הספריות הציבוריות עלולות להיפגע בעקבות קיצוץ שמקדמת הממשלה בתקציבן - כך התריעו היום (רביעי) יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון האזורי שי חג'ג' וראש העיר תל אביב, המשמש ראש פורום ה-15, במכתב ששלחו לשר התרבות והספורט מיקי זוהר. באיגוד מנהלי הספריות אף התריעו מפני סגירתן ביישובים שלא יוכלו למלא את התקציב החסר.
"הצעת החוק לא רק שמנציחה את המשך ההסדר הקיים היום, אלא אף חמור מכך - מקצצת בחלקה של הממשלה, באופן שיעמיס נטל כלכלי נוסף על הרשויות המקומיות, שנמצאות ממילא במצוקה כלכלית קשה לנוכח הוצאות המלחמה העצומות - לו יבקשו להשאיר את השירותים הקיימים ברמה הקיימת, לטובת הציבור", כתבו ביבס, חג'ג' וחולדאי.
הצעת החוק שמקדמת הממשלה תחליף למעשה את החוק הקודם. לפני כחודשיים חשבו בספריות שהסתיים המאבק, כשוועדת השרים לענייני חקיקה דחתה את ההצעה להפחתת 30 מיליון שקלים מתקציבן. אולם מאוחר יותר גילו כי הקיצוץ יגיע בכל זאת. קטן יותר אמנם, אך גדול מהקיצוץ הרוחבי שהושת כחלק ממלחמת חרבות ברזל - 12 מיליון שקלים ב-2024 ושישה מיליון ב-2025, במקום 6.8 מיליון שקלים ב-2024 בלבד. בסך הכול, הורדה של 14% בשנתיים הקרובות.
"נדהמנו לגלות, כי חרף הפרסומים על ביטול הקיצוץ ביחס לתקציב הספריות הציבוריות פורסם התזכיר שבנדון. אנו מתנגדים לכך נחרצות", הבהירו במכתב. "הספריות הציבוריות מחזיקות עבור הציבור אוצר בלום של ידע, תרבות, הגות, חינוך, מוסר, ערכים, דמיון ועוד ועוד, כולם מצויים בספרים שזמינים לכל דורש - קטן כגדול, עני כעשיר, חינם אין כסף. זהו מקור לגאווה עבור 'עם הספר', המקפיד על זכות גישה שווה ושוויונית לנכסים הרוחניים החשובים הללו. קיצוץ בתקצוב הממשלה את הספריות הציבוריות הוא תעודת עניות למדינה ולמדיניותה, ולא ניתן להשלים איתו".
לפי הרשויות, "כבר היום, בניגוד מוחלט לחובת המימון המשותף שנקבעה בחוק במקור, הרשויות המקומיות נושאות על גבן את החלק הארי בתקציבי הספריות הציבוריות. על פי נתוני משרד התרבות והספורט, בשנת 2023 הוציאו הרשויות המקומיות כ-204 מיליון שקלים עבור שכר לעובדי הספרייה, כאשר המדינה מימנה 76 מיליון שקלים בלבד, סכום אשר מהווה רק 27% מההוצאה על שכר.
הם הוסיפו כי התקציב אף נשחק מדי שנה, כשמאז 2015 הופסקו מנגנוני ההצמדה של סכום הבסיס שנתקצבת המדינה, וחלקה התקבע על סך של 85 מלש"ח. "כמובן, מדובר על תקצוב שאינו ריאלי בעליל ואיננו מתכתב עם סך ההוצאה בפועל", האשימו. השלושה דרשו לבטל את הקיצוץ ולגנוז את הצעת החוק, לבחון מחדש את הסדר המימון ולהכניס ארבעה נציגים לשלטון המקומי במועצה המפקחת על הספריות.
באיגוד מנהלי הספריות הציבוריות קראו לציבור להביע את התנגדותו להצעה, והזהירו שהשלכותיה יהיו "פחות ספרים, פחות שעות סיפור, פחות אירועי תרבות וקהילה, ואף סגירת ספריות ביישובים מסוימים שיתקשו להתמודד עם נטל ההוצאות בעצמן".
"הספריות הציבוריות ועולם הספר זקוקים לעזרת הציבור - למעלה ממיליון ישראלים פוקדים את הספריות מדי שנה, קוראים ספרים, משתתפים באירועי תרבות וקהילה, משתמשים בחלל הציבורי ללימודים ולפיתוח אישי ומקצועי ועוד ועוד. בשעה שהציבור משווע למדינה איתנה ולממשלה שתיתן מענה לבעיות היומיום - הספריות הציבוריות עומדות במשימה בהצלחה יתרה, ואין סיבה לפגוע בהן", אמרו.
עמית גיטלר, מנכ"ל המרכז לספריות וספרות בישראל, שהוקם בשעתו במסגרת חוק הספריות הציבוריות בשנות השבעים והיה מעורב בתיקונו הקודם ב-2007, קורא למשרד התרבות והספורט ולמשרד האוצר למצוא פתרון תקציבי במקום לקדם את החקיקה. "צריך לזכור את הבסיס לחוק שקידם תרבות ושיווין לכלל המנויים ברחבי הארץ ולא לפגוע בבסיס זה ולהוביל לסגירת ספריות", אמר גיטלר, "אנו עומדים מאחורי הקריאה לציבור להגיש הערות ולחזק את מעמדן של הספריות הציבוריות".
חה"כ נעמה לזימי (העבודה): "החזרת הקיצוץ בתקציב הספריות הציבוריות היא בושה גדולה למדינת ישראל. הספריות שממילא לא מתוקצבות כראוי, ושבניגוד מוחלט לקביעה בחוק הספריות הציבוריות, תקציבן לא הוצמד למדד ב-17 השנים האחרונות. הספריות הן חלק חשוב במתן שוויון הזדמנויות ומשאב מדינתי נדיר באיכותו שמספיק לילדים, נוער, וצעירים מרחב למידה בטוח ומפרה מחוץ לבית. הפגיעה התקציבית הזאת היא מכת מוות עבור הספריות הציבוריות בפריפריה, במקומות בהם המשאב הזה הוא הכי חשוב. קיצוץ של 14 מיליון בספריות בזמן שמעבירים כספים סקטוריאליים בצורה מושחתת במאות מיליונים, הוא גזל כבשת הרש. אני פועלת בנושא תקצוב הספריות הציבוריות כבר שנה וחצי ומקווה שנצליח למנוע את הפגיעה הקשה הזו".