בעולם המוסלמי יציינו החל משבוע הבא את חודש הרמדאן, שבו חלה מצוות הצום במהלך היום. החודש צפוי להתחיל ביום ראשון, 10 במרץ ולהסתיים ביום שלישי, 9 באפריל, או ביום שישי שלאחר מכן.
צום הרמדאן הוא אחד מחמשת עמודי התווך שעליהם נשענת דת האסלאם. קדושתו נובעת מהאמונה כי בעזרת הצום מכפרים המאמינים על חטאיהם, תוך כדי הזדהות עם העניים וסיוע להם, וגילוי הערכה כלפי מה שהאל נתן להם. למוסלמים ברחבי העולם זה חודש של התבוננות פנימית והתקרבות לאל.
אלה זמני כניסת ויציאת צום הרמדאן:
- 11.3 יום שני 04:32 - 17:50
- 12.3 יום שלישי 04:31- 17:51
- 13.3 יום רביעי 04:30- 17:52
- 14:3 יום חמישי 04:28- 17:53
- 15.3 יום שישי 04:27 - 17:53
- 16:3 יום שבת 04:26- 17:54
- 17:3 יום ראשון 04:24 - 17:55
- 18:3 יום שני 04:23- 17:55
- 19.3 יום שלישי 04:22- 17:56
- 20.3 יום רביעי 04:20- 17:57
- 21.3 יום חמישי 04:19 - 17:58
- 22.3 יום שישי 04:17 - 17:58
- 23.3 יום שבת 04:16 - 17:59
- 24.3 יום ראשון 04:15- 18:00
- 25.3 יום שני 04:13 - 18:00
- 26.3 יום שלישי 04:12- 18:01
- 27.3 יום רביעי 04:10 - 18:02
- 28.2 יום חמישי 04:09- 18:02
מעבר לשעון קיץ
- 29.3 יום שישי 05:08- 19:03
- 30.3 יום שבת 05:06 - 19:04
- 31.3 יום ראשון 05:05- 19:05
- 1.4 יום שני 05:03- 19:05
- 2.4 יום שלישי 05:02- 19:06
- 3.4 יום רביעי 05:00- 19:07
- 4.4 יום חמישי 04:59- 19:07
- 5.4 יום שישי 04:58- 19:08
- 6.4 יום שבת 04:56 - 19:09
- 7.4 יום ראשון 04:55- 19:09
- 8.4 יום שני 04:53 - 19:10
- 9.4 יום שלישי 04:52- 19:11
בחודש זה מקובל לברך זה את זה "רמדאן כרים" (رمضان كريم שפירושו "רמדאן נדיב") או "רמדאן מובראכ" (رمضان مبارك שפירושו "רמדאן מבורך"), ו"כל עאם ואנתום בחיר" (كل عام وانتم بخير שפירושו "כל שנה ואתם בטוב").
החודש נמשך 29 או 30 ימים, תלוי בקבלת עדות על ראיית מולד הירח. ייחודו הדתי העיקרי של החג הוא הצום - איסור אכילה ושתייה, עישון ומנעמי חיים אחרים, שמקיימים המוסלמים בכל יום של החודש מעלות השחר ועד השקיעה.
במהלך החודש מוסלמים מאמינים מתחילים את היום טרם עלות השחר, כדי להספיק לאכול את ה"סוחור" - הארוחה האחרונה לפני תחילת הצום. בישובים הערבים מקובלת המסורת של ה"מסחראתי" - שליח ציבור שעובר ברחובות ומעיר את הישנים, בדרך כלל בליווי הקשה בתוף, לסעודה המפסקת ולתפילת השחרית.
היום מסתיים בשקיעה, יש מקומות שבהם מציינים את סיום הצום בירי "תותח רמדאן" ואחר כך מתכנסת המשפחה לארוחה מיוחדת שנקראת "איפטאר", שאליה מקובל להזמין אורחים. החודש כולו ואף התקופה הקודמת לו, מאופיינים בצרכנות ובקניית מתנות, הלילות מתאפיינים באווירת פסטיבל. בערים רבות נערכות בלילות רמדאן פעילויות תרבות, ספורט, בידור ופנאי משפחתיות בחוצות העיר. בבית צופים בסדרות טלוויזיה לכל המשפחה המופקות במיוחד לחג.
נוהג מקובל ובעל שורשים היסטוריים הוא קישוט הבתים והרחובות בתאורה מיוחדת במהלך הלילה, ובשווקים נמכרים ממתקים מיוחדים, עוגות, ועוגיות ואף כדורי פלאפל בצורת סהר, כוכב או לב. בין המאכלים הנפוצים בחודש רמדאן ניתן למנות את הכנאפה ואת הזלאביה.
בשל מאפייניו של לוח השנה המוסלמי, המבוסס כמו החודש העברי על הירח, אך חסר שנה מעוברת "לתיקון" מול הלוח הגרגוריאני, חודש הרמדאן נע אחורה בכ-11 ימים בכל שנה. כך הוא מתקיים בכל שנה במועד אחר, ועם השנים חל במועדים שונים ובכל ארבע עונות השנה.
על פי האמונה הדתית, כל מוסלמי בוגר בן יותר מ-12-11 חייב לצום ברמדאן, צו המחייב גברים ונשים כאחד. אנשים שלא יכולים לצום כמו חולים, נוסעים או קשישים, פטורים מהצום, אך חייבים להשלים את ימי הצום שהחסירו במועד מאוחר יותר, או לתרום לצדקה במקרה שאינם יכולים לצום כלל.
רמדאן הינו חג משפחתי. את הארוחות השוברות את הצום סועדת המשפחה יחד. הכול מרבים לעזור לזולת, להתנדב ולהתפלל. תפילה מיוחדת המכונה "תַראוויח" נאמרת בלילה לאחר סעודת האיפטאר.
הלילה ה-27 של הצום נקרא "לילת אל-קדר", שבו על פי האמונה המוסלמית ניתנה הגרסה הראשונה של הקוראן לנביא מוחמד. בסיומו של חודש הדמדאן חל חג עיד אל-פיטר, אחד בשוואל, המכונה החג הקטן ונמשך שלושה ימים.