ביום ה־166 מאז שפרצה מלחמת חרבות ברזל, נדמה כי מדינת ישראל איבדה יותר ויותר גיבוי מטעם שותפותיה בעולם. במקביל ליחסים המתוחים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב ג'ו ביידן, ממשלת קנדה הכריזה כי תפסיק לשלוח נשק לישראל בשל מדיניותה בעזה. ענת דוידוב ואודי סגל דנו בכך ב־103FM עם אלוף (במיל') ישראל זיו, לשעבר ראש אגף מבצעים, אשר פרש את משנתו בנושא והסביר מדוע בעיניו מדינת ישראל אכן נמצאת במצוקה אמיתית.
תחילה הסביר זיו את המשמעות של חזרת כוחות צה"ל לבית החולים שיפא. "זה אומר שהשליטה בשטח נשארה בפועל של החמאס, זה אומר שאין וואקום וזה אומר שכנראה המצב הזה בשיפא הוא כנראה דומה בבתי חולים נוספים. יש עוד בתי חולים בצפון הרצועה. חמאס אמנם נפגע במבנה הצבאי שלו, הוא ללא ספק חוסל על ידי צה"ל, אבל לא כל המחבלים ויש עדיין אלפי מחבלים. השטח מבחינת השליטה האזרחית נותר בידי החמאס, רואים את ההתארגנות שלהם, הארגון חי, קיים, נושם ובועט".
"בהיעדר מדיניות, מה צה"ל אמור לעשות?", תקף. "אנחנו מעל חמישה חודשים במלחמה הזו בלי שום יעד מדיני צפוי. נגיד שהיינו נשארים עד עכשיו, מה הלאה? גם אם אתה נשאר, מכריז שאתה כובש, אתה עכשיו הולך להיות הממשלה החדשה בעזה, עדיין אתה צריך להקים למטה מערכת אזרחית, משטרה, אבטחה, לטפל בשירותים השונים. מה שקרה לנו זה לא רק תופעת החמאס. היעדר ההחלטה הוא הדבר החמור ביותר".
"בסוף גם ארה"ב לא תהיה שם עבורנו"
עם התקדמות המלחמה ברצועת עזה נראה כי התמיכה הבינלאומית פוחתת. אתמול (ג') הכריזה קנדה כי היא תפסיק לייצא תחמושת לישראל. אלוף (מיל') זיו התייחס לדברים. "ישראל נמצאת בתוך משבר בינלאומי מאוד חמור. אני לא זוכר כמוהו. הוא נובע כתוצאה לא רק מהיעדר הסברה, ישראל בתוך משבר עמוק כתוצאה מהיעדר מדיניות, כתוצאה מהדיון הקודם. הכול הולך לכך שהממשלה הזו לא מקבלת החלטות מדיניות ולא רק אנחנו לא יודעים מה היא רוצה, גם בעולם לא יודעים.".
"בעולם לא מראים את התמונות של ערוץ 12 איך בשיפא צה"ל עושה פעולה הרואית כזו או אחרת, מראים אך ורק תמונות של המשבר ההומניטרי, ההרס, החורבן, ודעת הקהל בעולם נגדנו. העניין פה שיש סחף במשבר שבסוף גם ארה"ב לא תהיה שם עבורנו כי יש גבול למה שהם מוכנים להכיל", טען.
לאור דבריו תהתה דוידוב כמה זמן ישראל תוכל לעמוד מנגד, וזיו השיב: "בעיקרון, אם רוצים לנהל מדיניות שפויה שמחזיקה את ישראל בנכסיה, כי זה לא עניין צבאי, יש פה עניין כלכלי, הרבה יותר רחב במקובלות עם ישראל בעולם. ברגע שישראל הופכת למצורעת הכול נפגע, אבל אם ישראל הולכת לחזור להיות עם לבדו, אולי אנחנו יכולים להחזיק כמה חודשים. בלי הגיבוי לא נוכל להמשיך ולהכריע את חיזבאללה בצפון, גם מבחינה צבאית ניפגע. אני חושב שאנחנו כבר בתוך מצב מאוד חמור, ישראל חייבת לקבל החלטה? חד משמעית. המשך של הקו הזה הוא חוסר אחריות לאומי מבחינה ביטחונית ובכלל".
עוד הדגיש כי "אם לא נפתור את הבעיה בדרום כנראה שגם המצב בצפון לא יוכל להיפתר מבחינה מדינית, גם ארה"ב לא תמהר עם זה. היא לא עובדת בשבילו, היא עבדה עד עכשיו אבל היא לא מסכימה עם המדיניות, אז למה שהיא תעשה כל מיני מאמצים? זה לא יקרה. אז ישראל תשאר מתבוססת בתוך הצרות של עצמה, ואם אנחנו כאלה גיבורים גדולים - בואו נראה".
ומה עם רפיח?
נוסף על כך הביע זיו את דעתו על ניהול המערכה ברצועת עזה מבחינת התקדמות הכוחות, בדגש על רפיח. "הבעיה הצבאית המרכזית הייתה בעזה, שאגב, בשיטה שהלכנו, כתוצאה מלא מעט חשש ואחרי מה שקרה בשבעה באוקטובר, הלכנו בזהירות ובעודף כוח, לא פעלנו בתחכום יוצא מן הכלל ולא סגרנו, כדי לייצר שליטה. רפיח נותרה לסוף כי זו גם הייתה חשיבותה בשיטה שבה הלך צה"ל".
"אני לא אומר את זה מתוך ביקורת, אבל עכשיו לבוא ולעשות את רפיח כאילו זה ברלין של המערכה, אתה לא יכול להסביר את זה לאמריקנים כשאתה יודע שזה לא הסיפור", הודה והוסיף: "וודאי שצריך לפרק את הגדודים, אתה יכול לעשות את זה במסגרת של פירוז. זה רק עניין של זמן והבעייתית בחיכוך של כל הפליטים שם".
לסיום ביקר זיו את פועלה של הממשלה מאז פרוץ המלחמה ועד היום. "אי אפשר, המלחמה הפסיקה להיות מנוהלת. היא מתנהלת מתוך עצמה, צה"ל יודע מה לעשות, קם בבוקר, מחפש מחבלים והולך להרוג אותם, אבל המלחמה כמלחמה היא באובדן דרך. אין לה יעדים, אין לה כיוון. טוב תעשה אם הממשלה הזו לחזור לעם וממשלה אחרת צריכה לקבל מנדט. אם מסכימים עם הדרך של הממשלה הזו - היא תחזור. אם לא, נא לפנות את המקום למישהו אחר".