יום השישי הראשון של חודש הרמאדן אמנם עבר בשקט יחסי, אבל אינו מנבא עדיין דבר לגבי ההמשך. כולם עסוקים עכשיו בנושא החזרת החטופים, אבל המתיחות הזו עלולה לחזור כבר ביום שישי הקרוב, ועלולה גם להתגבר בשבועות הקרובים. בעיקר כשלא נראה שחמאס זנח את תוכניתו להבעיר את כל המזרח התיכון בטענה של פגיעה באל אקצא.
שימוש בסמלי דת איננו חדש בסכסוך היהודי-ערבי. בשנות העשרים השתמש המופתי חאג' אמין אל חוסייני בתקרית בכותל המערבי כדי לטעון שהיהודים רוצים להשתלט על הר הבית ולהקים את בית המקדש. מטרתו הייתה לגייס את כלל העולם המוסלמי למאבקם של הפלסטינים בשם ערכי הדת. כאז, כן עכשיו.
הפוסק המוסלמי הבכיר והפופולרי - שיח' יוסף אל קרדאווי, שהיה גם מקור השראה לאחים המוסלמים ולתנועת חמאס, כתב בכמה מפסיקותיו שהיהודים מנהלים נגד המוסלמים מלחמת דת ועל כן המוסלמים צריכים להשיב להם במלחמה דתית ("הם נלחמים בנו בשם התורה, על כן, עלינו להילחם בשם הקוראן").
נזכרתי בדבר כשקראתי ידיעה בערוץ 7 בה סופר על קצין מילואים ששירת בעזה, ובתום שירותו חזר להיות אברך בישיבת ההסדר "כרם ביבנה". הקציון שיתף בעלון לנוער בשם "מקדש מלך", העוסק בענייני המשיח והגאולה, תובנות מהשירות הצבאי בעזה. בין השאר הוא כתב: "כמעט בכל בית אליו נכנסנו גילינו תמונה של הר הבית, כיפת הזהב או מסגד אל-אקצה". מסקנתו של הקצין הייתה: "הם נלחמים בשם הדת ואנחנו לפעמים מתביישים בדת שלנו", ועל כן מסר כי "נפעל בכל כוחנו לבניין בית המקדש".
ממשלת ישראל נזהרה אחרי מלחמת ששת הימים מלהפוך את הר הבית למוקד סכסוך, ועל כן נוצר הסדר חדש במקום שזכה לכינוי "סטטוס קוו". על פיו, הווקף מנהל את המתחם והיהודים רשאים לבקר כתיירים, לא כמתפללים. ההסדר הזה, שהווקף הירדני היה שותף מלא לו, נשחק עד דק במיוחד בשנים האחרונות. כיום המשטרה הפכה שותפה פעילה בניהול המתחם הקדוש. היא קובעת מי ייכנס ומי לא ייכנס למתחם, בעוד שבעבר הדברים היו מתואמים בין הצדדים.
המוסלמים מאמינים, על כן, ש"אל אקצא בסכנה" משום שהיהודים פועלים לחלק אותו במרחב ובזמן בדרך להשתלט עליו כליל ולבנות את המקדש המיוחל. קומץ של תנועות יהודיות דתיות (לאומניות ברובן) מסכן את כלל הישראלים והיהודים במלחמת דת המשליכה גם על ביטחונם של יהודים בעולם.
תנועת חמאס קראה למתקפת ה-7 באוקטובר "מבול אל אקצא", וזאת אחרי מספר שנים, ביתר שאת באירועי מאי 2021, שאל אקצא היה לספינת דגל פוליטית שלה. מטרת חמאס היא לגייס את כל העולם המוסלמי למאבק נגד ישראל תחת הטענה שישראל פוגעת במקום הקדוש השלישי בחשיבותו לאסלאם. מנגד ארגוני הר הבית היהודים מגבירים את מאמציהם לא רק להיכנס במספרים גדולים להר הבית אלא גם להתפלל בחסות המשטרה, תוך הרחקת שומרי הווקף מליווי הקבוצות הדתיות.
בשם "גאווה הלאומית" דרש השר לביטחון לאומי להגביל דרמטית את כניסת המוסלמים לפולחן באל אקצא בחודש רמדאן. קריאות תמיכה בחמאס ובאויבי ישראל היו במתחם הקדוש בעבר, בעיקר בימי שישי של רמדאן, בגלל ריבוי המתכנסים במקום והדבר כלל הנפת דגלים וכרזות גדולות. ישראל ידעה בעבר להכיל אותם. היא נהגה לפי הכלל: בעת סכנה, היה חכם, לא צודק. לא יקרה דבר, אם בימים מתוחים במיוחד, לא יתאפשר ביקור של קומץ תנועות המקדש בהר הבית, כפי שהיה בעבר במועדים לא מעטים ובמיוחד בעשרת הימים האחרונים של רמדאן.
מדיניות בלתי אחראית של ממשלת ישראל ופרובוקציות והצהרות מתריסות מצד השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, מסייעת לחמאס. טוב תעשה ממשלת ישראל אם תייצג גם בשבועות הקרובים את האינטרסים של כלל הישראלים ולא של קומץ משיחי. משמעות הדבר היא לחזור לסטטוס קוו של תיאום מלא עם הווקף ולחדול מלאפשר לתנועת הר הבית ולפוליטיקאים להתסיס את האזור. בנוסף, נדרשת זהירות מירבית בכל הפעולות של המשטרה בהר הבית וסביבותיו. מספיקה פעולה חריגה מצד שוטר אחד כדי להבעיר אש בכל האזור.
פרופ' יצחק רייטר הוא איש סגל מכללת אלקאסמי בבאקה אל גרביה, מומחה לסכסוכים במקומות קדושים ומשמש נשיא האגודה הישראלית ללימודי המזרח התיכון והאסלאם (אילמ"א). הדברים משקפים את דעתו בלבד.