עבור הישראלים שמתגוררים בסמוך לגבולות בצפון ובדרום, חג הפסח הזה היה חג של פחד ומועקה. אמש (שני) עם כניסת החג, אזעקות רבות הופעלו באזור הגליל העליון - גם לאור ירי רקטות וגם בעקבות חדירת כלי טיס עוין. עשרות שיגורים זוהו ונפלו בשטחים פתוחים. התושבים נמצאים במצוקה ומרגישים שהמדינה מפקירה אותם שוב ושוב. אך בכל זאת, התעקשו לחגוג את סדר הפסח בבתיהם, וסיפרו על התחושות המעורבות.
"נדמה שהמצב הנורא בגליל עובר נירמול. כמעט כל יום ישנן אזעקות לעבר היישובים, ואנשים שלא קיבלו פיתרון מהמדינה חיים במציאות בלתי אפשרית", אמר לוואלה תושב רמת הגולן.
רק אתמול קצת לפני כניסת החג, חלק של מיירט נפל בגן משחקים בנאות מרדכי. זהו קיבוץ שלא פונה מתושביו. כמה תושבות היו בדיוק ברחצה בנביעת מים בקיבוץ, ולא היה להן זמן למצוא מחסה - בנס, לא היו נפגעים במקום.
משפחת אבן-צור, מקיבוץ עמיר שבגליל העליון, חגגה סדר משותף עם משפחת וסרמן ומשפחת שלום השכנות. האווירה היתה מתוחה בעיקר אחרי המטח לקיבוץ נאות-מרדכי. הם לא פונו למרות קירבתם לגבול, וחשים את הסכנה מאז פרוץ המלחמה.
"התלבטנו אם לחגוג את הסדר בבית או לחגוג אותו עם משפחות שלנו שגרות דרומה מכאן, או עם קרובי משפחה מקרית שמונה שהתפנו לישובים אחרים. בסוף משהו בתוכנו אמר לנו שאנחנו צריכים לחגוג בבית", אמר יורם אבן-צור, אב המשפחה.
לדבריו, הוא ואשתו לא הזמינו קרובי משפחה שמתגוררים במרכז או בישובים מרוחקים יותר בצפון הארץ. "אנחנו חיים פה תחת איום מתמיד ולא הרגשתי שיהיה הוגן להעמיד אנשים שחשובים לי בתחושה לא נעימה ולא רציתי שהם ירגישו מבוכה נוכח חשש להגיע אלינו", הוסיף.
אבן -צור, שעובד כיועץ תקשורת, אמר שאחרי האווירה של התרוממות הרוח אמש, הבוקר הוא הרגיש שהוא נוחת חזרה אל קרקע המציאות הקשה. "יצאתי הבוקר לרוץ ומסביב היה שקט מאוד, אבל לא שקט מרגיע אלא שקט מצמרר. שקט שגורם לך להרגיש כאילו אתה לבד בעולם. לא ראיתי אף אחד, אפילו לא מכונית שעוברת על הכביש. היום שאחרי ליל הסדר סימל מאז ומתמיד את שיא הפריחה בגליל העליון. אלפי מכוניות של נופשים היו עולות הנה והאיזור היה מתמלא באנשים. היום הכל פה שקט ואף אחד לא יגיע הנה".
תושבי עמיר, כמו תושבי עוד שבעה קיבוצים נוספים בגליל העליון, לא פונו מבתיהם משום שהישובים שלהם חורגים מעט מעבר למרחק קו העמות - חמישה קילומטרים מהגבול עם לבנון. היישובים שליד הגדר ועד מרחק חמישה קילומטרים ממנה פונו. וכך בעמיר, כפר בלום, כפר סאלד, נאות מרדכי, גונן, שדה נחמיה ושמיר חיים באיזור שהפך איזור מלחמה.
גם יישובי הדרום חטפו מהלומה בחג. הבוקר (שלישי) שוגרו טילים ורקטות לעבר העוטף, כשרוב השיגורים יורטו אך אחד נפל במחסן פרטי של תושב שדרות, מה שגרם לשריפה ונזק ברכוש. לאחר מכן שתי רקטות נורו לעבר קיבוץ זיקים, אחת נפלה בשטח ההרצועה והשנייה יורטה על ידי צה"ל.
תושבי שדרות ועוטף עזה שחזרו לביתם ציפו לחג שקט, אבל שוב נאלצו לרוץ עם הילדים לממדים.
אלירן ג'רבי, תושב שדרות אמר לוואלה כי "כל הלילה לא ישנו מהפיצוצים של צה"ל, עד שנרדמו קמנו בבוקר לירי רקטות ושוב רצים לממ"דים בחג. תיכננו לעשות את החג בפארק כל המשפחה, אבל עקב המצב נשארנו בבית, הילדים בחרדות וגם המבוגרים, עברנו חג קשוח, זה לא חג מלא, החטופי לא איתנו וגם הרקטות עדיין משוגרות לשדרות".