טבח 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל המתמשכת הביאו איתם עמימות וחרדה רבה לחיים של כולנו: משפחות שכולות רבות, אלפי פצועים, מפונים מהבתים שלא יודעים מתי יוכלו לשוב, זירות נוספות שמאיימות להתפתח, בני משפחה שנמצאים בשירות מילואים ממושך ומה לא. בעוד רובנו מוצאים דרכים להתמודד עם היעדר השגרה, אנשים המאובחנים על הרצף האוטיסטי עלולים להתקשות בכך במיוחד.
ממחקרים שונים עולה כי חלק מהמאפיינים של הרצף האוטיסטי הם היצמדות לתבניות וקושי בגמישות, המובילים לצורך מוגבר בשגרה ברורה ומוכרת ומצריכים תיווך משמעותי להתמודדות עם מציאות משתנה, שאין צפי לסיומה. מסיבה זו, חשוב להכיר בשונות הרבה על הרצף ולהתאים את הגישה לצרכים ולהעדפות הייחודיים של כל אדם. כמו כן, חיוני לשתף את המשפחה והמטפלים הקרובים כדי שיוכלו לסייע ביישום עקבי של הכלים והטכניקות.
כלי משמעותי שיכול לסייע הוא הטרמה, כלומר הסבר מפורט מה עתיד להתרחש. באמצעות הטרמה אנחנו יכולים לייצר הקשרים חיוביים ולהשפיע על הפרשנות למידע חדש. למשל, לפני מעבר לבית חדש, אפשר להטרים את האירוע באמצעות חזרה על מילים כמו "גדול", "מרווח", "יפה" ורעיונות חיוביים אחרים המיוחסים לבית החדש. הטרמה כזו, בשילוב עם תמונות או תרשימים מנגישים וברמת הפירוט המתאימה, תסייע בהפחתת עמימות וביצירת ציפיות חיוביות. חשוב להתאים את המילים ואת ההסבר למוטיבציה ולהעדפות האישיות של האדם.
נוסף על כך, חשוב לייצר "שגרה חדשה" כדי להשיב את תחושת השליטה. שגרה זו תכלול את הפעולות הקבועות עד לשינוי הבא, למשל החלפת התפקידים במשפחתו של אב שיצא לשירות מילואים ארוך. תהליך זה יחייב שיתוף פעולה של כל המעורבים, ומחקרים מראים שהוא עשוי להפחית חרדה ולחזק תחושת מסוגלות. השגרה החדשה היא התוכנית החלופית עד שנשוב לשגרה הקודמת. יש מי שיזדקק לפירוט רב, ויש מי שפחות.
בד בבד, אפשר לעשות שימוש ב"למידה מהצלחות העבר". אמנם קשה להתייחס באופן חיובי לאירוע קשה כמו מגיפה עולמית שפקד אותנו בשנים האחרונות, אך אפשר להתבונן על ההתמודדות שלנו עם הקורונה ועל האסטרטגיות שסייעו לנו, ולהפיק מהן תובנות להתמודדות עם המלחמה. במקום לשים משקל על הכוחות המדולדלים שעימם הגענו אחרי כל ההתמודדויות, נשים דגש על העובדה כי הצלחנו להתמודד ופיתחנו חוסן. נבדוק אילו תנאים, יכולות ותכונות עזרו לנו, ונשתמש בהם גם במצב הנוכחי. דגש על החלקים האלה יסייע ביצירת העצמה ובפיתוח תחושת מסוגלות.
התמודדות עם יציאה מהשגרה אינה שמורה רק למקרי קיצון כמו מלחמה. החיים מלאים בשינויים, וגם יציאה לחופשה עלולה להוביל לתחושות של חרדה עבור מי שזקוק לשגרה ברורה ומובנית - על אחת כמה וכמה אירועים קיצוניים שאין הכנה מוקדמת אליהם, ואינם תחומים בזמן. באמצעות תיווך ותרגול של כלים אלו, אפשר לסייע לאדם המאובחן - וגם למי שלא - לפתח דרכים פרקטיות להתמודדות במצבים משתנים, צעד שיגביר תחושות של עצמאות ושליטה.
ונחתום ברמת המדינה ובאחריותה: קידום המוכנות וההיערכות לשעת חירום לאוכלוסייה זו חייב להיות עדיפות לאומית. רק באמצעות תכנון מוקדם, תקציב ייעודי והנגשת מידע וכלים ייחודיים, נוכל להבטיח שאנשים על הרצף האוטיסטי לא ייפלטו מרשת התמיכה והסיוע גם במצבים ביטחוניים מורכבים אלו. אין זו אחריות פרטית בלבד, אלא חובת המדינה והחברה לדאוג לרווחת כלל האזרחים ולא להשאיר אף אחד מאחור.
הכותבת היא MSW (Master of Social Work), מנהלת מקצועית של תחום תעסוקה והשמה בבית אקשטיין מקבוצת דנאל