בית משפט השלום בחיפה זיכה זיכוי מוחלט את רב-פקד חיים שרגא, קצין משטרה מוערך שמח"ש העמידה לדין בגין הטרדה מינית של שתי שוטרות שהיו תחת פיקודו כמפקד מרכז השליטה של מחוז חוף. השיח בין השתיים לבין המפקד, עליו התבססה מח"ש, התנהל במסרונים בלבד. מהכרעת הדין של השופט שלמה בנג'ו עולה כי לא היה ולא נברא - לא הייתה הטרדה.
ההחלטה אליה הגיע בנג'ו חופפת לסברת מח"ש עוד בשנת 2019, אז סגרה את התיק תוך שנימקה כי "ההליך הפלילי איננו מהווה מסגרת מתאימה לבירורו". אולם, לפי מה שהתפרסם בזמנו, אולצה מח"ש לפתוח אותו שוב כשהגורם שהתלונן לא ויתר. הוא פנה לשר לביטחון הפנים דאז, אמיר אוחנה, לשר המשפטים דאז, אבי ניסנקורן, וכן לנציב תלונות הציבור, השופט בדימוס דוד רוזן - שפתח בהליך בירור מעמיק, במסגרתו התייחסה ראשת מח"ש, עו"ד קרן בר מנחם, לטענות לטיוח.
"החלטת מח"ש שלא לפתוח בחקירה נגד רפ"ק שרגא, בעקבות טענות כי הטריד מינית שוטרות, הינה החלטה המצויה בתחום שיקול הדעת המשפטי של המחלקה, ומשכך אין מקום לברירה", התעקשה עו"ד בר מנחם. אולם, מח"ש נגררה להגשת כתב האישום ולמשפט שנמשך שנתיים וחצי בניגוד לעמדתה, ובסיומו, כאמור, ביום חמישי שעבר, הגיע בית המשפט לאותה מסקנה.
רפ"ק חיים שרגא ממשיך לשרת במשטרה, אולם בתחושה שמתחילת הפרשה חרצו את דינו עוד טרם המשפט, הפנו לו עורף ועשו לו ולמשפחתו עוול גדול. מקורבים לו משוכנעים כי "מדובר בסיכול ממוקד מאוד" וכי "תפירת התיק הפלילי הייתה על ידי גורם שלישי, קצין משטרה אחר ואשתו, שהייתה שוטרת של שרגא". אלו, עזבו את המשטרה זה מכבר.
השופט בנג'ו קיבל את טענתו של הסנגור, עו"ד עמית חדד, כי כלל לא הוכחו היסודות הנדרשים לצורך השתכללותן של העבירות שיוחסו לשרגא וקובע כי משזו מסקנתו, "לא נדרשתי ליתר טענותיו של הסניגור המלומד, בדבר אכיפה בררנית, ולכך שכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם, הוא תקדימי, בכך שהוא מייחס לנאשם עבירות של הטרדה מינית, על יסוד התבטאויות בפלטפורמות חברתיות". השופט בנג'ו אף הוסיף ביקורת כלפי מח"ש כי ספק אם עצם הגשת כתב אישום בעניינו של שרגא, עלתה בקנה אחד עם הנחיות פרקליט המדינה.
את א', אז סטודנטית בת 24, הכיר שרגא כשהגיעה אליו להתראיין על מנת להתקבל למשל"ט. לכשהכיר אותה, החל מחזר אחריה בהתכתבויות שנמשכו כחודשיים וחצי, עד שהחלה לעבוד במשל"ט. אלא שהשופט בנג'ו שזיכה אותו קובע ממכלול הראיות שנשמעו כי השיח ביניהם, הן החברי והן המיני, היה על דעתה ובהסכמתה, תוך שלא זו בלבד שלא הראתה לו במילים או בהתנהגות, כי היא מסרבת לשיח, אלא ששיתפה פעולה, לעיתים פיתחה את השיח, ולעיתים עודדה אותו בעקיפין, מסרה שהיה שיח פלרטטני הדדי, ולא חשה מוטרדת בשום אספקט.
"את התלונה מראש לא רציתי להגיש. זה היה בחוסר רצון מוחלט", סיפרה א' עצמה לבית המשפט, "בתכל'ס, לא היה שום דבר חוץ מהתכתבויות, לא חשבתי שזה יגיע לפה, אני לא הגשתי תלונה, הבאתי עדות, ואמרתי תעשו עם זה מה שאתם רוצים. מישהי מהמשל"ט ראתה את ההודעות פה ושם, יצא מצב שהיא ראתה את ההודעות, סיפרתי לחברה, חברה סיפרה לה, לאותה אחת כנראה יש סיפור עם שרגא, לא נכנסתי לזה, וככה זה התגלגל, והגיע מצב, שהיא פנתה למח"ש בשמי, היא אמרה א', ב', ג' ומח"ש הגיעו אליי וישבו לי על העורף".
השופט שלמה בנג'ו שזיכה את שרגא קובע כי השיח היה הדדי, רב פרטים, הוא לא התמקד רק בתכנים שבינו לבינה אלא נגע למגוון נושאים אחרים, כאשר א' שיתפה את המפקד ברגשותיה ושגרת חייה. בעדותה, אמרה כי היא לא חשה מוטרדת או פגועה מהצעותיו ולכן לא התלוננה ולכן לא רצתה לשתף פעולה עם מח"ש ואף לא להעיד והביעה זעם על שהוזמנה לחקירה ולמשפט. בעדותה אף מחתה על כך, ואישרה שחשה כי אלה פלשו לפרטיותה, לחייה האישיים, ללא רשות, וכפו עליה בניגוד לרצונה מסירת עדות בתיק. היא העידה כי שרגא לא כפה עליה דבר, הצעותיו המיניות נדחו בעדינות על ידה, והגם שלעיתים לא חשה בנוח, הוא לא היה פוגעני. היא בחרה להמשיך להיות אתו בקשר, והמשיכה לשוחח עמו למרות שהבינה היטב שהוא מעוניין בה.
"הפגיעה בקריירה שלו - סופנית"
ב', אז שוטרת-חיילת בת 20, שירתה במשל"ט תחת פיקודו של רפ"ק חיים שרגא במהלך 2019. לפי כתב האישום, לאורך התקופה שלח לה שגרא הודעות בעלות גוון מיני באמצעות המסנג'ר, האינסטגרם והטלגרם והחמיא לה על המראה שלה. לנוכח תגובותיו הבלתי פוסקות לפרסומיה באינסטגרם, היא בסופו של דבר חסמה אותו והחל ממועד זה הוא פסק מלשלוח לה הודעות.
בהערת סיום, הזכיר השופט בנג'ו כי מדובר בנאשם קצין במשטרת ישראל, שהיה מפקד המשל"ט, ומכוח תפקידו זה היה לו קשר ונגיעה לשתיים. "התנהגותו של הנאשם כקצין במשטרה, כלפי המתלוננת, גם אם נעשתה במסרונים בלבד, לקתה בהתנהגות חסרת טעם, בלשון המעטה, והייתה בלתי הולמת לקצין. ראוי היה שהנאשם יימנע מכל קשר בסגנון המפורט בחומר הראיות, עם שוטרות צעירות ממנו בכ-20 שנה כשההיכרות היא תולדת היותו הקצין הממונה על המשל"ט. אך סגנון ומוסר לחוד, והתנהגות פלילית לחוד".
"משלא מונחת בפני בית המשפט תשתית ראייתית המגבשת את העבירות המיוחסות לנאשם, אין בסיס משפטי להרשעת הנאשם בעבירות אלה", קבע השופט שלמה בנג'ו, "בנסיבות, נוכח עמדתן של המתלוננות, ספק אם היה מקום לדין משמעתי".
רב-פקד חיים שרגא מנוע מלהתייחס לזיכויו בהוראת דוברות משטרת ישראל. חבריו אומרים שהוא נותר ממורמר מעצם העובדה שנאלץ לנהל את הקרב של חייו על תיק שלא היה צריך להיות מוגש כלל. אחד שמכיר את התיק היטב אמר כי "מי שמכיר את ההשתלשלות יודע שקודם היו דברים נוספים והוא הגיש שתי תלונות במח"ש בגין מכתבים אנונימיים מכפישים שהגיעו אליו ושכללו גם איומים. התיקים כמובן נסגרו ללא תוצאות. בפועל, הכותבים ואותו מי שיזם את התיק, שגם השופט כותב שזה תיק חריג כי זה תיק ללא מתלוננת, השיגו את מבוקשם היות והפגיעה בקריירה שלו היא סופנית".
מח"ש בתגובה: "נלמד את הכרעת הדין ונשקול את צעדינו בהמשך".
עו"ד עמית חדד ועו"ד נועה מילשטיין מסרו בתגובה: "פסק הדין מדבר את עצמו. מדובר בזיכוי חשוב.
כפי שטענו לאורך כל ההליך, לא היה מקום להגיש את כתב האישום נגד רפ"ק חיים שרגא. מדובר בקצין איכותי שנפגע קשות מכתב האישום שהוגש נגדו. אנו מודים לבית המשפט על פסק הדין הצודק ומקווים שיהיה בכך כדי לתקן, ולו במעט, את הנזק הגדול שנגרם לו".