ראש לשכת עורכי הדין בישראל, עו"ד עמית בכר ציין היום (שבת) באירוע "שבתרבות באר שבע" כי אינו שולל את אפשרות מינויו של נשיא קבוע לבית המשפט העליון, זאת גם בניגוד לעמדתו של שר המשפטים יריב לוין.
בכר תקף את לוין ואמר "ששר המשפטים יתעשת מידית ויבצע את החובה שלו כלפי מדינת ישראל וימנה נשיא, ואם לא, אני מניח שבטווח הקרוב, בחודשים הקרובים נפעל במסגרת כלים משפטיים. הוועדה עצמה תוכל להודיע שהיא מעלה על סדר היום את בחירת נשיא בית המשפט העליון". עוד הוסיף בכר כי שר המשפטים מתנהג בכוחניות ומחזיק את הוועדה כבת ערובה.
הנוהג לבחירת נשיא בית משפט עליון הוא על פי ותק - "שיטת הסניוריטי". מדובר בנוהג, כלומר אינו דבר שכתוב בחוק, אך הרציונל שעומד מאחורי זה הוא למנוע תחרות פנימית בין השופטים, ולמנוע שחיתות. ישנו חשש שבמידה וכל אחד מהשופטים יוכל להתמנות, פסקי דין עלולים להיות מוטים לפי דעותיהם של חברי הוועדה לבחירת שופטים.
הוועדה לבחירת שופטים מורכבת מתשעה חברים: נשיא בית המשפט העליון, שני שופטי עליון, שני נציגים מלשכת עורכי הדין, שני שרים מהממשלה (אחד מהם שר המשפטים) ושני חברי כנסת, לרוב אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה.
מאז פרישתה של אסתר חיות, ממלא מקומה הוא השופט עוזי פוגלמן. על אף שהיה אמור להיות הבא בתור אחריה, הודיע פוגלמן כי מאחר והוא מתקרב לגיל הפרישה, הוא מעביר הלאה את המינוי (על פי השיטה) לשופט יצחק עמית.
שר המשפטים לוין מתנגד למינויו של השופט יצחק עמית, אך הוא נמצא במיעוט בוועדה לבחירת שופטים, בעיקר בזכות שלושת שופטי העליון שתומכים במינוי. לוין כינס את הוועדה, אך עדיין טען כי יש לשנות את הרכבה.
עמדתו זו נכתבה בתוך מסמך תגובה מטעם פרקליטות המדינה לעתירה שהגיש ארגון לביא בנושא מועמדתם של עובדי בית המשפט העליון לתפקידי שפיטה, כך שלפי שעה לא נראה שיהיה שינוי בעמדת השר לפיה אין למנות כעת נשיא לביהמ"ש העליון לפני שהרכב הוועדה ישתנה.
כמה עתירות נגד עיכוב המינוי הוגשו לבג"ץ, לרבות עתירה של התנועה לאיכות השלטון. לפני כשבוע ביקשה היועמ"שית, גלי בהרב מיארה, המייצגת את לוין בעתירה, הארכה להגשת עמדתה בנושא. מיארה אמרה כי הסיבה לדחייה היא לצורך זמן נוסף לגיבוש דעה בנושא.