הסרטון של החטוף הישראלי-אמריקני הירש גולדברג-פולין היה מחווה לממשלת קטאר שהפעילה לחצים על הארגון בשבועות האחרונים לקבל אות חיים ממנו, כך לפי מקורות שמעורים בפרטים.
למה זה חשוב:
- בכיר אמריקני אמר כי ארה"ב קיבלה את הסרטון של הירש גולדברג-פולין מקטאר כבר ביום שני. הבית הלבן היה בקשר עם בני המשפחה ועידכן אותם מיד לגבי הסרטון. ה-FBI וצוות החטופים המיוחד של הבית הלבן עדיין מנתחים את הסרטון.
- הקטארים העבירו את הסרטון גם לישראל לפני שהוא פורסם בפומבי ע"י חמאס, כך לפי מקור שמעורה בפרטים.
- גולדברג-פולין הוא גם אזרח אמריקני ואמו רחל הפכה לאחד מסמלי המאבק למען החטופים בארה"ב, ובשל פעילותה אף נכנסה לרשימת 100 האנשים המשפיעים של המגזין "טיים" שפורסמה לפני כשבוע.
מאחורי הקלעים:
- מקור שמעורה בפרטים ציין כי ממשל ביידן ביקש כמה פעמים מממשלת קטאר סיוע בקבלת אות חיים מהירש גולדברג-פולין ומחטופים אמריקנים אחרים.
- הנושא אף עלה בשיחות בין ראש ממשלת קטאר מוחמד בן עבד אל-רחמן אל-תאני לבין שר החוץ טוני בלינקן ובכירים בבית הלבן. ראש הממשלה הקטארי גם פגש את בני משפחת גולדברג-פולין בלשכתו בדוחא לפני כמה חודשים.
- "ראש ממשלת קטאר קיבל בקשה בעניין הירש גולדברג-פולין מהממשל האמריקני ולכן ראה במקרה שלו כעדיפות ולחץ על הצוות שלו ללחוץ על חמאס לספק אות חיים ממנו", אמר המקור שמעורה בפרטים.
בין השורות:
- אות החיים מהירש גולדברג-פולין מאפשר לחמאס לספק מחווה לקטאר ולממשל ביידן ובאותה נשימה להגביר את הלחץ על ראש הממשלה נתניהו להסכים לתנאיו לעסקה.
- עבור הקטארים השגת אות החיים, ובמיוחד של אזרח אמריקני, היא הישג מדיני חשוב שמדגיש את הנכסיות שלהם גם עבור ארה"ב וגם עבור ישראל, ואת העובדה שהם מצליחים "לספק סחורה" כמתווכים.
- הסרטון גם מסייע לקטארים להדוף את הביקורת נגדם מצד ישראל ובמיוחד מצד חברי קונגרס אמריקנים, כי הם אינם עושים מספיק כדי ללחוץ על חמאס להתקדם לעסקת חטופים.
התמונה הגדולה:
- ראש ממשלת קטאר הודיע לפני כמה ימים כי הורה לאנשיו לבצע הערכה מחדש של התפקיד הקטארי בתיווך בין ישראל לחמאס בנושא החטופים.
- מקור שמעורה בנושא ציין כי אחת הסיבות להצהרה היתה התחושה בדוחא כי ראש הממשלה נתניהו מבצע "סיבוב פוליטי" על גבה של קטאר לצרכים פוליטיים פנימיים.
- לדברי המקור הסיבה הנוספת היתה תסכול עמוק בדוחא מההתנהלות של חמאס ושל ישראל במהלך המו"מ. ראש הממשלה הקטארי חש כי מקבלי ההחלטות בשני הצדדים אינם רוצים ברצינות להשיג עסקה ולא מוכנים לבצע את הפשרות הנחוצות.