ניסיון לשנות את חוקת אירלנד, הכוללת הגדרות מיושנות לגבי תפקיד המשפחה והאישה, רשם בסוף השבוע מפלה, עם דחייתו בשני משאלי עם שקידמה הממשלה במקביל ליום האישה הבינלאומי.
ההצעה הראשונה קראה לשינוי הגדרת המשפחה מיחסים המבוססים על נישואים לכזו הכוללת מערכות יחסים "ברות-קיימא" אחרות, בין אם הן מבוססות על נישואים או לא, אך היא נפלה ברוב של 67.7% מתנגדים מול 32.3% תומכים בלבד.
ההצעה השנייה קראה לשנות את השפה סביב תפקידה של האישה בבית, עם סעיף המכיר בתפקידם של כל בני המשפחה לדאוג לעבודות הבית. היא נפלה ברוב גדול יותר, 73.9% לעומת 26.1%, בין היתר לאור החשש מהתנערותה של המדינה מטיפול בבעלי מוגבלויות.
ראש הממשלה ליאו ורדקר, שתמך בשינויים, אמר כי הייתה זו הזדמנות למחוק "שפה מיושנת וסקסיסטית מאוד לגבי נשים" מהחוקה. הוא אמר אתמול לכתבים כי המצביעים נתנו לממשלתו "שתי סטירות לחי".
"זו הייתה האחריות שלנו לשכנע את רוב האנשים להצביע בעד, ונכשלנו בבירור לעשות זאת", הודה ראש ממשלת אירלנד. הסקרים לפני משאל העם הראו חזו דווקא ניצחון לתומכי השינויים.
משאל העם נתפס כחלק מהשינוי העמוק שעוברת אירלנד בשנים האחרונות, ממדינה קתולית ושמרנית ביותר, שבה גירושים והפלות אינם חוקיים, לחברה פתוחה וליברלית יותר. שיעור הקתולים ירד מ-94.9% ב-1961 ל-69% ב-2022, לפי לשכת הסטטיסטיקה המרכזית.
השינוי החברתי בא לידי ביטוי בשורה של שינויים בחוקה האירית, משנת 1937, אם כי המדינה לא הייתה ידועה רשמית כרפובליקה של אירלנד עד 1949. הבוחרים תמכו באישור על גירושים במשאל עם ב-1995, בנישואים חד-מיניים בהצבעה ב-2015 וביטלו איסור על הפלות ב-2018.
אך העניין בשינויים האחרונים בקרב הציבור הרחב היה מועט יותר בהשוואה לבעבר. שיעור ההצבעה במשאלי העם בסוף השבוע היה 44.4%, לעומת שיעור הצבעה של 64.1% במשאל עם על אישור ההפלות ב-2018. המתנגדים טענו כי התיקונים מנוסחים בצורה לקויה, והבוחרים אמרו שהם מבולבלים מההצעות מחשש שאלו יובילו לתוצאות לא מכוונות.
סיובהאן מולאלי, פרופסורית למשפטים ומנהלת המרכז האירי לזכויות אדם באוניברסיטת גולוויי, אמרה כי הייתה זו התנשאות מצדו של ורדקר לקבוע את ההצבעה ביום האישה הבינלאומי' מתוך מחשבה שאנשים ינצלו את ההזדמנות כדי לתמוך בשינוי הנוסח לגבי תפקידה של האישה בבית.
לדבריה, בעוד שהבוחרים תומכים בהסרת המחשבה המיושנת לגבי מקומה של האישה בבית, הם רצו לראות ניסוח המכיר בתמיכת המדינה בטיפול במשפחה גם מצד אלו שאינם קרובי משפחה. חלק מפעילי זכויות הנכים והצדק החברתי התנגדו לשינוי המוצע משום שהוא היה מגביל מדי, בעיניהם.
"זאת הזדמנות ענקית שפוספסה", אמרה מולאלי. "ברור שרוב האנשים רצו שהשפה הסקסיסטית תוסר מהחוקה. היו קריאות לכך במשך שנים ולקח המון זמן לקיים משאל עם על זה. אבל הם הציעו להחליף זאת עם סעיף מוגבל וחלש מאוד בנוגע לטיפול (במשפחה)".
"הממשלה טעתה בהערכת הלך הרוח"
תומכי התיקון ומתנגדיו אמרו כי הממשלה לא הצליחה להסביר מדוע יש צורך בשינוי או לנהל קמפיין נמרץ בעדו.
"הממשלה טעתה בהערכת הלך הרוח של ציבור הבוחרים והניחה בפניהם הצעות שהם לא הסבירו אותן והצעות שעלולות להיות להן השלכות חמורות", אמר הסנאטור העצמאי מייקל מקדואל, שהתנגד לשני השינויים.
הוויכוח היה פחות טעון מהוויכוחים על הפלות ונישואים חד-מיניים. כל המפלגות הפוליטיות המרכזיות באירלנד תמכו בשינויים, כולל השותפות הקואליציוניות, המפלגות פיאנה פייל ופינה גייל, ומפלגת האופוזיציה הגדולה ביותר, שין פיין.
המפלגה היחידה שהביעה התנגדות לשינויים הייתה "אונטו" השמרנית, שהתפצלה משין פיין בשל תמיכתה בהפלות. מנהיג אונטו, פדר טויבין, אמר כי הנוסחים היו כה מעורפלים כך שהם יובילו לסכסוכים משפטיים וכי רוב האנשים "אינם יודעים מה המשמעות של מערכת יחסים בת קיימא".
סקרי דעת קהל הצביעו על תמיכה בצד ה"כן" בשתי ההצבעות, אך מצביעים רבים אמרו ביום שישי כי הם מוצאים את הנושא מבלבל או מורכב מכדי לשנות את החוקה.
"זה היה נמהר מדי", אמרה אונה אוי דואין, אחות בדבלין. "לא היה לנו מספיק זמן לחשוב על זה ולקרוא על זה. אז הרגשתי שאני צריכה להיות בצד הבטוח, של 'לא, לא' לשינוי".
קומי דויל, דוקטורנטית, אמרה כי הצביעה בעד שינוי הגדרת המשפחה, אך לא לשינוי באחריות לטיפול על המשפחה "משום שאני לא חושבת שזה הוסבר כמו שצריך".
"היה חשש שהם מסירים את הנטל מהמדינה לדאוג למשפחות", אמרה.