שיעור ההצבעה בבחירות לפרלמנט באיראן הגיע ככל הנראה לשפל היסטורי, כשרק 41% מבעלי זכות הבחירה, כ-25 מיליון איש, טרחו ללכת לקלפיות - כך עולה מתוצאות חלקיות שפורסמו בתקשורת הרשמית במדינה.
הבחירות נתפסו כמבחן ללגיטימיות של הממסד הדתי אחרי מחאות החיג'אב ב-2022 וב-2023, שהיו האתגר הגדול ביותר שעמו התמודדו השלטונות מאז המהפכה האסלאמית ב-1979. הן התרחשו בזמן של תסכול גובר מהצרות הכלכליות של המדינה מוכת הסנקציות והשחיתות.
לפי התוצאות הלא סופיות, הקיצונים יישמרו על אחיזתם במג'לס, הפרלמנט האיראני, לאחר קמפיין שבו התמודדו בעיקר מול עצמם. פוליטיקאים מתונים ושמרנים בולטים החרימו את הבחירות, בעוד שהרפורמיסטים טענו כי הן אינן חופשיות או הוגנות. הן אמרו כי היית זו בעיקר בתחרות בין שמרנים קיצוניים לבין שמרנים בעלי פרופיל נמוך הנאמנים למהפכה האסלאמית.
מוחמד חתאמי, הנשיא הרפורמיסטי הראשון של איראן, היה בין מבקרי הבחירות שלא הצביעו ביום שישי. כלת פרס נובל לשלום הכלואה נרגס מוחמדי, הפעילה למען זכויות נשים, כינתה את הבחירות "מזויפות".
התקשורת הרשמית ניסתה להציג את שיעור ההצבעה הנמוך כהצלחה יחסית, לאור הקריאות לחרם שהובילו מתנגדי המשטר. העיתון המשהרי כינה את שיעור ההצבעה "סטירה של 25 מיליון" לקריאות לחרם על הבחירות, בכותרת בעמוד הראשון לצד איור של פתק הצבעה מכה בפניו של נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן.
מנגד, בכותרת הראשית בעיתון הרפורמיסטי "האם מיהאן" נכתב על שיעור ההצבעה הנמוך אי-פעם ברפובליקה האסלאמית "הרוב הדומם".
המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, האשים את "אויביה" של איראן - מונח שבו הוא נוהג להשתמש עבור ארצות הברית וישראל - בניסיון ליצור ייאוש בקרב הבוחרים האיראנים. הוא אמר כי ההצבעה היא "חובה דתית" והפציר באזרחים לצאת לקלפיות, אך בסופו של דבר הנתונים החלקיים תואמים את הסקרים שקדמו לבחירות לגבי שיעור ההצבעה.
לפי משרד הפנים, 15,200 מועמדים - שעברו סינון קפדני על ידי המשטר - התמודדו לפרלמנט בן 290 המושבים, שהשפעתו מוגבלת. הוא עוסק בעיקר במדיניות פנים, בעוד שאת ההחלטות בתחום החוץ והגרעין מקבל חמינאי, המנהיג העליון בן ה-84.
במקביל לבחירות לפרלמנט, נבחרו 88 חברי מועצת המומחים, גוף שלטוני רב השפעה שבין השאר יקבע מי יהיה יורשו של חמינאי. אחד מהם הוא הנשיא הקיצוני איברהים ראיסי, שיש הרואים בו מועמד אפשרי לתפקיד המנהיג העליון בעתיד.
לעומתו, קודמו בתפקיד חסן רוחאני, המשתייך לזרם המתון וזכה בניצחונות סוחפים לנשיאות ב-2013 וב-2017, נפסל מהתמודדות בבחירות למועצה.
לקראת הבחירות, מתנגדי משטר וארגוני אופוזיציה הפיצו ברשתות החברתיות את ההאשטג VOTENoVote#, שקורא לאיראנים להישאר בבית כדי לא להעניק לגיטימציה לשלטון האסלאמי. ארצות הברית אמרה כי היא לא מצפה שהבחירות יהיו חופשיות או הוגנות.
בבחירות הקודמות לפרלמנט, שנערכו עם התפרצותה של מגיפת הקורונה במרץ 2020, נרשם שפל בשיעור ההצבעה שהגיע ל-42.5%. רק ארבע שנים קודם לכן, כשרבים האמינו שהמצב הכלכלי והמדיני של איראן עומד להשתפר בזכות הסכם הגרעין, 62% מבעלי זכות הבחירה מימשו אותה.