מאז חיסול בכירי משמרות המהפכה בדמשק בתחילת החודש, אזרחי ישראל הולכים לישון בידיעה כי תגובה איראנית תגיע. התקשורת מסקרת ללא הפסקה עדכונים מודיעיניים, אמירות של דיפלומטים ומנהיגים מרחבי העולם והכנות צבאיות. ניכר כי בצל ההמתנה, אופפת את האזרחים תחושת לחץ וציפייה לקראת הלא נודע.
שוחחנו עם אזרחים מודאגים לשמוע כיצד המצב משפיע על חיי היום יום שלהם, ימים מאז החיסול. נועם (שם בדוי) מאזור המרכז סיפרה על מה שהיא מכנה "תקופת התמודדות נפשית רחבה". "לפעמים הייתי רוצה שנהיה כבר אחרי התקיפה, כדי להוריד את רמת הסטרס הקיימת בכל יום ודקה שעוברת. כל פעם יש פוש חדש בנושא, דיווח כזה או אחר על ידי גורמי מודיעין או בכירים בממשלה שטוענים כי אם הם יגיבו אז אנחנו נגיב ומה אז?".
עוד הוסיפה כי לאחר דיווחים שלשום על כך שהמתקפה תקרה באותו הלילה (מה שלא קרה) מצאה את עצמה "מסדרת את הממ"ד, מביאה לשם מים, מוצרי מזון, מטעינה מטענים ניידים וגם יורדת למחסן לסדר שם כמה דברים במידה ונצטרך לשהות שם".
"אני צורכת תקשורת ללא הפסקה וזו נקודה בעייתית אצלי", הודתה "אני מרגישה שאני צריכה להיות בשליטה ולדעת מה קורה או מה עתיד לבוא - וזה כמובן משפיע עליי בימים אלו. אין לי ספק שהחשיפה לכל הדיווחים מוסיפה ללחץ, אבל אני לא מסוגלת אחרת".
דינה דרור, עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית במרכז אלה, אמרה לוואלה כי "אין דבר שהנפש שונאת יותר מחוסר וודאות. המצב הזה של עמימות הוא אחד המצבים הקשים לנפש ולמוח האדם. אנחנו צריכים וודאות לכאן או לכאן". לצד זאת הדגישה כי יש לתת מקום לתחושות הקשות שבאות עם המצב.
"חשוב מאד לתת לגיטימציה לפחד ולחרדה אלו תגובות נורמליות ומותאמות. יש כמובן כל מיני סגנונות. התמודדות של אנשים. יש אנשים שנערכים ואוגרים מזון. יש אנשים שמעדיפים להכחיש ולשמור על שלווה ושגרה ככל הניתן. גם צריך לזכור שמאז ה- 7 באוקטובר האמון שלנו בהגנה וביטחון ירד מאוד".
איך אפשר להקל?
"בטראומה קולקטיבית כולנו באותה הסירה. מטפלים ומטופלים. עם זאת, מתוקף תפקידנו עלינו להחזיק את התקווה, את האמונה שיהיה בסדר וכן, גם שננצח. אמרה דרור. "לכל אדם יש משאבי התמודדות עם מצבי לחץ וחרדה כמו היום. יש אנשים שהמימד הפיזי יכול לעזור להם - להיות פעילים ולעשות דברים כמו פעילות גופנית".
עוד אמרה כי "יש אנשים שעובדים יותר עם השכל - מתכננים, חושבים ועסוקים בסדרי עדיפויות. יש אנשים שהמימד הרוחני מחזק אותם, חיבור למשמעות, שליחות ואמונה ותקווה.יש אנשים שנעזרים בקשרים, משפחה, חברים שייכות. לא להרגיש לבד".
ומה לגבי ההורים מבינינו? "חשוב לשדר לילדים בטחון. למנן צפייה בחדשות. לא לחשוף את הילדים לחרדה ולאיום. לשדר שאנחנו עושים הכל כדי לשמור על המשפחה", הוסיפה.
טיפים?
"לחשוב על עצמנו. מה מרגיע אותנו ואיך התמודדנו עם משברים קודמים. מה חיזק אותנו מה החליש אותנו ולמה אנחנו זקוקים כדי לעבור את התקופה הזאת. יש דברים בשליטתנו ויש דברים שלא. מה ההנהגה תעשה, מתי תהיה התקפה זה לא בשליטתנו", הדגישה דרור. "מה כן בשליטתנו- מצב הרוח שלנו וההכנות שלנו למצב. ככל שנהיה עסוקים יותר במעגל ההשפעה שלנו ופחות בדברים שאינם בשליטתנו כך נתמודד טוב יותר", אמרה.
מרכז אלה מספק שירותי תמיכה נפשית לכלל האוכלוסייה במקרים של אובדן, טראומה ומשברי חיים, באמצעות טיפול פרטני, זוגי, משפחתי או קבוצתי. לתיאום טיפול וסיוע ניתן לפנות בווטאסאפ בטלפון 050-6644000, או באתר העמותה.