ההורים הראשונים שהורשעו בירי המוני בבית ספר בארצות הברית נידונו השבוע לכל הפחות עשר שנות מאסר. בדיון שנערך ביום שלישי, שופטת בית משפט במישיגן מתח ביקורת נגד אוזלת היד של בני הזוג, שלדבריו הייתה באפשרותם הזדמנות למנוע מבנם אית'ן המתבגר להחזיק בנשק ולרצוח ארבעה תלמידים בשנת 2021.
השופטת המחוזית באוקלנד, שריל מתיוס, אמרה כי "ההרשעה איננה נובעת מהורות גרועה". לדבריה, הרשעות אלה מאשרות מעשים או העדר מעשים חוזרים ונשנים שהיו יכולים למנוע" את הירי.
אף שההורים, ג'ניפר וג'יימס קראמבלי, לא ידעו שבנם הסתיר אקדח, שאותו כינה "היפיוף" שלו, בתיק שלו בעת שירד בתיכון אוקספורד. עם זאת, התובעים שכנעו את המושבעים שלהורים היה תפקיד משמעותי בירי הקטלני.
ההורים הואשמו בכך שלא שמרו כראוי על האקדח החדש בבית ושנהגו באדישות בנוגע לסימנים להתדרדרות מצבו הנפשי של בנם, במיוחד כשהובא לידיעתם ציור מאיים שצייר בכיתה מוקדם יותר באותו היום.
הזוג הורשע מוקדם יותר השנה בהריגה.
"הדם של הילדים שלנו על הידיים שלכם גם", הטיח בהם קרייג שילינג, שלבש חולצה עם תמונת בנו ג'סטין, שנרצח בהתקפה.
ניקול בוסוליי, אמה של קורבן הירי מדיסין בולדווין, אמרה כי בני הזוג קראמבלי נכשלו בהורות.
"בזמן שרכשתם אקדח לבן שלכם והשארתם אותו לא נעול", אמר בוסוליי, "אני עזרתי לה לסיים את החיבורים שלה לקולג'".
התובעת קארן מקדונלד ביקשה מהשופט לחרוג מהנחיות גזר הדין ולהורות על עונש מינימום של עשר שנות מאסר.
הסנגורים ביקשו להשאיר את בני הזוג קראמבלי מחוץ לבית הכלא, וציינו כי הם כבר שהו כמעט שנתיים וחצי, ללא יכולת להרשות לעצמם להשתחרר בערבות של חצי מיליון דולר לאחר מעצרם.
התקופה הזו תנוכה מזמן המאסר שלהם והם יהיו זכאים לשחרור על תנאי לאחר עשרים שנים. אם השחרור מהכלא יידחה, הם עלולים להיות כלואים עד 15 שנים.
חמישה שוטרים באולם בית המשפט שבפרברי דטרויט עמדו צמודים לבני הזוג, ואחרים התפרסו לאורך הקירות. ג'יימס קראמבלי, בן 47, תועד בכלא כשהוא מאיים על התובעת מקדונלד.
לפני שנגזר דינו, הוא עמד והתעקש שלא ידע שבנו סובל מבעיות עמוקות. "הלב שלי שבור לחלוטין עבור כל המעורבים, בכיתי עליכם ועל אובדן ילדיכם יותר פעמים ממה שאני יכול לספור", אמר.
בני הזוג עמדו לדין במשפטים נפרדים בבית המשפט המחוזי של אוקלנד, 64 קילומטרים מצפון לדטרויט. המושבעים ראו את הציור האלים של הנער בבית הספר ושמעו עדויות על השעות המכריעות לפני הירי.
אית'ן צייר אקדח, כדור ופצוע על דף חשבון, בליווי משפטים נואשים: "המחשבות לא ייפסקו. עזרו לי. דם בכל מקום. החיים שלי חסרי תועלת". הוא אף סיפר ליועץ של בית הספר שהוא עצוב - סבתו מתה וחברו היחיד עזב בפתאומיות - אבל טען שהציור רק משקף את העניין שלו ביצירת משחקי וידאו.
הוריו נקראו לפגישה חפוזה בבית הספר שנמשכה פחות מ-15 דקות. הם לא הזכירו את אקדח הדומה לזה שבציור נרכש רק ארבעה ימים קודם לכן על ידי האב. אית'ן ואמו אף ירו 50 כדורים במטווח ולקחו 50 נוספים הביתה, והאם אף כתבה ברשתות החברתיות שהאקדח היה מתנת חג מולד מוקדמת.
צוות ההוראה אמנם לא דרש שאית'ן ישוב לביתו במהלך המפגש עם הוריו, אבל הופתע שהם לא עשו זאת בעצמם. במקום זאת, הושארה להם רשימה של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש והם חזרו לעבודתם.
בהמשך אותו היום - ב-30 בנובמבר 2021 - בנם שלף את האקדח מהתיק שלו - שלא נבדק על ידי איש - ופתח באש. הוא רצח ארבעה ופצע שבעה נוספים. היום, כשהוא בן 17, הוא מרצה מאסר עולם על רצח ועל פשעים אחרים.
השופטת אמרה כי ההורים התעלמו "מדברים שהיו גורמים לאדם סביר לחוש את השערות בעורף שלו סומרות". לדבריה, "ההזדמנות התדפקה שוב ושוב, בקול הולך וגובר, וזכתה להתעלמות. אף אחד לא השיב".
האם, ג'ניפר, בת 46, הביעה את "הצער העמוק ביותר" על הירי. היא טענה כי דבריה במהלך המשפט, שלפיהם היא לא הייתה עושה שום דבר אחרת "הובנו לחלוטין לא נכון".
"הבן שלי נראה כל כך נורמלי. לא הייתה לי סיבה לעשות משהו שונה", אמרה האם, והאשימה את בית הספר בכך שלא נתן לה את "התמונה הגדולה" לגבי בנה: הוא ישן בכיתה, צפה בסרטון של ירי המוני וכתב מחשבות שליליות על משפחתו.
"התביעה ניסתה לעצב אותנו כסוג של הורים שהחברה רוצה להאמין שהם כל כך נוראיים שרק יורה המונים יכול לגדול מהם", אמרה ג'ניפר קראמבלי. "היינו הורים טובים. היינו המשפחה הממוצעת".
במהלך המשפט, לא הייתה עדות של מומחים על בריאותו הנפשית של איתן, אך השופטת, למרות התנגדות ההגנה, התירה לחבר המושבעים לראות קטעים מיומנו.
"יש לי אפס עזרה לבעיות הנפשיות שלי וזה גורם לי לירות בבית ספר", כתב. "אני רוצה עזרה, אבל ההורים שלי לא מקשיבים לי אז אני לא יכול לקבל עזרה".
קרובי משפחה של הקורבנות לא התרשמו מדברי ההורים במשפט. בוסוליי אמר שהם מציגים את עצמם כקורבנות.
"החרטה שהם הפגינו אינה קשורה ללקיחת אחריות על מעשיהם", אמר סטיב סנט ג'וליאנה, אביה של האנה, אחת הנרצחות, מחוץ לבית המשפט. "אני בטוח שהם היו עצובים, אנשים איבדו את חייהם. אני בטוח שהם עצובים שהבן שלהם בכלא, עצובים שהם בכלא. מה שחשוב הוא שהם יכירו בכך שהם עשו טעויות".
השופטת תחליט בהמשך יחליט אם בני הזוג יורשו ליצור קשר עם בנם בזמן שהשלושה נמצאים בבתי כלא נפרדים במדינה, אם כי התובעת אמר כי שירות בתי הסוהר אוסר בדרך כלל על תקשורת בין נאשמים באותו תיק.
עורכי הדין מטעם ההגנה אמרו כי לבני הזוג יש זכות חוקתית להיות משפחה, אך מקדונלד תהתה לגבי המקרה הספציפי שלהם.
"מההורים האלו באולם בית המשפט נשללה זכותם החוקתית להיות הורים, וזה חשוב", אמרה לכתבים.