יעל אדר, אמו של החטוף תמיר אדר, תושב ניר עוז שנרצח בבוקר השבת השחורה, וגופתו נחטפה לשבי חמאס, נשאה אתמול (ראשון) דברים בעצרת הקוראת לשחרור החטופים, לדבריה: "אנחנו עדיין מופקרים, חיים בהרס וחורבן שהאחראים לו עדיין מדשדשים ולא מביאים לסיום של האירוע הקשה בתולדות החברה הישראלית ולמתווה שישיב את כולם".
אדר שוחחה הבוקר עם אודי סגל וענת דוידוב ב-103FM וסיפרה על העצרת ועל אותו בוקר נורא. "מבחינתי לכולם יש חלק בהכשרה של ההפקרה של שבעה באוקטובר, לכולם. יש מי שצועק 'ביבי', יש מי שצועק 'סינוואר', אני אומרת כולם, כל אחד בתורו היה בכיסא כזה או אחר, בין אם היה שר ביטחון או ראש הממשלה. הכשירו את ההפקרה הזו שחווינו בשבעה באוקטובר, וקראתי להם לא להשיב את צוות המו"מ ללא עסקה".
"מאיפה הכוחות?", התעניינה דוידוב, ואדר הודתה: "אני לא יודעת להסביר את זה, אני כן מבינה שאנשים שונים בנויים אחרת. יש מי שמתכנס, יש מי שיש לו את היכולת לעמוד. זכיתי ביכולת הזו, שגם ברגעים קשים, לעמוד עם הכאב והצער, והוא עצום. יש לי רגעים שאני מתפרקת, הם יותר מרגעים. זה קורה לי בדרך כלל עם עצמי ואם קורה עם אנשים גם מזה אני לא נבהלת. אנחנו בתוך כאב גדול ויש לכאב הזה מקום, צריך לדבר את הכאב, הנסיבות, ואת התוצאה הרצויה. אנחנו כרגע במשבר מאוד מאוד גדול, גם הופקרנו, גם איבדנו את היקר מכל וגם הם עדיין שם".
על מצב המשפחה לאחר התופת שחוו והאובדן הנורא של תמיר, סיפרה: "אנחנו עברנו לקריית גת, אין ניר עוז, אין בתים. אשתו כמובן מאוד כואבת, הוא מאוד חסר לה. הייתה שם זוגיות מדהימה, תמיר היה אבא ובן זוג מאוד מאוד נוכח. האובדן הזה הוא מורגש בכל רגע. לצד זה, גם הדס יש לה את הכוחות להורות שלה, והיא מנהלת הורות ועושה הכול כדי לגדל ילדים עם האמת וילדים בשמחה. יש שם את הכול, צחוק של ילדים וגעגוע ועצב. אבל ההתמודדות מאוד מאוד קשה, אין לנו שום דבר מוחשי, בעיקר לילדים. אין מוחשיות של הסיום, של המוות".
"הבת שלו, בת 4, שאלה אותי מה זה הסרטים הצהובים, ואמרתי לה שזה הסימן והסמל לקרוא לשחרר את כל החטופים. ואז היא העלתה שמות, כי יש פה הרבה שמות שמוכרים לילדים, ואמרתי לה 'וגם אבא', והיא אמרה לי 'אבל אבא מת', ורגע אחרי היא אמרה 'אני מבינה, אבא מת אבל הגוף שלו שם - את הגוף צריך לשחרר'", תיארה והוסיפה: "תראו מה ילדים עוברים כי אין מוחשי. הייתה לה ילדות מדהימה, היא עברה את התופת הזו, יצאה מבית שרוך, חוותה את העזיבה של הקיבות וההלם, ואחר כך את זה שאבא איננו ואת הניתוק מכל העבר, לבנות את הכול מחדש בלי אבא".
"הציפייה שלי שיגיעו לכאן וישבו באופן אישי, משפחה משפחה"
כמו כן, כאשר נשאלה אם מישהו מטעם הממשלה שוחח עימה ועם משפחה באופן אישי, השיבה אדר: "אישית אני לא יכולה להגיד, הייתי מצפה למשהו יותר אינטימי. אפילו רק קהילת ניר עוז. הציפייה שלנו הייתה שזה יקרה באילת, אנשי צבא הגיעו לאילת, אנשי צבא שלא הגנו עלינו, לא נורה כדור אחד של חייל בניר עוז, הם לא היו שם ועד היום אני לא מצליחה לקלוט ולהאמין איך אלפי מחבלים עברו את גדר הגבול ומאות חדרו לניר עוז, וניר עוז נסתר מהעין. כן הציפייה שלי שיגיעו לכאן וישבו באופן אישי, משפחה משפחה".
"מה שקורה היום, שתחת משרד ראש הממשלה, מנהלת תקומה מאוד עסוקה וכנראה עושים עבודה טובה בשיקום היישובים, אבל אף אחד לא מתפנה לשאול את השאלה האם משפחה צעירה שחוותה תופת, בכל פינה מישהו נרצח שם, לא מסוגלים אולי לחזור לאותו מקום", ביקרה. "איפה המדינה מאפשרת להם לחיות במקום אחרי? כי כרמי גת זה זמני עד שניר עוז תהיה בנויה מחדש. אבל אם הם לא מסוגלים לחזור, מה הם עושים ביום שצריך לפנות את כרמי גת חזרה לניר עוז?"
עוד הדגישה כי "זה הרבה משפחחות, ואף אחד לא מדבר איתם. הנורא מכל קרה, בבקשה אל תשאירו אותם מאחור. בואו למשפחות הצעירות שחוו טראומה עצומה, תשאלו אותם איפה הם יכולים או רוצים לחיות מחר, ועזרו להם".