היועמ"שית: על מערכת הביטחון לגייס חרדים - ממחר

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שיגרה היום (ראשון) מכתב ליועצים המשפטיים של משרדי הביטחון והחינוך, בו הבהירה כי החל ממחר מערכת הביטחון צריכה לפעול לגייס חרדים. זאת, בהתאם לפקיעת תוקף החלטת הממשלה הפוטרת חרדים ש"שתורתם אמונתם" מגיוס לצבא.

במכתב, ששיגר המשנה ליועמ"שית גיל לימון, הובהר כי כל "התחכמות או הגדלה" של תקציבים אחרים יהוו הפרה של צו הביניים של בג"ץ, שקבע לא לתקצב את מוסדות החינוך שבהם לומדים כ-56,000 תלמידים. לכן, נאסר על המשרדים "לפצות" את הישיבות החרדיות.


המכתב המלא

ראשית - היועמ"שית הבהירה לצה"ל כי הוא צריך להיערך לגיוס תלמידי ישיבות.
שנית - היועמ"שית "סוגרת את כל הפינות" ולא מאפשרת למשרד החינוך למצוא פרצה דרכה יהיה אפשר לתקצב את הישיבות, בין אם זה באמצעות הגדלת תקציב הישיבות, ובין אם זה באמצעות הגדלת התמיכה שניתנת פר תלמיד.

המכתב נשלח בגלל שעד סוף החודש היועמ"שית תצטרך לעדכן את בג"ץ באיזה צעדים המדינה נקטה על מנת לקיים את הצווים שבג"ץ הוציא, כך שהמדינה תצטרך להראות שהיא כיבדה את החוק.

לוכדי עריקים לא יפשטו על הישיבות החרדיות אבל התקצוב ייעצר ומערכת הביטחון תצטרך להציג תוכניות אפקטיביות לגיוס חרדים.

התקציבים המדוברים עומדים על כ-400-500 שקלים מידי חודש עבור תלמיד ישיבה או 600-800 שקלים עבור אברך.

מדובר בשליש מכל תלמידי הישיבות בישראל, והתקציבים ימשיכו להינתן לחרדים שיש להם פטור מגיוס לצה"ל, או קיבלו דחיית שירות בשנה שעברה עוד קודם פקיעת החלטת הממשלה בעניינם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הבטיח לראשי המפלגות החרדיות לפצות אותם על התקציבים האלה, אך טרם ברור כיצד זה יקרה. מהלך כזה דורש חקיקה בכנסת, וספק אם יושג לו רוב ברקע ביקורת ציבורית חריפה נגד אי-גיוס החרדים.

במשרד האוצר מתקיימות התייעצויות ארוכות על אופי כיבוד צו הביניים שבג"ץ הוציא. בדרגים המקצועיים של המשרד מנסים למצוא את הפרשנות הנכונה להחלטה של בית הדין על מנת להבין מהו סכום הכסף שצריך לקצץ. המסקנה המסתמנת כרגע שמתקבלת בין בכירי המשרד היא שהכסף לא יעבור למוסדות ויישאר בצד עד הכרעה בתקנה התקציבית. במשרד טרם יודעים לאמוד את כמות הכסף שיצטרכו להקפיא החל מחצות, ועל אילו סעיפים תקציביים חלה הפסיקה.

לוח הזמנים מלמד כי בג"ץ ידון בחודש מאי בהרכב מורחב של תשעה שופטים בשאלת גיוס החרדים בפועל, ועד אז לא אמורים לפעול לגיוסם. במפלגות החרדיות ינסו עד אז, יחד עם הליכוד, להניע תהליך חקיקה שיסדיר את מעמדם באופן שיפטור תלמידי ישיבה מגיוס לצה"ל, בדומה למצב שהיה עד כה. לא ברור אם למהלך כזה יהיה רוב בממשלה ובכנסת, לאור התנגדותם של השרים גנץ וגלנט וח"כים בליכוד.

גורמים חרדים מעריכים כי אם לא תהיה התקדמות בחקיקה, ייקח לפחות 5-7 חודשים, עד שחלק גדול מתלמידי הישיבות ייחשבו עריקים, זאת בכפוף להחלטת בג"ץ בעניינם בחודש מאי. כלומר, מלבד עניין התקציבים - לא אמור להיות שינוי משמעותי ביחס ללומדי התורה החרדים.

ובזמן שהמערכת הפוליטית רותחת, צה"ל לא ערוך לכוונה לגייס עשרות אלפי חרדים לשירות צבאי. בימים האחרונים רמזו בצה"ל כי לשם גיוס מאסיבי של חרדים יידרש מאגף כוח האדם לצה"ל להקים בסיס וקליטה מיון 'גלאט כושר', כפי שפורסם לראשונה בוואלה!, להחליט על שיטות מיון לאוכלוסיות השונות במגזר החרדי.

גורמים באכ"א מעריכים כי ייתכן ולא ימיינו אותם לפי השיטות הרגילות מאחר שמרביתם למדו בישיבות. עוד עולה מהדיונים הפנימיים, כי צה"ל יידרש לגייס היקף גדול של סגל פיקוד חרדי או לפחות סגל בנים שיעבור הכשרה מיוחדת למשימה, להכשיר מטבחים ולבנות טבלאות מזון, לא רק בהתאם למשימות אלא, לכשרות הנדרשת לפי קבוצות המתגייסים החרדים. אך מעל לכל צה"ל עדיין לא מוכן להוציא צווי גיוס החל מה-1 לאפריל, אלא אם כן יקרה משהו ברגע האחרון בלשכת שר הביטחון.

לפי החלטת שר הביטחון יואב גלנט, לשכתו תרכז את הטיפול בנושא מול משרד הביטחון ואגף כוח האדם בצה"ל. גורם המצוי בפרטים אמר כי "לכל העוסקים במלאכה ברור שללא שיתוף פעולה מלא של כולם, כולל ההנהגה החרדית ואפילו משרד האוצר שיידרש לתמוך בתהליך מהרבה היבטים, התהליך הזה לא יתקדם. יש לא מעט פרטים חסרים באירוע".