התביעה נגד אחד הרבנים הבכירים בציונות הדתית: "תתנצל על חוסר האמון בנפגעת תקיפה מינית"

תביעה הוגשה בשבוע שעבר על ידי אישה נגד הרב שמואל אליהו בדרישה להתנצל על דברים שפרסם הרב הראשי של צפת נגדה לפני 20 שנה. כך נודע לוואלה. כתב התביעה הוגש על ידי שרה, שם בדוי, בטענה כי הרב אליהו פרסם באתר "כיפה" דברים, שלפיהם פקפק בסיפורה, שלפיו הרב שלמה אבינר הטריד מינית אותה ואישה נוספת במסגרת תחקיר שפרסם העיתונאי קלמן ליבסקינד במעריב לפני 20 שנה. שרה, אישה בשנות ה-50 לחייה שמתגוררת באחד מהיישובים הדתיים מחוץ לקו הירוק, הגישה את התביעה בבית הדין הפרטי "ארץ חמדה".

התביעה הוגשה על דבריו של הרב אליהו, אביו של השר עמיחי אליהו, באתר כיפה באוקטובר 2002 בתגובה לשאלה שקיבל. בין היתר הוא כתב: "הדבר הראשון והמרכזי שצריך לדעת הוא שאם שתי הנשים המעלילות היו אמיתיות - הייתה להן אפשרות להביא את טענותיהן לדין תורה לפני רבנים גדולים מאוד. הציעו להן את הדבר והן לא עשו כך. אינני רוצה לפרסם מה אני חושב על המניע של הנשים - לדעתי תשמע מהר מאוד את התנצלותן ברבים. רק להזכירך כי לפני זמן קצר מאוד פסק בית המשפט המחוזי בדרום על כמה נשים שהעלילו עלילה דומה על הרב איפרגן. הנשים הללו סיפרו כי מישהו דירבן אותן להעליל את העלילה הזו. ועכשיו הן מפחדות מאלוקים וחוזרות בהן".

עוד הוא כתב: "הדבר השני שחשוב לציין כי אם נאמין לכל מי שאומר "לעז" בלי הוכחה - לא הנחת חיים לכל בריה. היו כל כך הרבה פעמים שהעלילו על רבנים דברים בעניינים כאלו והדומים להם והתברר שהכול שקר. הדבר השלישי שצריך לחשוב הוא מה אתה היית רוצה שיחשבו עליך חבירך או אחרים אם ח"ו מישהו יעליל עליך עלילה שכזו? זה שעת המבחן של 'ואהבת לרעך כמוך'".

כתב התביעה מעלה שתי שאלות: 20 שנה חלפו מאז הפרסום במעריב וכבר חלה התיישנות מבחינת הדין הפלילי והאזרחי על דבריו של אליהו לכאורה וכן העובדה שהתביעה מוגשת בית דין פרטי, שאין לו מעמד מחייב מבחינת המדינה.

תלונתה של שרה כלפי הרב שלמה אבינר, דמות סמכותית ידועה בציבור הדתי לאומי, נשיא ישיבת עטרת ירושלים והרב של היישוב בית אל לשעבר, הייתה שהרב ניצל את יחסי המרות ביניהם. שרה טוענת שהיא הגיעה להתייעץ עם אבינר על חיי הנישואים שלה, דבר שמקובל בחוגים מסוימים בציבור הדתי לאומי והוא נגע בה. אמנם הנגיעות לא היו באופן בוטה ולא באיברים מוצנעים אך כן במסגרת יחסי מרות ובקודים הפנימיים של הציבור הדתי לאומי מדובר במעשה חריג מאוד.

יש להדגיש כי המשטרה סגרה את התלונה והפרקליטות החליטה לא להגיש כתב אישום נגד הרב אבינר. עו"ד דן אלדד, מי שהיה מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה וטיפל בין היתר בתלונה של הרב אבינר אמר בשיחה עם וואלה: "אני זוכר את המקרה. לא זוכר את פרטיו. זוכר שנטען שהרב ייעץ למתלוננים בענייני זוגיות ומין ושנטען שבהתייעצות עסק בחופשיות בעניינים לגביהם נשאל, ושהמתלוננים טענו שרב לא אמור להתבטא כך. זוכר שחשבנו שלא מדובר בעבירה פלילית".

בנוסף על כך, תביעה שהגישו שרה ובעלה נגד הרב אבינר לבין הדין הרבני האזורי בירושלים נדחתה מהטעם שמדובר "בתביעת סרק שאין בה ממש ואין אנו יודעים אם אכן פוליטי אידאולוגי כפי שיש משערים". גם ערעור לבית הדין הרבני הגדול, המקבילה לבית המשפט העליון בבתי הדין הרבניים, נדחתה לא לפני שבית הדין הרבני השווה בין הנגיעה של הרב כמו נגיעה של רופא: "מגע וקירבה אחרת שלא כדרך חיבה והנאה כמו רופאים ישראלים הממששים בדופק של אישה".

שרה סוחבת איתה את הטראומה של הפרסום של הרב אליהו, שאף פרסם עצומה ובה החתים את מי שנחשבו אז לגדולי הרבנים בציונות הדתית. "במהלך תקופה שנמשכה כשמונה שנים פגע הרב אבינר בתובעת על ידי סגנון התנהגות מתעתע ורמיזות מיניות שונות", נכתב בכתב התביעה. "אבינר העמיד פנים שהוא כביכול מסייע לתובעת להשתקם מפגיעה מינית בילדות. במקום שיקום, נגרמה לתובעת טראומה נוספת, עמוקה, שאינה נותנת מנוח עד היום. אפשר לפרט ולכתוב בהרחבה על עניין הנזק שנגרם, שנוגע לצדדים שונים בחיי התובעת, אך גם ללא פירוט - מובנת המשמעות הקשה של האשמה כה חמורה מצד רב בכיר במעמדו של הרב שמואל אליהו. ההאשמה נגד התובעת עדיין מפורסמת בפומבי באתר פופולרי. מעבר לכך, רבים זוכרים עדיין את העצומות הרבניות ש'הדפו' כביכול את התלונות נגד הרב אבינר".

בנוסף שרה מצביעה על נזק כלכלי שנגרם לה ולמשפחתה. היא סורבה לרכוש דירה שהיא הייתה אמורה לרכוש במחיר זול בהרבה ממחירי השוק ביישוב שבו היא גרה וגם בעלה פוטר מעבודתו. לטענתה יש רק הסבר אחד לדברים שהתרחשו: האומץ שלה לעמוד מול הרב אבינר וגם מול הרב אליהו.

הפרסום במעריב בנוגע לרב אבינר פתח את הדלת לשיח ציבורי נוקב בציבור הדתי-לאומי על הטרדות ופגיעות מיניות בידי רבנים. הדבר הכי משמעותי שקרה מאז הפרסום של ליבסקינד במעריב הוא הקמת פורום תקנה, פורום וולונטרי ששומע תלונות על הטרדות מיניות בתוך הציבור הדתי לאומי. הפורום לא מוסמך על ידי החוק להכריע ולברר בתלונות, אך בשל הקושי של המתלוננות והמתלוננים להתלונן במשטרה נגד מי שתקף אותם, במיוחד כשמדובר ברבנים שאותם הם העריצו, הפורום מהווה אוזן קשבת.

אחת מחברות הפורום היא הרבנית יהודית שילת. בהתחלה שילת לא נתנה אמון בטענותיה של שרה לפני 20 שנים והיא אף כתבה באינטרנט באתר מורשת אתר שהיה פופולרי אז בקרב הציבור הדתי לאומי, תגובה בטוקבק תקיף שבו היא תקפה את שרה. לפני כשלוש שנים ניתן פסק דין בבית הדין הרבני של ארץ חמדה, אותו בית דין שכעת שרה תובעת את הרב שמואל אליהו באמצעותו, בו הוסכם על נוסח מכתב התנצלות של הרבנית שילת אל שרה באלו המילים: "אני מבקשת להביע את צערי העמוק ואת בושתי למקרא התגובות שפרסמתי לפני כ-20 שנים בנוגע לפרשת טענותייך בדבר הטרדות מיניות כלפייך על ידי רב מוערך בכל סמכות רוחנית ודתית. פרשה זו הייתה המניע העיקרי להקמת פורום תקנה".

מעבר לעובדה ששרה מבקשת כיום מאותו בית הדין לסייע לה בקבלת ההכרה ממי שאז שלא נתן בה אמון ותקף אותה מילולית לכאורה - הרב שמואל אליהו. בהמשך המכתב מופיע משפט חשוב שעשוי להסביר מדוע שרה מבקשת כעת לקבל התנצלות והכרה בכאבה דרך אותו בית הדין מהרב שמואל אליהו: "הטיפול בעניינך במערכות השונות לא ידע לבחון את הסוגיה באופן מקצועי. המערכות שבהן בוררה תלונתך לא היו אמונות על תלונות מסוג זה והדבר העצים את כאבך שאינו מרפה עד היום. הקמת פורום תקנה היו בה מן התיקון ברמה הציבורית להבנת סוגיית ההטרדה המינית וגם ברמה האישית כבר לא תשמענה תגובות נחרצות מכל וכלפי המתלוננות והמתלוננים על פגיעות מיניות. אי ההבנה של תלונותייך על ידי גורמים רבים מדי הפכה את פרסום הדברים בעיתון כאפשרות היחידה שלך ליידע את הציבור ולהזהירו ביום פרסום שיש בו כדי להזהיר ציבור מפגיעה תתקבל אחרת מאשר לפני 20 שנה".

הדברים של שילת חשובים מאוד לשרה ברמה האישית, אך ההנחה של שילת שלפיה פרסום שהיום יש בו כדי להזהיר את הציבור על פגיעות מיניות תתקבל אחרת, עדיין עומדת בסימן שאלה. כך למשל בחשדות שהתפרסמו כלפי הרב צבי טאו, נשיא ישיבת הר המור בירושלים ודמות רבנית משפיעה וחשובה, על ידי דורית לנג ונחמה תאנה שטוענות שהרב טאו פגע בהן מינית.

גם היום, בדיוק כמו בפרשה של הרב אבינר, עומדת דמות רבנית חשובה בפני בדיקה של הפרקליטות האם להגיש כתב אישום בגין הטרדות מיניו או האם לגנוז את התיק, ובדיוק כמו אז גם היום מתנהל קמפיין כוחני נגד המתלוננות אך נראה שהציבור עצמו יותר פתוח לדון בשאלות האלה ועל האפשרות שהרבנים בעצמם "חוטאים".

הרב טאו נחקר במשטרה והתיק נמצא בהשלמות חקירה, אולם אחרי החג המשטרה אמורה למסור את השלמות החקירה שהיא ביצעה והפרקליטות תצטרך לקבל החלטה האם להגיש כתב אישום או לסגור את התיק נגד הרב. בנוסף, הרב טאו מצוטט בפסק הדין של בית הדין הרבני שדחה את תביעתה של שרה במילים האלה: "כבר מאז שומעי על הטענות של הגברות שרה ורות ידעתי שהן דמיוניות והזויות גם כי הוצאו דברים מהקשרם. והזהרתי את הרב שלמה אבינר שיזהר בדבריו וישמור מאד פן מסירותו לעודד את האומללות לא תנוצל לרעה".

הדברים האלה מעלים תהיה גדולה ביחס לקביעה החד משמעית של שילת שכיום יש התקדמות בנושא. כמו בסיפור של שרה גם היום שתי המתלוננות לא זוכות לאמון מלא מהממסד הרבני אולם קשה להגיד שאין התקדמות בנושא. בנוסף, סביב הרב טאו עומד מעגל של תלמידים שמגן עליו לעתים גם בדרכים כוחניות. דוגמה לכך חווינו בעצמי כאשר ביקשתי לשוחח עם דמות שמכירה את הנושא והוא ביקש לדבר שלא לציטוט מחשש להתנכלות. בשל כך העדפנו שלא להביא את הציטוט מפיו ולהביא רק ציטוטים ממי שכן הסכים לשוחח באופן גלוי.

אחד מהם הוא הרב אביב זגלמן מי שעד לאחרונה עמד בראש ישיבת ההסדר בחולון. "את הסיפור של הרב אבינר אני לא מכיר", הוא אומר בשיחה עם וואלה. "אך אני מכיר אישית את דורית לנג שהתלוננה נגד הרב טאו והיא אמינה בעיניי ואני מאמין לה ואני יודע על עשרות נפגעים נוספים. אני יודע עליהם ממקורות שונים".

לשאלה האם הוא התלונן במשטרה השיב הרב זגלמן בשלילה, אך הבהיר: "אני מלווה רק את הסיפור של דורית. הלכתי לקצין משטרה לשעבר, משפטן שהיה אחראי במשטרה על הנושא של פגיעות מיניות, והוא מומחה מספר אחד הוא מאשש את הידיעה שלנו על עשרות נפגעים".

מהרב שמואל אליהו נמסר בתגובה: "להלן אנו מפעילים בית דין שמטפל בעשרות מקרים של פגיעות מיניות. התלונות נבדקות וברוב המקרים הן נמצאות מוצדקות והטיפול תקיף ונחרץ בשיתוף פעולה עם הרשויות המוסמכות. במיעוט קטן של המקרים יש תלונות שווא. כשם שחובה עלינו לטפל בתוקף בתלונות אמת, כך חובתנו לדחות תלונות שווא".

מטעמו של הרב שלמה אבינר נמסר בתגובה: "לאחר שגם פרקליטות המדינה מחד וגם היועץ המשפטי לממשלה מאידך קבעו שהתלונות של האישה כנגד הרב שלמה אבינר הינן תלונות סרק, החליטו היא ובעלה לתבוע את הרב שלמה אבינר בבית הדין הרבני. הנושא נדון ומוצה עד תום בבית הדין הרבני האזורי ירושלים כמו גם במסגרת ערעור שהגישו על פסה"ד לבית הדין הרבני הגדול, בפניהם הופיעו בני הזוג. שני בתי הדין הנ"ל דחו את כל הטענות של בני הזוג, קבעו חד משמעית כי לא נפל רבב ברב שלמה אבינר או בהתנהגותו, וכי היו אלה תלונות שווא וחסרות שחר. בית הדין לא הסתפק בדחיית התביעה בלבד אלא הטיל על המתלוננות חובה, כחלק בלתי נפרד מפסק הדין, להתנצל באורח פומבי בפני הרב שלמה אבינר, לבקש את מחילתו וסליחתו בתוספת קביעה כי אם לא יעשו כן ראוי לנקוט כנגדם בסנקציות הלכתיות. יצוין כי ביה"ד הדגיש בפסה"ד כי היה מן הראוי לחייבם בהוצאות אולם חיוב זה נמנע אך ורק משום שהרב שלמה אבינר נמנע מלבקש להשית עליהם חיוב זה. פסקי הדין שניתנו לאחר התדיינות ממצה, קבעו חד משמעית כי לא נפל רבב ברב שלמה אבינר או בהתנהגותו, וכי היו אלה תלונות שווא וחסרות שחר".

מטעם יהודית שילת נמסר: "לפני 20 שנה נפתח נושא הפגיעות המיניות על ידי בעלי סמכות רוחנית בחברה הדתית בעקבות פעילותו המבורכת והאמיצה של פורום תקנה. פעילות זו עודדה ואפשרה יחידים ויחידות להרגיש ביטחון ולדעת שיש מקום שבו יישמעו עדויותיהם ויטופלו תוך מיסוד הקשר עם שלטונות החוק במדינת ישראל. פעילות זו גם היוותה מודל לחיקוי לארגונים וקהילות שלמדו על משמעותה של אחריות קהילתית. אינני מבינה מה הצורך לכרוך אותנו שוב ושוב בסוגיות שלא עברו בטיפולו ובדיקתו של פורום תקנה".

מטעמו של הרב טאו לא נמסרה תגובה.