"כחברה עלינו להתבייש ולהיכלם על כישלוננו הגדול בהענקת חיים מיטביים לאנשים עם מוגבלות, שבמקרים רבים נידונה על ידינו לחיים קשים, משפילים, מוזנחים וחסרי ערך ממשי". את הדברים הקשים האלה כתבה השופטת לשעבר שולמית דותן בדו"ח ועדת דותן, שכולל 150 עמודים והמלצות רבות על סוגיית הבעיה הלא פתורה והמתגלגלת משנה לשנה - מוסדות הדיור לאנשים עם מוגבלות. אלא ששנה חלפה מאז אימץ שר הרווחה יעקב מרגי את מסקנות הוועדה ומבדיקת וואלה! עולה כי כמעט דבר לא נעשה.
ועדת דותן הוקמה בשנה שעברה לאחר מקרי התעללויות קשים בדיירים שנחשפו במוסד בני ציון בראש העין בראשם לאית סלאמה שהורשע בפגיעה ב-17 דיירים שונים לאורך שנים כשבין היתר השתמש בחניקות, הצלפות, מכות באיברי המין ועוד. כמו כן, אירוע נוסף הדהד בבית דפנה בחולון לאחר ששלושה מדיירי המעון נפטרו ככל הנראה מליקויים חמורים שנמצאו במטבח במעון.
דרישת הוועדה הייתה לסגור לאלתר בתוך 5 שנים, כששנה כבר חלפה, את מוסדות הדיור לאנשים עם מוגבלויות, לכנס ועדה בין משרדית ומגזרית בתוך 8 חודשים, להקים ועדת היגוי, להביא החלטת ממשלה בנושא, שינוי "שיטת המוסדות" לאלתר ועוד שורה של המלצות. שר הרווחה, יעקב מרגי, אמנם אימץ את מסקנות הוועדה, אבל בשטח לא רואים שינוי. עוד לפני כן, עבר "חוק שירותי הרווחה" ב-2022 שאמור להבטיח כי ימי ההוסטלים והמוסדות נגמרו. לוואלה! נודע כי בימים אלה עדיין עובדים על התקנות, שנה וחצי אחרי שעבר החוק, ובקרוב, לפחות כך מבטיחים, החלק הראשון של התקנות יגיע גם לאישור הכנסת.
וגם היה ניסיון בחסות המלחמה לדחות את החוק בשנה וחצי, אך בזכות תחקיר באתר "שווים" ולחץ ציבורי כבד, חזר בו שר הרווחה מרגי. משיחות רבות עם בני משפחה לילדים ובוגרים עם מוגבלויות, הנמצאים במוסדות הדיור וההוסטלים ברחבי הארץ, עולה תמונה קשה ועגומה שלא רק שאין שיפור לדבריהם, אלא ברוב המקומות המצב הורע וממשיך להתדרדר. כולם גם בטוחים כי כדור השלג הזה ימשיך להתגלגל אולי עד למקרה ההתעללות הבא שייחשף ויתפוצץ לכולנו בפנים.
ילנה ליטצ'בסקי היא אמו של אריאל, בן 29 על הרצף האוטיסטי שגר במוסד באזור המרכזי במהלך השבוע ובסופי השבוע חוזר לחיק משפחתו. ליטצ'בסקי סיפרה על בנה האמן והספורטאי ועל החלומות לעתיד, אבל גם היא מרגישה שהכוונות אולי טובות, אבל המציאות היא קשה. "התקנות הישנות שהצדיקו את כל מה שקורה במסגרות עדיין נשארו. זה שעובדים על תקנות חדשות זה יפה. בינתיים אנחנו באותו מצב. עדיין מתרחשים מקרים של התעללויות שונות בבוגרים, עדיין קושרים אנשים או מרתקים אותם ב'כיסאות ריתוק' ולא מאפשרים להם לזוז במשך זמן רב, ובסופו של דבר, אנשי הרווחה משמרים את המצב הנוראי הזה. השטח מה אפשר לעשות ומה לא, הוא מאוד אפור ואנחנו נמצאים במעגל מאוד בעייתי", היא אומרת בדאגה לוואלה!.
לדבריה, מדובר בתופעה שכולם כביכול "פועלים על פי התקנות". "שמים מדריך אחד על 16 אנשים בלילה, איפה זה נשמע הגיוני? גם מדריך אחד על 8 דיירים ביום זה לא תקין. התקנות שנמצאות כיום מדברות על אפליה גם בין מוגבלויות שונות. יש כמות מוגבלת של מטפלים ביחס לאנשים, אבל כאן הכול חוקי. לפעמים יש גם מטפל אחד על שתי קומות ביחידת דיור, אז איך אפשר לתפקד ככה? המדריכים משפילים את הדיירים, צועקים עליהם. לא רואים ביקרים שלנו אנשים אלא דיירים, תואר שהוא ספק זלזול, ספק קללה", היא מספרת. "הטיפול ביקרים שלנו ברמה נמוכה, במקרים רבים גם מוזנחים בדברים בסיסיים כמו היגיינה, טיפולי שיניים ובתנאיים פיזיים קשים והכול תחת משרד הרווחה. ברוב המסגרות עדיין מחזיקים ארבעה אנשים בחדר אחד. אין להם בגדים אישיים שלהם וזה לא באמת משנה מה הם לובשים, הם נמצאים כמעט תמיד במצב של חוסר פעילות ותעסוקה. חשוב לי להגיד שגם ברגע שקורה משהו נורא והיקרים שלנו סובלים, המשפחות כבר מיואשות מללכת להתלונן למשטרה ולרווחה. הן מרגישות מפוחדות וחסרי אונים. אין להן למי לפנות והן לא רואות אור בקצה המנהרה בייחוד לאחר המקרים הקשים שהיו במוסדות. המשפחות נמצאות בין הפטיש לסדן, אך המצב הקיים לא יכול להמשיך".
"רעה חולה של כל המסגרות"
לדברים של ילנה הצטרפה אם נוספת מאזור הצפון, שטענה כי בכל המוסדות יש תחלופה גדולה מאוד של אנשים וככה אי אפשר ליצור קשר אישי ולדאוג לבנה. היא טוענת שהמצב הזה לא חדש, אך אחרי אירועי 7 באוקטובר זה החמיר. "כשאנחנו שואלים שאלות - אז מסמנים אותנו ובפעם הבאה שאנחנו באים לשאול, בקושי מתייחסים אלינו", היא טוענת. לדבריה, הבעיה היא כללית מדי מכיוון שכעת גם אין מקומות אחרים כי כלל "המסגרות" מלאות, אז אם לא טוב - אין באמת מה לעשות. "המקומות הטובים נתפסים במהרה וגם כאשר כבר המשפחה מוצאת מקום שהיא יכולה להיות חצי רגועה, צריך שהעובדת הסוציאלית תהיה לצידך ותעזור לך, וזה לצערי הרב לא תמיד קורה".
אם נוספת שבנה עם שיתוק מוחין ברמות תמיכה נמוכות שגר במוסד במרכז הוסיפה: "הוועדה קבעה ששאנשים ייצאו לקהילה. כמה ייצאו? הדירות צומצמו? לא. הפיילוטים תקועים ואין באמת שום התקדמות וצריך להודות שלא כולם יכולים להיות בדיור בקהילה", היא אומרת. "זו רעה חולה של כל המסגרות. הבן שלי מספר לי הכול. דברים משתנים במהירות במוסדות וחוסר הוודאות מערער אותו ואותנו. גם אם אנחנו רוצים להוציא אותו לקהילה - אנחנו לא יכולים כי אין אף אחד שיסייע".
"הבת שלי בת 19, הציעו לה להיות במקום של אנשים בגיל של סבא שלה", הוסיפה אם לנערה עם מוגבלות שכלית קשה. "הבת שלי לצערי לא יכולה להיות בקהילה. היא ברמת תמיכה בינונית גבוהה. ניסינו את זה בעבר והיא צריכה המון עזרה. מצד אחד, אני גם לא רוצה שהיא תהיה בסוג של כלא במוסד כי זה מה שקורה לה עכשיו. כולם יודעים את המצב שלנו ואומרים לי: 'זה מה יש, תתמודדי'. אנחנו הולכים לישון בלילה במחשבה שהילדים שלנו סובלים, אין תחושה קשה מזו".
עו"ד יותם טולוב, מייסד שותף של "התנועה לעצמאות", הסביר כי ישנו פער עצום בין ההמלצות של דו"ח דותן לבין המציאות בשטח. "אנחנו שומעים מאחורי הקלעים אמירות מאנשי משרד הרווחה שהדו"ח לא ישים, שאין תקציב, שהוא שגוי. השר אולי אימץ את הדו"ח, אבל זה מחלחל לדרג הביצועי. בקצב הזה נהיה בדיוק באותו מקום עם אותם מחדלים של התעללויות במוסדות גם בעוד עשור", הסביר עו"ד טולוב. "צריך להיות פרויקטור למימוש התוכנית של סגירת מוסדות ומעבר לקהילה. הדו"ח היה רעידת אדמה והיא לא מורגשת בשטח. אנחנו מלווים אנשים רבים שנמצאים במוסדות ורק מחכים לצאת משם לקהילה והם לא יכולים. אין שום מענה בקהילה".
טולוב ציין כי יש מכרז להפעלת 20 דירות בקהילה לאנשים עם מוגבלות מורכבת שנמצאים היום במוסדות או בבית ההורים. "יש זוכים במכרז, יש תקציב ועדיין משרד הרווחה מעכב את היציאה לדרך. המלחמה רק המחישה עד כמה מוסדות הן פתרון זמין מבחינת המדינה וגרוע עבור האדם. אנשים עם מוגבלות מהצפון והדרום שביקשו להתפנות ולקבל סיוע - פשוט שובצו במוסדות. אין חשיבה - לא בשגרה ובטח לא בחירום למענים בקהילה. ואז הפתרון היחידי הוא מוסד. מספיק לקרוא כמה עמודים בדו"ח דותן כדי לראות עד כמה ה'פתרון' הזה הוא נוראי".
אל דבריו של טולוב הצטרפה גם ד"ר עידית סרגוסטי, אחראית קידום מדיניות בארגון "בזכות". "דו"ח הוועדה כולל תיאור של מציאות חיים קשה מנשוא של אנשים עם מוגבלות המתגוררים במסגרות אלו ושל הפרת זכויות האדם המתמשכת הכרוכה בעצם החיים באותן מסגרות, הפרת זכויות אדם שעליה אנחנו מתריעים זה שנים", היא הזהירה. "ארגון בזכות, בשיתוף ארגונים נוספים, לחצו להקמת הוועדה שקבעה באופן חד משמעי, לאחר עבודה מעמיקה, מקצועית ויסודית, כי שורש הבעיה הוא בעצם קיומה של ה'שיטה המוסדית'. כלומר מסגרות הדיור המוסדיות (מעונות והוסטלים). לכן, הדרך היחידה להביא לשינוי המצב הקיים והבלתי נסבל היא באמצעות יישום תוכנית לאומית של מהלך אל-מיסוד שתביא לסגירה גורפת של המעונות וההוסטלים ומעבר לחיים בקהילה".
לדבריה, מדינות מערביות רבות הבינו שזו הדרך היחידה להבטיח את זכויות האדם הבסיסיות ביותר לאנשים עם מוגבלות. "ברור כי המהלכים עליהם הצביעה ועדת דותן הם מהלכים מורכבים ומאתגרים המחייבים שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה שונים. אולם אנו מצפים כי משרד הרווחה ושר הרווחה העומד בראשו יובילו מהלכים אלו, כפי שנדרש מהמשרד מבחינה מוסרית ומקצועית".
ממשרד הרווחה והביטחון החברתי ושר הרווחה, יעקב מרגי, נמסר בתגובה: "בניגוד לרוח הפנייה, מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה פועל באינטנסיביות להעברת דיירים ממעונות לקהילה ועושה זאת באופן מקצועי, מעמיק ובשיתוף מקבלי השירות, בני משפחותיהם וארגוני הזכויות. זאת בהתאם לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות ובהתאמה לדו"ח דותן אשר ממליץ על סגירת מעונות והעברת הדיירים לחיים עצמאיים בקהילה. חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות נכנס לתוקפו רק בינואר 2024 ואולם משרד הרווחה החל כבר שנה קודם לכן להקים שירותים שיאפשרו לאנשים עם מוגבלות ומאופיינים ברמות תמיכה גבוהות כדי לעבור לקהילה מוקדם ככל שניתן. המינהל הוציא מכרזים חדשים המאפשרים לפתוח דירות בקהילה לאנשים ברמות תמיכה גבוהות ואינטנסיביות לדיור בקהילה ובימים אלה מוקמות 24 דירות".
עוד נמסר כי "במקביל נמשך תהליך צמצום המעונות גדולים והעברת דייריהם לדיור בקהילה. מדובר בתהליך מורכב שבו השקיע המשרד משאבים רבים, ונעשה בשיתוף הדיירים, המסגרות ובני המשפחה. המשרד אף ייסד מנגנון תמריצים כלכליים למפעילים עבור העברה של דיירים ממעון לדיור עצמאי. זאת במטרה להעביר 30% מדייריהם לקהילה. המשרד רואה במשאב האנושי במסגרות כמשאב החשוב ביותר לצורך הבטחת חיים בכבוד לכל זכאי השירות, ועל כן פעל המשרד בהובלת השר מרגי, מול משרד האוצר לחתימת הסכם שכר ראשוני מסוגו עבור מטפלים ישירים במסגרות. מדובר על הסכם שנחתם לאחר אישור תקציב בסכום כולל של 330 מיליון שקלים, דבר ששיפר את שכרם של המטפלים הישירים באופן משמעותי בכ-1,500 ש"ח בחודש. כמו כן, ייסד מערך הכשרות מקצועיות ומסלולי קידום למטפלים. חלק מן ההכשרות שלהם זוכים העובדים במסגרת ההסכם החדש, עוסק גם בתפקידים חדשים שנוצרו בעקבות החוק כגון תומכים מקצועיים ואישיים, אבל גם מכשיר את העובדים להתמודדות עם התנהגות מאתגרת ומסכנת תוך שמירה על זכויות האדם, חירותם שלומם וביטחונם של הדיירים. אמצעים אלימים או אמצעי הגנה כגון קשירה, מוגדרים כאמצעים אדומים שאינם מקובלים על ידי המשרד ואסורים בשימוש. המשרד עורך מעקב צמוד ובדיקות תדירות על יישום הנוהל".