ג'ונתן פולארד אמר היום (שני) כי הוא "שוקל ברצינות להיכנס לפוליטיקה". בריאיון ל-103fm אמר כי "אחרי 7 באוקטובר הבנתי שמשהו חייב להשתנות במדינה, ושאני רוצה להיות חלק מהשינוי הזה. אני מתייחס לפוליטיקה כאל שליחות. אין לי אינטרס אישי - כל מה שמעניין אותי זה ארץ ישראל ועם ישראל. זה הכול".
בריאיון סיפר פולארד, שנעצר על ידי ה־FBI בגין ריגול למען ישראל ושוחרר ב־2020, על הקושי בשנותיו בכלא, ואיך הדבר עולה מחדש כשהוא חושב על החטופים בעזה. "בכלא האמריקני עברתי חקירות שהפכו אותי לאדם נכה, בלי יכולת פיזית לתפקד. למה? כי רצו ממני מידע. אני חושב על החטופים בעזה היום ומבין שחמאס לא רוצה להוציא מהם מידע סודי, אלא הוא רוצה להרעיל אותנו, להשתמש באהבתנו אליהם - כנשק נגדנו. לכן, האתגר הגדול של הממשלה הוא למצוא את האיזון הנכון בין החזרת החטופים הביתה לבין השמירה על ביטחונם של 8 מיליון אזרחים שחיים היום בישראל. זו החלטה קשה מאוד. אני חושב שהממשלה צריכה לתת למשפחות החטופים להיות חלק מהמערך הפנימי של המבצע, ממש שיהיו שותפים למבצע, שיראו מה באמת קורה בפועל".
הוא שיתף באכזבתו הגדולה, כשסיפר על היחס שקיבל מהפוליטיקאים הישראלים בשנים שבהן היה בכלא האמריקני. "שיקרו לי, בגדו בי, התייחסו אליי כאילו הייתי צריך למות בכלא. אני חושב שהם רצו שאני אמות שם. גם היום, חלק מהם יוצאים נגדי".
לבסוף שיתף ברגע שחווה מיד אחרי שפרצה מלחמת חרבות ברזל. "בוקר אחד התקשר אלי חבר ואמר לי שהוא צריך אותי בהר הרצל. שאלתי אותו למה והוא הסביר לי שיש יותר מדי גופות וצריך שמישהו יעזור לחפור קברים. מה שראיתי שם היה כל כך יפה - ברגע הקשה ביותר עבור המדינה, מצאתי את עצמי חופר יחד עם ישראלים מכל קצוות החברה. מהשמאל הקיצוני ועד הימין הקיצוני, מהחילונים ועד החרדים. כולנו חפרנו יחד קברים עבור אחינו שנפלו כדי לשמור עלינו. זאת אחדות אמיתית", אמר, וציין: "החיילים שנפלו, נפלו על קידוש השם. כולם, גם החיילים עם כיפה על הראש וגם החיילים עם קעקוע על היד. למה? כי כולם נפלו בגלל סיבה אחת - הם היו יהודים".