המחלוקות והדד ליין שדופק על הדלת: ההתנגשות הפוליטית-משפטית של גיוס החרדים

בזמן כתיבת שורות אלה, במשרד המשפטים יושבים על המדוכה ומנסים לגבש חוות דעת סופית לפלונטר גיוס החרדים. גם בממשלה מנסים למצוא פתרון לבעיה, כך ששוב אנו מוצאים את עצמנו בצומת שבו העולם המשפטי והעולם הפוליטי נפגשים או יותר נכון מתנגשים אחד מול השני. ראש הממשלה בנימין נתניהו נועד כעת עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה ושר המשפטים יריב לוין בניסיון להתקדם בניסוח החלטת הממשלה. וואלה! עושה סדר בכל מה שצריך לדעת.

עד סוף החודש, על הממשלה להשיב לצו ביניים (צו שמשאיר את המצב בשטח כפי שהוא עד להחלטה חדשה - ב"א) שבג"ץ הוציא אחרי הדיון בחודש פברואר בנושא גיוס החרדים בעתירות שהוגשו על ידי התנועה לאיכות השלטון, אחים לנשק, התנועה הדמוקרטית האזרחית ועוד.

מאחר שבג"ץ יודע שהממשלה גוררת רגליים מלהעניק תשובות לסוגיה הזאת, בית המשפט החליט שעל המדינה להגיש את נתוני השנתונים הרלוונטיים שאמורים להתגייס כך שאם המדינה לא תגיש את תשובתה לבג"ץ עד סוף החודש - בית המשפט יקבל את החלטתו על סמך נתוני הגיוס שהמדינה הגישה לפניו. לפי הנתונים שנמסרו לבית המשפט מדובר בכ-63 אלף איש.

לפי הנתונים שנמסרו על ידי הממשלה לבג"ץ, כ-200 אלף תלמידי ישיבות חרדים זכאים לתמיכה של 470 שקל מהמדינה. גם הנושא התקציבי עומד על הפרק, שכן אם אין חוק שיסדיר את דחיית הגיוס של החרדים - אין דרך חוקית להעביר כסף לתלמידי הישיבות.

לפי חוות הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה, שהונחה אמש על שולחנו של מזכיר הממשלה יוסי פוקס, הממשלה צריכה לחוקק חוק גיוס שיש בו יעדים מדידים, כלומר להסביר כמה חרדים יתגייסו בכל שנתון. בנוסף, על הממשלה לפרט מהם התמריצים הכלכליים שהיא תעניק לחרדים על מנת להתגייס. בעקבות חוות הדעת של בהרב מיארה, הממשלה החליטה לפרסם טיוטה חדשה, אך ישיבת הממשלה על חוק הגיוס שהייתה אמורה להתקיים היום נדחתה, ועדיין לא נקבע לה מועד חדש.

דחיית הישיבה מציבה את הממשלה בבעיה, שכן מחר המדינה צריכה להשיב לבג"ץ בעניין הפטור מגיוס, וללא החלטת ממשלה - היועמ"שית לא תבקש הארכה. לפי גורמים בממשלה, הסיבה לדחיית הישיבה היא ההתנגדות המשפטית של היועמ"שית, שדורשת כי החלטת הממשלה תכלול יעדים מספריים של מכסות ולא עקרונות כלליים בלבד כדי להגן על ההחלטה בבג"ץ, מה שמעורר את התנגדות החרדים.

אם הממשלה לא תצליח לגבש מתווה לגיוס עד לסוף החודש, סביר להניח שייצא צו על תנאי - צו שהופך את נטל ההוכחה בבית המשפט וקובע שבמקום שהעותרים יצטרכו לשכנע את בית המשפט למה לקבל את העתירה, המדינה היא זו שתצטרך לספק את התשובות לבג"ץ למה לא לקבל את העתירה כך שהמדינה תצטרך לעמוד ולהסביר אולי בפעם הראשונה מדוע דחיית הגיוס של החרדים היא שוויונית.

לפי גורמים פוליטיים, ראש הממשלה נתניהו הציע בפגישה עם היועמ"שית ושר המשפטים יריב לוין יעד גיוס התחלתי של 2,500 חרדים, שיעלה מידי שנה בהדרגה.