למעלה מחצי שנה שחיי החקלאים ביישובי קו העימות בצפון השתנו. מרביתם פונו מבתיהם ופרנסתם נפגעה בצורה קשה. משה ועומר ויינשטיין, אב ובן שעוסקים בחקלאות שוחחו עם אודי סגל וענת דוידוב ב-103fm וסיפרו על השפעות המלחמה המורכבת ואכזבתם מהסיוע של המדינה.
"נראה לי שאנחנו בסרט בלהות, לא נורמלים ומתאבדים", אמר משה ויינשטיין בפתח דבריו. "אני מרגיש כמו כלב שהיה במלונה ופתאום שחררו אותו, רץ לכל השטחים כמו משוגע. על הגדר, על החומה, נראה לי שאנחנו לא נורמלים, שאין לזה הצדקה בכלל", תיאר. "כל יום מורידים בית, המדינה לא נורמלית. אני בטוח שאם היו יורים לא מאות טילים אלא טיל אחד ליד ביתו של ראש הממשלה בכפר עזה, לא היו ממשיכים לירות. אבל את מי מעניין הצפונים? שיהיו בבתי מלון, זרוקים מחוץ לבית, הפקרות אחת גדולה", הוסיף.
"אנחנו מגדלים מטעים של תפוחים, אפרסקים, נקטרינות, אפרסמון, פקאנים, שזיפים, והתחלנו לגדל גם אבוקדו. עכשיו אין לנו מה לקטוף. אנחנו מחוץ לבתים, מחוץ למטעים ובאים כמו גנבים. מתפללים שאולי יהיה לנו מזל", סיפר.
"אנחנו מפונים לניר דוד ורוב השבוע בעבודה, כמו אנשי קבע, נוסעים לסוף שבוע ולוקחים אפטר", אמר עומר, בנו של משה. "אין לנו הערכה ואנחנו יודעים שהמצב לא יכול להישאר כך. אנחנו מחכים וסומכים על המערכת שתמצא את הפתרון, אנחנו מחכים בסבלנות כבר חצי שנה אבל זה לא נראה טוב, לא רואים את האופק. היינו שמחים אם הפתרון היה מגיע קודם ואני מאוד מקווה שלא נגיד לכם שזו הייתה טעות לסמוך על המערכת", הוסיף.