נציגי אגף התקציבים במשרד האוצר הציגו היום (שני) נתונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, לפיהם, גיוס של 10,000 חרדים (71% מהשנתון) שווה תועלת כלכלית של כ-6.7 מיליארד שקלים בשנה וגיוס של כלל חייבי הגיוס שנמצאים כיום במעמד "תורתו אמונתו" (כ-63 אלף) שווה תועלת כלכלית של כ-42 מיליארד שקלים בשנה, אם הם יתגייסו לשירות צבאי מלא.
"סוגיית חלוקת הנטל של השירות במדינת ישראל, היא לא רק סוגיה בטחונית, סוגיה ערכית, של פניה של החברה בישראל, של ערבות הדדית, היא גם סוגיה כלכלית ממדרגה ראשונה המשפיעה על משק המדינה, כך שאי אפשר לקבל בה החלטה בנושא, מבלי לשמוע את משמעויותיה הכלכליות ואת דרגי המקצוע", ח"כ אורית פרקש הכהן, שיזמה את הדיון, אמרה בפתחו. "אני מברכת על הדיון הזה, אנשי אגף תקציבים למדו על טיוטת החלטות הממשלה בנושא כל כך מכריע מהתקשורת. לא נעשתה עבודה. לא התייעצו בעבודת מטה עם אנשי המקצוע. ככה על הדרך".
באוצר אף אמרו כי במסגרת גיבוש הסדר הגיוס החדש לאוכלוסיית הגברים החרדים יש להימנע מקביעת גיל פטור באופן מוחלט. זאת, מאחר וההתניה בין אי-גיוס גברים חרדים והשתלבותם בשוק העבודה הביאה ליצירת דפוסים כלכליים המייצרים נזקים ארוכי טווח למשק הישראלי, ומייצר 'הפסד כפול' בו חלק ניכר מהציבור החרדי לא גויס ולא השתלב בשוק העבודה.
תוקף החלטת הממשלה הפוטרת חרדים ש"תורתם אומנותם" מגיוס לצבא פקע היום - ובהתאם להחלטת בג"ץ, תקציבי הישיבות עבור מוסדות חינוך שבהם לומדים כ-56,000 תלמידים יפסיקו לקבל בגינם את התקציב הממשלתי. מדובר בכ-400-500 שקלים מידי חודש עבור בחור ישיבה או 600-800 שקלים עבור אברך.
מדובר בשליש מכל תלמידי הישיבות בישראל, והתקציבים ימשיכו להינתן לחרדים שיש להם פטור מגיוס לצה"ל, או קיבלו דחיית שירות בשנה שעברה עוד קודם פקיעת החלטת הממשלה בעניינם.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח לראשי המפלגות החרדיות לפצות אותם על התקציבים האלה, אך טרם ברור כיצד זה יקרה. מהלך כזה דורש חקיקה בכנסת, וספק אם יושג לו רוב ברקע ביקורת ציבורית חריפה נגד אי-גיוס החרדים.