"יירטנו. בלמנו. ביחד ננצח". ארבע מילים בלבד הספיקו לראש הממשלה בנימין נתניהו כדי לסכם בצורה מופלאה את הזחיחות שהובילה אותנו ל-7 באוקטובר, הזחיחות הכואבת שבגללה יושבים 133 מאחינו במנהרות של חמאס בעזה יותר מחצי שנה. אותן ארבע מילים הן גם ההוכחה הניצחת לכך שההנהגה של מדינת ישראל לא למדה את השיעור בצניעות שהיתה צריכה ללמוד לאחר השבת השחורה.
נכון, ישראל רשמה הלילה הישג אסטרטגי מרשים ביותר. המודיעין שכשל כישלון קולוסאלי ב-7 באוקטובר ידע לספק הפעם התראה מדויקת של האיום הנשקף (האופי, העוצמה, המועד המדויק), מה שאיפשר היערכות נכונה של העורף והירתמות של בנות הברית באזור ובעולם. היכולות המרשימות של צה"ל, יחד עם סיוע שאין לו מחיר מצד ארה"ב וירדן (אבל לא רק) הן שאיפשרו הגנה כמעט הרמטית על תושבי המדינה.
מנגד, יש כאן גם כישלון מוחץ במה שנוגע ליכולת של ישראל ושל ארה"ב לייצר הרתעה מול איראן, וכדאי לשים לזה לב. האיומים של כל הצמרת הישראלית, מראש הממשלה ומטה, ושל נשיא ארה"ב ג'ו ביידן בכבודו בעצמו - לא הצליחו לעצור את טהראן ולסכל את המתקפה נגד ישראל. איראן הראתה הלילה עוצמה אדירה ותעוזה חסרת תקדים. למרבה הצער זאת הוכחה לקריסת מאזן האימה. וגם מאזן האימה מול חיזבאללה בלבנון לא בדיוק "מאוזן" בחודשים האחרונים.
מומלץ בחום לצמרת הישראלית להמתין מעט עם קריאות השמחה וחגיגות הניצחון. עוד לא ניצחנו, בלשון המעטה. רחוק מזה. יעידו על כך משפחות החטופים. יעידו על כך עשרות אלפי תושבי הצפון והדרום שעדיין עקורים מבתיהם ומסתובבים כפליטים בארצם כבר חצי שנה.
אם למישהו עוד היה ספק, אירועי הלילה הם נורה אדומה מהבהבת שמזכירה שחייבים לפעול בתיאום מלא עם ארה"ב. זה לא אומר להפוך למדינת חסות, אלא להבין עד כמה ישראל הקטנה זקוקה לסיוע של ידידתה החזקה בעולם. ואולי ההפתעה הגדולה ביותר של הלילה היתה הנכונות והיכולת המרשימות של ירדן לא רק ליירט איומים באוויר, אלא גם לשים על השולחן את ההתייצבות המוחלטת להיות בצד הנכון של ההיסטוריה בעת צרה. אם ישראל תדע למנף את הלגיטימציה הבינלאומית שהשיגה בעקבות המצב, אולי זה יסייע לה לשחרר את החטופים, להכריע את חמאס ולסיים את המלחמה.
את הלילה הזה עברנו בשלום בהתחשב בנסיבות. לישראל אין ברירה אלא להגיב למתקפה המאסיבית של איראן, אבל האתגר האמיתי יהיה לנשום עמוק ולא לשלוף תגובה מהמותן. אם האיראנים מתחו אותנו במשך שבועיים, גם ישראל יכולה לקחת רגע ולחשב מה נכון לה לעשות, ולמצוא את המינון הנכון שלא יוביל לאסקלציה מיותרת. צה"ל מתמודד עם מספיק חזיתות במקביל (לבנון, סוריה, עיראק, תימן, עזה, יו"ש, סייבר) ולכן כדאי לפעול מהראש ולא מהבטן - ובטח לא ממקום של זחיחות. קצת צניעות לא תזיק.
הכותב הוא המשנה לעורך הראשי וראש מערכת החדשות של וואלה