דוח חדש: יותר ממחצית מהמדינות שהתחייבו להשיב אמנות שנשדדה בשואה - לא עשו דבר

דוח חדש קובע: יותר ממחצית המדינות שהתחייבו לפעול להשבת פרטי אומנות שנשדדו מיהודים בשואה - לא עשו דבר. בין המדינות הללו, שנמנות בין ה-47 שאימצו את עקרונות וושינגטון בשנת 1998 לפעול להשבת יצירות אומנות שהוחרמו על ידי הנאצים - גם דנמרק, רומניה וספרד.

הנתונים נחשפו היום (שלישי) על ידי ועידת התביעות והארגון היהודי העולמי להשבת רכוש, בכנס מיוחד שהתקיים בוושינגטון, בהשתתפות מחלקת המדינה האמריקאית ושר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן. הדוח, שכותרתו "נכסי תרבות שנבזזו מתקופת השואה: סקירה עולמית עכשווית", סוקר את ההתקדמות שחלה בנושא בקרב המדינות הרלוונטיות, וקובע כי מתוך ה-47 - שבע מדינות בלבד אכן הציגו התקדמות גדולה בסוגייה (בהן אוסטריה, צ'כיה, גרמניה, הולנד וארצות הברית). מנגד, בקרב 24 מדינות נרשמה התקדמות מזערית, אם בכלל, בהן אירלנד, פינלנד, דנמרק, רומניה וספרד.

עוד עלה בין ממצאי הדוח כי הליכי תביעה בנושא קיימים כעת במדינות רבות, אולם יש עדיין רק מעט תיקים שטופלו והסתיימו במתן פיצוי. כמו כן, חמש מתוך ה-47 הקימו ועדות פיצויים במטרה להקל על התביעות - אולם ברוב המכריע של המדינות טרם הוקמו ועדות כאלה. נקודת אור שהוצגה נגעה באוספים הציבוריים, בהם חלה התקדמות, אולם גם בגזרה זו ניכר כי הייתה הרבה פחות התקדמות בכל הנוגע לפריטים שהיו בעבר בבעלות פרטית ונמצאים כיום בידיים פרטיות.

"הדוח מדגיש את הצורך הקריטי בקידום השבת יצירות אמנות ונכסי תרבות", אמר גדעון טיילור, נשיא ועידת התביעות והארגון היהודי העולמי להשבת רכוש. "כאשר משיבים רכוש ממוסדות ציבוריים או מאנשים פרטיים, לא רק מחזירים את מה שנלקח. מדובר בחיבור מחדש של משפחות וקהילות למורשת שלהן. במהלך 25 השנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית, אך לפנינו עוד עבודה רבה. התמיכה של 14 מדינות בשיטות הפעולה המומלצות היא בעלת חשיבות אדירה, מכיוון שהיא משרטטת מפת דרכים לעתיד. אנו קוראים למדינות אחרות, כמו גם למוזיאונים, בתי מכירות פומביות, סוחרים ובעלי אוספים פרטיים שיצטרפו אלינו במאבק לעשיית צדק וידאגו לכך שהבעלים החוקיים ויורשיהם יקבלו חזרה את אוצרות התרבות שלהם".

בעת שדור הניצולים שלנו מתפוגג לאיטו, הזמן הוא מהותי", הגיבה לנתונים גם השגרירה קולט אביטל, ניצולת שואה ויו"ר מרכז ארגוני ניצולי השואה בישראל. "הזמן לתקן עיוות היסטורי הוא עכשיו. עבורנו, ניצולי השואה ,יצירות האמנות הללו הן חלק מהמורשת התרבותית שלנו, חיינו ועברנו. הם העדים האילמים לחייהם ואהבותיהם של יחידים, משפחות וקהילות, שנרצחו באכזריות ושאנחנו מוקירים את זכרם".