בג"ץ הורה היום (ראשון) למדינה וליאיר נתניהו להשיב לעתירה שהוגשה בשבוע החולף, ושעוסקת בשאלה מדוע קיבל בנו של ראש הממשלה דרכון דיפלומטי - כך לפי פרסומים שונים בתקשורת.
מגיש העתירה הוא עו"ד ראובן בילט, שביקש להבין מדוע נתניהו קיבל את הדרכון למרות שהוא אינו נושא בתפקיד דיפלומטי שמקנה לו זכות כזאת. בילט לא הסתפק בהגשת העתירה והוא אף פנה לפרקליט המדינה, עמית איסמן, על מנת להבין מדוע הונפק לנתניהו דרכון כזה אך תשובה מטעם הפרקליט לא הגיעה. היום, כאמור, קבע בג"ץ כי ב-1 במאי יצטרכו יאיר נתניהו, משרד החוץ, היועמ"שית ופרקליט המדינה להשיב לעתירה.
סוגיית הנפקת הדרכונים הדיפלומטיים לבנו של ראש הממשלה ולחברי ליכוד על ידי שר החוץ לשעבר אלי כהן, שלפי פרסומים אישר לעשות זאת, נתפסה בציבור כשנויה במחלוקת.
משרד החוץ פרסמו אז הודעה לפיה: "בשיא המלחמה, החליטו גורמים אינטרסנטיים להציף החלטות ישנות על הנפקת דרכונים. נבהיר: הדרכון ליאיר נתניהו אושר בחודש ינואר, על פי הנהלים ומשיקולי אבטחה".
מה ההבדלים בין דרכון דיפלומטי לדרכון רגיל?
- כניסה ויציאה ממדינות: בעלי דרכון דיפלומטי נהנים בדרך כלל מפטור מחובת אשרה (ויזה) ברוב המדינות בעולם, מה שמקל משמעותית על תכנון טיולים ומסעות עסקים.
- חסינות משפטית: במדינות מסוימות, בעלי דרכון דיפלומטי זוכים לחסינות משפטית, כלומר הם אינם כפופים לחוקי המדינה המקומית.
- פטורים ממסים:במקרים מסוימים, בעלי דרכון דיפלומטי פטורים מתשלום מס הכנסה ומסים נוספים במדינה בה הם נמצאים.
- סיוע דיפלומטי: בכל עת שאדם עם דרכון דיפלומטי נתקל בבעיה במדינה זרה, הוא יכול לפנות לנציגות ישראל ולקבל סיוע.