פרופ' יונתן דקל חן, אביו של שגיא דקל חן החטוף בשבי חמאס, התראיין היום (שישי) לתוכנית "קופמן ואריה" ב-103FM וביקר בחריפות את ראש הממשלה בנימין נתניהו. "מי שיושב בראש ומי שאשם במה שקרה, העיקרי, בשבעה באוקטובר - זה ראש הממשלה שלנו", אמר. "להחזיר את החטופים או את מי שאפשר, להחזיר אותם בחיים, לא להקריב אותם פעם שנייה".
אתה אזרח אמריקני - זה משנה משהו ביכולת להאבק?
"אני ישראלי לכל דבר ועניין, אני חבר קיבוץ מאז 1982. האזרחות היא מעין זכות נלוות. בהחלט האזרחות הזו נתנה לי גישה, יכולת לגשת אל הרשויות האמריקניות, ושתהיה אצלן פתיחות ומחויבות גם להקשיב וגם לפעול. בסופו של דבר לא האמריקנים משחררים, יש כאן שני צדדים ומתווכים באמצע, ארה"ב היא מדינה שמנסה לתווך. יש פה את חמאס ויש פה את מדינת ישראל, האמריקנים עושים את המיטב והמירב שהם יכולים לעשות כצד שלישי ללחוץ על כולם.
פרופ' דקל חן התייחס למאמצים להשיב את החטופים, וטען כי הממשלה מחפשת סיבות לא להחזיר את החטופים. "אני חושב שכל אחד שעיניו בראשו מבין שקורה כאן משהו מכפיש, משהו קשה ביותר. ככל שאני מצליח להבין, ראש הממשלה וחלק משריו מחפשים כל סיבה וכל תירוץ כדי לא להשלים את התהליך של החזרת החטופים", אמר. "מ־2007 אנחנו חיים תחת איום החמאס כל יום, יורים עלינו כל שבוע אם לא כל יום, אף אחד לא צריך לשכנע אותי ולהטיף לי שצריך לחסל את החמאס. אני גידלתי שם ארבעה ילדים נפלאים, אני מקווה שיום אחד אני אוכל להמשיך לגדל שם את נכדיי אם נחזור למקום. ברור מאליו שצריך לחסל את החמאס, נקודה".
"הקריבו את החטופים, לא יעלה על הדעת שיקריבו אותם פעם שנייה"
כשאתה חי בקיבוץ על הקו, סופג את החמאס במשך 40 שנה, אם היו אומרים לך 'יכולים לשחרר את הבן שלך אבל חמאס ממשיך לשלוט בעזה' אומר כן?
"זו שאלה נבזית, אף אחד לא שואל את זה במציאות. אתה מנסה להכניס אותי לפינה שאני לא הולך אליה, מצטער, אני מאמין בכל ליבי שאפשר את שני הדברים יחדיו", השיב. "אפשר לשחרר בחיים את החטופים, אך ורק באמצעות מו"מ כלשהו, עם אויב אכזר, רצחני, איום ונורא, אבל זה האויב שיש לנו. כדי להשלים מו"מ עם אויב נוראי צריך לשבת עד שיוצא עשן לבן, לא בכל הזדמנות למשוך חזרה את גיבורי ישראל, שהם אלו שאחראים על המו"מ. לא לקצץ להם בכל האפשרות את מרחב התמרון".
"בואו נזכר שמאז אירועי ספטמבר 1996 אני חי את הגבול יום יום", המשיך אביו של החטוף. "מי שיושב בראש ומי שאשם במה שקרה, העיקרי, בשבעה באוקטובר - זה ראש הממשלה שלנו. להחזיר את החטופים או את מי שאפשר, להחזיר אותם בחיים, לא להקריב אותם פעם שנייה. הקריבו אותנו, ובוודאי את החטופים, בשבעה באוקטובר. לא יעלה על הדעת שיקריבו אותם פעם שנייה - בבקשה אל תעמידו שזה או זה או זה, או חטופים או השמדת החמאס. זה הקו של ממשלת ישראל וזה אנטי יהודי, אנטי ציוני. זה פוליטי, זה לא אמיתי, זה לא לאומי, זה לא קשור לביטחון ישראל".
עסקת שליט הייתה מוסרית?
"מה זה מעניין אותי כרגע? אותו ראש ממשלה הוא זה שאישר את שליט. לך אליו ותשאל אותו. אני לא סנגור של ממשלת ישראל ולא של ראש הממשלה, אתה שואל שאלות כאלה כדי להכניס אותי לפינה. ניתן היה בהרבה מקרים בין אותו הרגע עד שבעה באוקטובר לטפל בסינוואר, מי לא טיפל בסינוואר? המשוואות האלה הן מטעות את הציבור דרך הקו של ממשלת ישראל, שבעיניי לא ציונית ולא הומנית בכלל.
על שגיא, סיפר פרופ' דקל חן כי הוא ניסה להגן על הקיבוץ עד השעה 08:30 בבוקר ה-7 לאוקטובר, ואז נחטף לעזה. "הוא נחטף כמו שעוד 80 איש נחטפו מקיבוץ ניר עוז. בינתיים 40 חזרו, אנחנו יודעים שמתוך ה־40 שנותרו בידי חמאס, 12 כבר לא בחיים. אנחנו לא יודעים דבר על עוד 28", אמר. "שגיא, כהרגלו, בשבתות וימי חג קם מאוד מוקדם כדי לעבוד על הפרויקט האהוב שלו, להפוך אוטובוסים ישנים לדברים שמישים. במקרה הספציפי הזה הוא היה באמצע פרויקט גדול, להפוך 4 אוטובוסים ישנים של שדות תעופה לכיתות טכנולוגיות ניידות".
ואז, עבר אביו לספר על ההבנה כי מחבלים חדרו - והסוף המר שקרה לקיבוץ. "הוא זיהה בהתחלה את החדירה, הוא ראה חוליה, הוא ואחרים שקמו מוקדם", אמר. "הקפיצו את הקיבוץ, אמרו לכולם להסתגר, הקפיצו את כיתת הכוננות. מה שהוא לא הבין באותו הרגע שלא הייתה חוליה בקיבוץ, היו 200. ניסו להגן על הקיבוץ עד סביבות 8:30, ואז הוא נחטף. חברי כיתת הכוננות כמעט כולם נהרגו או נחטפו. הקיבוץ היה לבד עד 14:30. צה"ל לא ירה כדור אחד בקיבוץ ניר עוז, והוא הגיעו שעה אחרי שכל המחבלים והבוזזים עזבו את המקום, אחרי שרצחו 40 מחבריי". מאז שחרור החטופים, לא יודעים מה עלה בגורלו של שגיא. "אנחנו יודעים רק שהוא היה חי בסוף נובמבר האחרון, מתוך העדויות של אלו ששוחררו, חלקם מניר עוז. מאז אנחנו לא יודעים דבר".