תוקף החלטת הממשלה הפוטרת חרדים ש"תורתם אומנותם" מגיוס לצבא יפקע מחר, ה-1 באפריל, ובהתאם להחלטת בג"ץ, תקציבי הישיבות עבור מוסדות חינוך שבהם לומדים כ-56,000 תלמידים יפסיקו לקבל בגינם את התקציב הממשלתי. מדובר בכ-400-500 שקלים מידי חודש עבור בחור ישיבה או 600-800 שקלים עבור אברך.
מדובר בשליש מכל תלמידי הישיבות בישראל, והתקציבים ימשיכו להינתן לחרדים שיש להם פטור מגיוס לצה"ל, או קיבלו דחיית שירות בשנה שעברה עוד קודם פקיעת החלטת הממשלה בעניינם.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח לראשי המפלגות החרדיות לפצות אותם על התקציבים האלה, אך טרם ברור כיצד זה יקרה. מהלך כזה דורש חקיקה בכנסת, וספק אם יושג לו רוב ברקע ביקורת ציבורית חריפה נגד אי-גיוס החרדים.
למרות הפסקת התקציבים, צה"ל לא צפוי להתחיל ממחר בגיוס תלמידי הישיבות, ואלה לא ייחשבו בינתיים כעריקים. לוח הזמנים מלמד כי בג"ץ ידון בחודש מאי בהרכב מורחב של תשעה שופטים בשאלת גיוס החרדים בפועל, ועד אז לא אמורים לפעול לגיוסם. במפלגות החרדיות ינסו עד אז, יחד עם הליכוד, להניע תהליך חקיקה שיסדיר את מעמדם באופן שיפטור תלמידי ישיבה מגיוס לצה"ל, בדומה למצב שהיה עד כה. לא ברור אם למהלך כזה יהיה רוב בממשלה ובכנסת, לאור התנגדותם של השרים גנץ וגלנט וח"כים בליכוד.
גורמים חרדים מעריכים כי אם לא תהיה התקדמות בחקיקה, ייקח לפחות 5-7 חודשים, עד שחלק גדול מתלמידי הישיבות ייחשבו עריקים, זאת בכפוף להחלטת בג"ץ בעניינם בחודש מאי. כלומר, מלבד עניין התקציבים - לא אמור להיות שינוי משמעותי ביחס ללומדי התורה החרדים. מעבר לכך, מאז החלטת בג"ץ ביום חמישי - התעוררו יוזמות אזרחיות של חרדים, דתיים וחילונים, להקים קרנות כספיות כדי לתמוך בחרדים שיפסיקו ממחר לקבל את התקציבים מהמדינה. עם זאת, אף יוזמה לא תפסה תאוצה באופן רציני, וחלק ניכר מהתקציבים לישיבות ולכוללים ימשיך להגיע כמתוכנן.
ההחלטה של בג"ץ עוררה סערה בחברה החרדית, והוכחה לכך ניתן היה לראות היום, כשמאות תלמידי ישיבות חרדים הגיעו ללשכת הגיוס בתל השומר כדי לקבל דיחוי מגיוס לצה"ל, יממה בלבד לפני פקיעת החלטת הממשלה שפוטרת אותם מגיוס. בלשכת הגיוס נרשם לחץ וצפיפות גדולה מאוד, והחיילים הצעירים ניסו להשליט סדר. עם זאת, בגלל פקיעת מעמדם החוקי של תלמידי הישיבות אין כמעט משמעות לקבלת הדיחוי ובוועד הישיבות, גוף המאגד מול הישיבות את הטיפול בסוגיה, הוציאו הודעה חריגה לפיה אין טעם להתייצב בלשכות הגיוס לטובת קבלת דיחוי.
בתוך כך, במשרד האוצר מתקיימות התייעצויות ארוכות על אופי כיבוד צו הביניים שבג"ץ הוציא. בדרגים המקצועיים של המשרד מנסים למצוא את הפרשנות הנכונה להחלטה של בית הדין על מנת להבין מהו סכום הכסף שצריך לקצץ. המסקנה המסתמנת כרגע שמתקבלת בין בכירי המשרד היא שהכסף לא יעבור למוסדות ויישאר בצד עד הכרעה בתקנה התקציבית. במשרד טרם יודעים לאמוד את כמות הכסף שיצטרכו להקפיא החל מחצות, ועל אילו סעיפים תקציביים חלה הפסיקה.
"יש לא מעט פרטים חסרים באירוע"
ובזמן שהמערכת הפוליטית רותחת, צה"ל לא ערוך לכוונה לגייס עשרות אלפי חרדים לשירות צבאי. בימים האחרונים רמזו בצה"ל כי לשם גיוס מאסיבי של חרדים יידרש מאגף כוח האדם לצה"ל להקים בסיס וקליטה מיון 'גלאט כושר', כפי שפורסם לראשונה בוואלה!, להחליט על שיטות מיון לאוכלוסיות השונות במגזר החרדי.
גורמים באכ"א מעריכים כי ייתכן ולא ימיינו אותם לפי השיטות הרגילות מאחר שמרביתם למדו בישיבות. עוד עולה מהדיונים הפנימיים, כי צה"ל יידרש לגייס היקף גדול של סגל פיקוד חרדי או לפחות סגל בנים שיעבור הכשרה מיוחדת למשימה, להכשיר מטבחים ולבנות טבלאות מזון, לא רק בהתאם למשימות אלא, לכשרות הנדרשת לפי קבוצות המתגייסים החרדים. אך מעל לכל צה"ל עדיין לא מוכן להוציא צווי גיוס החל מה-1 לאפריל, אלא אם כן יקרה משהו ברגע האחרון בלשכת שר הביטחון.
לפי החלטת שר הביטחון יואב גלנט, לשכתו תרכז את הטיפול בנושא מול משרד הביטחון ואגף כוח האדם בצה"ל. גורם המצוי בפרטים אמר כי "לכל העוסקים במלאכה ברור שללא שיתוף פעולה מלא של כולם, כולל ההנהגה החרדית ואפילו משרד האוצר שיידרש לתמוך בתהליך מהרבה היבטים, התהליך הזה לא יתקדם. יש לא מעט פרטים חסרים באירוע".