ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בכנסת דנה היום (רביעי) בפרשת היעלמותה של היימנוט קסאו בת ה-9, שנעלמה לפני כחודש ממרכז הקליטה בצפת. המשטרה עדכנה כי החיפושים טרם נשאו פרי: "כל כיוון של חקירה נבדק עד היסוד ואנחנו עדיין בלי קצה חוט".
"עד היום 1,150 שוטרים השתתפו במאמץ החיפושים יחד עם עוד אלפי מתנדבים. כל היחידות הצבאיות שקשורות לאיתור נעדרים השתתפו בחיפושים. אנחנו סורקים בצורה יסודית את כל השטחים שעוטפים את מרכז הקליטה ואת העיר צפת", סיפר בדיון סנ"צ יצחק אבוחצירה, מפקד תחנת צפת. "עברנו כל דירה ותחקרנו כל תושב במרכז הקליטה".
גם הוריה של קסאו השתתפו בדיון. "אנחנו מקווים ומתפללים שימצאו אותה. החיפושים מתנהלים כרגע באופן רגיל ואנחנו מקבלים עדכונים בכל יום מהמשטרה", סיפר אביה.
"צוות מרכז הקליטה המופעל על ידי הסוכנות היהודית עוטף את המשפחה מבחינה רגשית וכלכלית, בין היתר בהצמדת חונכות לילדי המשפחה, ותגבור בעובדים סוציאליים דוברי אמהרית", הבטאמו יוסף, הממונה על קליטת יוצאי אתיופיה בסוכנות היהודית. "סייענו לאביה של היימנוט לחזור במהרה לישראל מביקור משפחתי באתיופיה ואני מלווה מקרוב ובאופן אישי את בני המשפחה".
ח"כ עודד פורר, יו"ר הוועדה, הגיב: "אנחנו לא נוריד את החיפוש של היימנוט מסדר היום, הילדה הזאת היא הילדה של כולנו. יש ילדה בת 9 שנעלמה כאילו בלעה אותה האדמה וזה צריך להדאיג את כולנו. אני רוצה לראות יותר חברי כנסת שלוקחים חלק בתהליך החיפושים".
היימנוט בת ה-9, בת העדה האתיופית, נעלמה ב-25 בפברואר ממרכז הקליטה שברחוב צה"ל. "היא לבשה טרנינג ורוד ומעליו חצאית שחורה ונעלה נעלי ספורט לבנות". המשטרה מבקשת מכל היודע דבר על מקום הימצאה מתבקש להתקשר למוקד 100. הסוכנות היהודית אף הציעה פרס בסך 100 אלף שקלים למי שימסור מידע שיוביל למציאתה של היימנוט.
היעלמותה של היימנוט העלתה לסדר היום בדיון את התנאים שבהם חיים מרבית העולים מאתיופיה במרכזי הקליטה. בישראל פועלים 25 מרכזי קליטה ברחבי הארץ, 18 מהם לעולים מאתיופיה ושבעה לעולים ממדינות שונות. אין מרכזי קליטה ייעודיים לעולי אתיופיה באזור המרכז, אלא רק בצפון ובדרום.
לפני נתוני הסוכנות היהודית, שמפעילה חלק מהמרכזים, שוהים כיום 6,272 עולים חדשים מאתיופיה במרכזי הקליטה. לפי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נכון ליולי 2023, העולים מאתיופיה מהווים 85% מהאוכלוסייה שמתגוררת במרכזי הקליטה, זאת על אף שחלקם של יוצאי אתיופיה מכלל העולים עמד בשנים 2022-2018 על 3% בלבד. משך השהייה הממוצע של העולים מאתיופיה השוהים במרכזי הקליטה הוא כשנתיים, ובמקביל, משך השהייה הממוצע של העולים ממדינות אחרות נע בין חצי שנה לשנה.
"אנחנו מחלקים מענקים מוגדלים לשכירות דירה ברחבי הארץ כדי לעודד עולים לצאת ממרכזי הקליטה. המענק ליחיד עומד על 90 אלף שקלים והוא נפרס על פני חמש שנים. אין לנו אינטרס להשאיר את העולים במרכזי הקליטה ואנחנו רוצים שכולם ישתלבו בחברה", סיפרה אולגה דדון, סמנכ"לית דיור במשרד העלייה והקליטה.
"העולים במרכזי הקליטה מקבלים דירה משופצת ומאובזרת, מעטפת בתחום ההעשרה והרווחה, כולל לימודי עברית והכשרה לתעסוקה", פירט הבטאמו יוסף. "הסוכנות היהודית השקיעה 14.5 מיליון ש"ח בשנתיים האחרונות בהכשרה לתעסוקה לעולים, בין היתר בתחום ההייטק, נהגי תחבורה ציבורית ומטפלות לגיל הרך. 95% מהעולים במרכזי הקליטה השתלבו בתעסוקה ולקראת יציאתם לדיור קבע, הם מקבלים ייעוץ פיננסי מעמותת עוגן ביוזמת המשרד העלייה והקליטה ובשיתוף הסוכנות היהודית".