עשרות משפחות מהמושב שוקדה שבעוטף עזה, שפונו לאחר אירועי ה-7 באוקטובר מבתיהם, חזרו בחודש האחרון אל ביתם ביישוב השקט - לאחר קרוב לחמישה חודשים ששכנו במלונות. החרדות והחששות לא הלכו לשום מקום - אולם התושבים סבורים שהחזרה הביתה היא הדבר הנכון עבור הקהילה.
רעשי ההפצצות של צה"ל נשמעו גם הבוקר בשוקדה - ובכניסה אליו עדיין מוצבים חיילים שעוצרים כמעט כל רכב ובודקים את סיבת הגעתו למושב. בשוקדה יש כ-600 תושבים, שמהווים 138 משפחות - מתוכם, רק ארבע משפחות טרם חזרו הביתה.
"היה קשה מאוד, עם הילדים היה קושי עצום להביא אותם בכלל למלון, הם הרגישו שזה לא הבית שלהם", סיפרה יערה שמתגוררת במושב, "מבחינת הרגשת הביטחון במלון היה בטוח יותר הילדים לא פחדו להסתובב. יש לי סוג של פחד וחשש, יורד החושך ואנחנו פחות יוצאים ומסתגרים בבית. אפילו לצאת למחסן שצמוד לבית שלי אני חוששת. אבל החזרה למושב שהילדים יחזרו לשגרה עדיפה על מלונות. הפיצוצים קצת מחזירים אחורה".
ירון סמימי, חזר לפני כחודש לביתו במושב יחד עם ילדיו. לדבריו, החזרה הביתה עשתה לו ולמשפחתו טוב: "היינו ארבעה חודשים מחוץ למושב, היה לנו קשה מאוד. הניתוק מהבית, הניתוק ממסגרות החינוך, הקטע המשפחתי, היה קשה. אומנם הרגשנו שם בטוח, אבל החזרה למושב עשתה לנו טוב".
לדבריו, "הפיצוצים עדיין מפחידים את הילדים, אנחנו כל הזמן מסבירים להם שמדובר בהפצצות של צה"ל והם קצת נרגעים. כשחזרנו בפעם הראשונה חלק מהתושבים הסתייעו בחיילים כדי להסתובב במושב, אבל זה עבר, יש עדיין אנשים שחוששים אבל טוב לחזור הביתה".
אפריים לוזון, נקרא לשירות מילואים כשאשתו וששת ילדיו נאלצו להתפנות מהמושב, ולשהות במלון בנווה אילן: "זאת שמחה גדולה, אין כמו לחזור הביתה, חלק גדול מהחוסן הקהילתי זה לבנות מחדש את המושב מבחינה שהן, רציתי לחזור הביתה".
לוזון, ששירת 143 ימים במילואים, הוסיף: "מדובר בתקופה מורכבת, חצי מהלב שלנו נמצא בעזה. התחושות מעורבות - אנחנו מלאים בשמחה לחזור ומאידך המלחמה עדיין פה. עדיין קיימות חששות וחרדות, עדיין יש דאגות , זה לא רק מרקטות אלא בעיקר מחדירה, זה ילווה אותנו".
לדבריו, "דווקא החזרה למושב הורידה את מפלס החרדה, החזרה למושב דווקא גרמה טוב לילדים. האירוע של החזרה למושב, הוא לא רק התנעת הרכב והגעה לבית, יש עדיין צרכים ומרחבי ביטחון שעדיין לא הושלמו".
שירה סוויד, סיפרה על החששות שאיתן התמודדה כשהחליטה לחזור למושב: "בעלי היה במילואים, והייתי עם הילדים, היו חששות לחזור הביתה, אבל היה טוב לחזור למושב, החזרה חיזקה אותנו חיי הקהילה משתקמים, לצערי התרגלנו לרעשי המלחמה, החזרה הביתה עשתה טוב לכולנו".
מיטל פלק, שכבר חזרה לעבוד בבית המלאכה לקרמיקה שלה, התרגשה גם כן: "כיף להיות בבית, שחזרנו הייתה התרגשות, הילדים התרגלו מהר, אנחנו עדיין שומעים את רעשי המלחמה, לחזור לפיסת הארץ הזאת זה חלום. הרעשים עדיין מבהילים, יש פחד, אני מעדיפה להיות פה ולא במלון, זה הבית, הבית החזיר לנו את המשפחה".