מהאוניברסיטאות "להתנער מרצח העם בעזה" ולהפסיק להשקיע תרומות גדולות בחברות העוסקות בייצור נשק ובתעשיות אחרות התומכות במלחמתה של ישראל בחמאס.

ישראל מכחישה בתוקף כל טענה שהיא מבצעת רצח עם ברצועה, שבה דן בית הדין הבינלאומי לצדק בעקבות עתירה של דרום אפריקה.

המלחמה החלה בתגובה לטבח של חמאס ביישובי הדרום, שבו נרצחו כ-1,200 בני אדם - רובם אזרחים - ונחטפו 253 איש נוספים לעזה. מחציתם נותרו בשבי, וחלקם כבר אינם בין החיים.

לפי נתוני משרד הבריאות בעזה, הנשלט בידי חמאס, יותר מ-34,180 בני אדם - רובם ילדים ונשים - נהרגו במלחמה. המשרד לא מפרט כמה חמושים נמנים על ההרוגים, אך בישראל אומרים כי מספריהם מגיעים לאלפים רבים.